סיכום: כשירות תרבותית בשירות הבריאות \ נובל

סיכום: כשירות תרבותית בשירות הבריאות \ נובל

מתוך: סיכומי מאמרים בחברה הישראלית

נובל, א. (2007). כשירות תרבותית בשירות הבריאות. הד האולפן החדש ,91,1-11  (מהדורת

אינטרנט).

v             בשל הגיוון התרבותי הרב , העוסקים במתן שירותי בריאות חשופים באופן קבוע לאין ספור תרבויות .

כשירות תרבותית = מערכת של התנהגויות , תכונות ונהלים המאפשרים לארגון או ליחיד לפעול באופן יעיל בסיטואציות של מפגש בין תרבויות.

מחסומים תרבותיים מובילים ליצירת אי אמון ,תקשורת לקויה ופערים בין הלקוח למטפל.

מודלים של כשירות תרבותית

CAMPINHA BACOTE  ,2003 : התהליך של כשירות תרבותית ,דגם לכשירות תרבותית בטיפול .

  1. רצון תרבותי : כשירות תרבותית זהו תהליך מתמשך ללא הרף. על אדם לרצות ולא רק להיות צריך .מן הרצון התרבותי משתמעת מחויבות מוסרית לטפל בכל המטופלים ,ללא קשר לערכיהם התרבותיים , לאמונותיהם או לדרכי חייהם.
  2. מודעות תרבותית: בחינה עצמית וחקירה לעומק שאדם חוקר את רקעו התרבותי שלו עצמו. קיים רצץ מאתנוצנטריות ועד אתנורלטיוויזם (תרבויות הן בעלות ערך יחסי שווה). ללא מודעות תרבותית לא יהיה איש המקצוע מודע להטיותיו  השיפוטיות ודעותיו הקדומות כלפי השונים.
  3. מיומנות תרבותית : היכולת לאסוף נתונים רלוונטיים בעלי אופי תרבותי על תולדות המחלה של המטופל ועל בעיות הבריאות שלו , כמו גם לבצע במדויק בדיקה פיזית לאור תרבותו.
  4. מפגשים תרבותיים : תהליך המעודד את אנשי המקצוע להיות מעורבים במגע ישיר ,פנים אל פנים , עם לקוחות מרקעים תרבותיים מגוונים .מונע נפילה למלכודות של דעות קדומות . הבדלים תוך תרבותיים (בתוך קבוצה אתנית מסוימת) הם תכופות גדולים יותר מהבדלים בין תרבותיים ( לכל היודים החרדים אותן אמונות דתיות…).
  5. ידע תרבותי: תהליך של חיפוש ורכישה של בסיס ידיעה על קבוצות תרבותיות מגוונות . מאפשר לאיש המקצוע להתבונן באמונותיו ובערכיו של הלקוח ,תוך הבנת השקפת עולמו , המשפיעה על כל היבטי בריאותו ומחלתו.

 

הדגם הבין תרבותי של ספקטור

רכישת ידע תרבותי על הדרכים המקובלות אצל הלקוח, לשמור ולשקם את בריאותו .חיזוק נוהגי הבריאות החיוביים הקיימים בתרבותו של הלקוח וקידום שינויים אצלו רק כשפעולות אלה נושאות עמן נזק פוטנציאלי .

דגם הערכה הבין- תרבותי של GIGER&DAVIDHIZAR

  1. תקשורת : במקרים בהם הלקוח אינו מדבר ו/או אינו מבין את הלשון הדומיננטית ,רצוי מאוד שמתרגם או מתורגמן קהילתי יהיה נוכח. לעולם אין לבקש מבן משפחה לתרגם אלא אם המטופל מבקש זאת.

הצמדות לנורמות תרבותיות של המטופל – מעידה על כבוד לתרבותו. (בתרבות הערבית המטופלים מעדיפים לקבל טיפול מצוות מטפל מאותו מגדר, באשר לכאב נוטים לחלוק אותו עם בני משפחה יותר מאשר עם צוות מטפל)

ביטויי כאב – מושפעים מנורמות תרבותיות הגורמות לקושי בהערכת רמת הכאב.

  1. מרחב :המרחב האישי מושפע מהתרבות
  2. זמן: בתרבויות שונות נתפס הזמן באופן שונה. תרבויות מסוימות מקפידות מאוד על לוח זמנים , ואילו בתרבויות אחריות החשיבות ללוח זמנים פחותה.
  3. 4.             ארגון חברתי: התנהגות תרבותית היא עניין נרכש ואיננה מורשת גנטית. ארגון חברתי עשוי להיות הסיבה להתנגשויות תרבותיות בין אנשי מקצוע רפואי לבין המטופל ומשפחתו. (מטופל המסכים להתחיל טיפול אך לא עושה זאת היות וממתין לאישור של מנהיג תרבותי ).

אנשים נעשים קשורי תרבות – מתוך שהם חיים במערכת התנהגויות , עמדות ואורחות חיים מקובלות בסביבתם- צוות המטפלים נמנה על קהילת המדעים שלה קודים תרבותיים שלא תמיד מתחשבים באמונות של תרבויות אחרות.

  1. פיקוח סביבתי : היכולת של יחיד/קבוצה מתרבות מסוימת לתכנן פעילויות שיש בהן הפעלת פיקוח או בקרה על הטבע ..ומתייחס לתפיסה שיש ליחיד לגבי יכולתו להשפיע על גורמים בסביבתו. יש המקבלים על עצמם אחריות לטיפול בבריאותם , בעוד אחרים מאמינים שמערכת הבריאות קיימת לספק להם את בריאותם ללא שותפות פעילה שלהם.
  2. שונות ביולוגית : בתרבויות שונות יש סיכון להתפתחות מחלות שונות

עוד דברים מעניינים: