סיכום: דילמות אתיות של עובדים סוציאליים המטפלים באלימות נגד נשים בחברה הערבית \ בוכבינדר ואסעד

סיכום: דילמות אתיות של עובדים סוציאליים המטפלים באלימות נגד נשים בחברה הערבית \ בוכבינדר ואסעד

מתוך: סיכומי מאמרים בחברה הישראלית

בוכבינדר, א. ואסעד, ס. (2000). דילמות אתיות של עובדים סוציאליים המטפלים באלימות נגד נשים בחברה הערבית. חברה ורווחה, כ(1),  67-81.

 

עידוד הנשים לחשוף את האלימות בתוך המשפחה ב-ני גורמם חיצוניים מניעה אותן להפר נורמות ומוסכמות תרבותיות לפיהן נאמנות לערכי המשפחה קודמת לנאמנות ולדרישות של מוסדות חברתיים רשמיים .

העובדים הסוציאליים נקלעים לדילמות אתיות  , אשר לפתרונן חשיבות קריטית השל החשש מהסלמה ובשל הסכנה הנשקפת לחיי הנשים.

דילמות בטיפול בנשים מוכות בחברה הערבית

הדילמות עלו במרכז האזורי למניעת אלימות במשפחה בנצרת

דילמה 1 : אחריות אתית להפסיק אלימות ומצוקה מול קבלת קצב הפונה.

 

אישה פנתה טלפונית למרכז לאלימות , אך סירבה להזדהות או לבוא למפגש. במשך כשנה נשמר הקשר בינה לעו"סית באמצעות שיחות טלפון בנות חצי שעה. נושאים שעלו בשיחות: דילמות שלה כאישה ביחסיה עם בעלה, יחסים עם משפחת המוצא, הערכת סכנות הנשקפות לה ודרכי התערבות. האלימות נמשכה .

»      האם יש לפעול להפסקה מידית באלימות או להתאים את הסיוע לאישה המוכה, לקצב שהיא מבקשת להכתיב.

»      בתחילת תהליך האלימות האישה מנסה לרצות את הפוגע , בהמשך מנסה לגייס עזרה ממשפחת המוצא שלה ושל בעלה ורק אז מגלה נכונות לפנות לגורמים רשמיים .

»      בחברה הערבית הפנייה לגורמים רשמיים קשה במיוחד, מגיוון ששרותי הרווחה נתפסים כגורם זר וכחלק ממסד המאיים על שלמות המשפחה

»      הפנייה נתפסת כהפרה של נאמנות הנשים למשפחתן ולבעליהן וכפגיעה בכבוד המשפחות המוצא לש הגברים ושלהן.

»      פניות רבות הן אנונימיות באמצעות הטלפון , תוך בחינת העובדת .רק לאחר שהפונה רכשה ביטחון ואמון בעבודת היא מוכנה להזדהות ולהגיע לטיפול.

»      הדילמה בטיפול : שחרור נשים ממצוקת האלימות לבין הערך שיש לקבל את האקונומיות של הפונה ולאפשר לה לקבוע את סוג עזרה ואת קצב קבלתה.

»      פניית האישה למוסדות חוק על מנת להוציא צו הרחקה למשל נתפסת בחברה הערבית כחשיפת המשפחה, התגברות בסמכות הגבר וכהצהרת מלחמה נגדו ונגד משפחתו.

»      צורת המגורים הייחודית של החברה הערבית והנורמות הקושרות ליחסים עם משפחת המוצא , הופכים את השימוש בחוק לגורם המסכן את האישה.

דילמה 2 : בחירה בין מיקוד הטיפול באלימות מול הרחבת הטיפול בכלל היחסים בין נשים וגברים

 

ביחסי הזוג , מרבית האינטראקציות המסתיימות באלימות סובבות סביב נושא ניהול הכספים והחלטות כלכליות. הבעל הוא זה הקובע בתחומים אלו ומסרב לשתף את אישתו. כשהחלה להתעמת איתו בנושא זה החזיר באלימות. במהלך הטיפול הסכים הגבר לקחת אחריות על אלימותו ולהתחייב להפסיקה. האישה הבהירה שהתנאי לשינוי אמיתי יהיה אם יסכים הבעל לצרף אותה כשותפה שווה בקבלת ההחלטות . הגבר סירב לחלוטין ואף איים בגירושים.

»      בחברה הערבית שולט העיקרון הפטריארכאלי .

»      ישנה התנגשות בין ערך הניטרליות ,חובתו של העובד להימנע משיפוט ערכיהם ואמונותיהם של הפנים לפי ערכיו , עם ערך הסנגור החברתי המחייב הגנה על האישה המוכה .

»      התערבות מקצועית באלימות , שאינה פועלת שלינוי ערכי ומבני בחלוקת תפקידים בין הגבר לאישה , עלולה ליצור שינוי זמני שלא יתמיד

דילמה 3 : פטרנליזם מול הגדרה עצמית בקביעת מטרות ההתערבות

 

הזוג הגיע לטיפול בהפניית המשטרה. תיאר אלימות מתמשכת . הגבר הביע צער על התנהגותו אך טען שהאישה אינה מליחה ליצור מסגרת ביתית חמה ,שבה יוכל השיג פורקן ללחצי היומיום .האישה סיפקה תמיד צידוק להתנהגות הבעל. היה נראה שהזוג יצר מעין חוזה סמוי ביניהם לדבר על סוגיות אחרות ולהימנע מלדבר על נושא האלימות .

»      בחירה בין נקיטת קו פטרנליסטי – עימות עם בני הזוג על רקע הכחשת האלימות ומזעור חומרתה לבין קבלת המטרות הטיפוליות של הזוג ודחיקת האלימות לשוליים

»      האם להשתמש בסמכותיות המקצועית כדי לטפל באלימות באופן מידי או לטפל בבעיות האחרות אותם מעי בני הזוג כמקור ללחץ .

»      בחירה בדרך השנייה תמשיך את האלימות ותהפוך אותה לתופעה שולית בחייהם .

»      בחירה בדרך הראשונה פוגעת בזכות להגדרה עצמית ועלולים להוביל להפסקת הטיפול.

דילמה 4 : אחריות בלעדית של הגבר מול אחריות משותפת

 

בני זוג שנישאו מאהבה, החל יתרונה ההשכלתי של האישה להיות מוקד לסכסוכים .הגבר דרש ממנה להצניע את השכלתה מכיוון שבני משפחה וחברים החלו להעיר לו שהוא חלש בהשוואה לאשתו . האישה לא חדלה והגבר פירש זאת כהבלטת עליונותה עליו וכרצון לפגוע בו – החל להכותה. בטיפול התבטא כי הוא מחנך את אישתו לפי הקודים התרבותיים ומנסה להגן עליה.

»      זו עוסקת בשאלה האם לקבל את הגישה שלאישה יש אחריות כלשהי לאלימות נגדה בשל פגיעתה המילולית בבעלה  או לדחות את אחריותה ולהתעלם מהדינאמיקה הזוגית על כל מרכיביה.

»      יש המתארים אלימות כקרב הדדי.

»      בתרבות הערבית כוחה של המילה מתבטא בפתגם : "מילה יכולה לפצוע יותר מחרב".

»      האלימות לפי ראיה זו היא חלק מיחסי זוגיות המטילים אחריות שווה על התוקף והקרבן .

»      ישנם מצבים כמו הנ"ל בהם עשוי הגבר לחוש שהאלימות מוצדקת .

»      האם על העובדת לקבל את גרסת הגבר הרואה בשימוש שעושה אישתו בהשכלתה תוקפנות והפרת ערכים ונורמות ( בחירה בדרך זו עשויה להוביל להפסקת האלימות) או לחזק את האישה ולכוון את ההתערבות לפי ראייה שאין קשר בין הצגת השכלה לאלימות.( בחירה בדרך זו עלולה להוביל להמשך האלימות ואף לנידוי חברתי)

 

דילמה 5 : ערכים משפחתיים מסורתיים מול קידום שינוי ביחסים בין המשפחה הגרעינית לבין משפחת המוצא של הגבר.

 

הגבר קרוע בין אישתו לבין אימו. האישה דרשה לעבור ליחידה נפרדת. הגבר טוען שהוא אלים במקרים בהן אישתו אומרת לו , שא אינו יכול לעמוד מול אימו לעזוב אז הוא אינו גבר. לדעת הבעל להיות גבר משמעו לשמור את הערך התרבותי של כבוד משפחתו.האישה התכוונה להתחיל תהליך משפטי בו ייחתם חוזה המחייב את הגבר לעזוב עימה ליחידה נפרדת .

»      הדילמה היא בין קבלת המצב, שבו ערכים חברתיים מסורתיים מכתיבים את היחסים עם משפחת המוצא , לבין ניסיון לשנות נורמות תרבותיות הקשורות למשפחת המוצא.

»      בספרות מתוארים מקורות התמיכה הטבעיים של משפחות המוצא של הנשים כפסיביים ,אדישים וכמאשימים את הנשים שאינן עונות לצורכי הגבר .

»      בחברה הערבית יש למשפחת הבעל מקום מיוחד . על הנשים לגור עם משחת הבעל, לנהוג בה בכבוד , לקבל את סמכות החמות ולעזור לה לספק את צורכי כל המשפחה .

»      הפרת הנורמות עלולה לעורר קונפליקטים – מעבר של בני זוג ליחידת מגורים נפרדת עלול להיתפס כהפרת הנורמה של כיבוד ההורים .

»      ערך הפרט וכבודו נובע, בחברה הערבית , מקשרים בינאישיים משפחתיים ותרבותיים ולכן יש לחץ על הפרט לוותר על רצונותיו האישים למען המשפחה המורחבת .

»      הדילמה של העובדת הייתה באיזו מידה עליה להתערב בסוגיית המגורים – אם לא ימצא פתרון לסוגיה זו – האלימות תחזור. מאידך , התערבות כוללת המנסה לעבד סוגיות בסיסיות כמו קונפליקט משפחתי תרבותי עלול להיתפס כתמיכה בצד אחד ואיבוד הצד השני כמטופל .

כיצד ניתן ליסע לעו"ס להתמודד עם דילמות הנ"ל ולנסות לפתור אותן ?

פדרסן , טוען, שהתערבות מקצועית מודרכת ע"י שלוש גישות :

  1. גישת היחסיות = התחשבות בערכים תלויי תרבות
  2. הגישה המוחלטת = שיפוט ערכי אחיד ומחייב הפחתת ההקשר התרבותי
  3. גישה אוניברסאלית = בני אדם דומים בדרכים מסוימות ושונים בדרכים אחרות

 

עקרונות להנחיית התמודדות עם הדילמות :

  1. מטרת הטיפול היא הפסקת האלימות – עיקרון זה מחייב הפסקה מוחלטת של האלימות , ושולל לחלוטין תפיסות הרואות באלימות חלק מיחסים זוגיים ודוגלות בגישה שיש להתייחס אליה באופן שונה בגלל דת , תרבות …
  2. אזהרת האישה על הסיכונים שהיא ניצבת בפניהם והגנה עליה – עיקרון אתי כפול – להזהיר ולהגן . להזהיר את הפונים מפני מצבי סיכון פוטנציאליים . יש לכלול מאפיינים תרבותיים כמנבאי סיכון (מבנה דמוגרפי, מקום מגורים, סיוע ממשפחת המוצא , תפיסת המשפחה את מקום האישה בחברה…).
  3. הבהרת ערכי העובד אל מול ערכי הפונה ומאמץ לשלב ביניהם – העובד חייב להבהיר אילו ערכים אישיים וחברתיים הוא מנסה להגשים מול רצונו וערכיו של הפונה.

עובד הנמצא בפני דילמה אתית צריך לשאול את עצמו מספר שאלות :

א.    האם אני מקריב את זכויותיו המוסריות של הפונה כדי להבטיח את מה שנכון חברתית?

ב.    האם אני מקדים את ההיגיון ואת מה שנוח לשרות ולעובד לערך הצדק ?

ג.     האם אני מנסה להגן על הפונה מלקבל החלטות יותר משאני מנסה לקדם אותו למצב שרצוי שיגיע אילו .

אם התשובות הן כן – הדרך שבחר העובד היא הקלה והנוחה ולא בהכרח האתית .

על העובד לדעת שאין הוא יכול להציג לזוג הערבי את המודל המערבי השוויוני .בנוסף עליו להכיר בתלות הייחודית של בני הזוג במשפחה וסביבת המגורים .

  1. איתור דרכים לקבלת עזרה המעוגנת בחברה ובתרבותה ושימוש בהן – הכרת הדרכים הייחודיות הקשורות בערכים תרבותיים ואינן נוגדות אותם . אף כי המטרה האוניברסאלית נשארת הפסקת האלימות , עקרון היחסיות עוזר בבחירת דרך ההתערבות .לעיתים ניתן לצרף למאמץ הטיפולי אישים כמו : קאדים, כמרים, שיח'ים ,ראשי מועצות , אנשי מקצוע חופשיים בעלי מעמד גבוה , שיש להם מעמד בקהילה וקרבה למשפחה. יש לבדוק מהי עמדתו הערכית של בעל המעמד לאלימות , האם יודע הוא לשמור סוד . ויותר מכל יש לקבל  את הסכמת הזוג.

עוד דברים מעניינים: