מלחמת העצמאות והמהפכה האמריקאית

הסיכום להלן מבוסס על: כינונה של ארצות הברית / ארנון גוטפלד

המהפכה האמריקאית היא שמה של מלחמת העצמאות של תושבי אמריקה כנגד השלטון הבריטי והקמתה של ארצות הברית. ברקע למלחמת העצמאות והמהפכה האמריקאית עמדו מספר תהליכי עומק חשובים שיש להבין על מנת להבין את הקמתה של ארצות הברית. (ראה גם: כינונה של ארצות הברית).

המושבות האנגליות באמריקה הצפונית.

לאחר גילוי אמריקה (1492) ספרד ופורטוגל שלטו אולם האנגלים שהצטרפו מאוחר יותר הגיעו להישגים באמריקה הצפונית. האירופאים האמינו שבאמריקה, הודות לאקלימה, ניתן לגדל גידולים שחסרים באירופה. בתחילת המאה ה-17 כשהתגלה כסף וזהב במקסיקו התחוללה באירופה "מהפכת מחירים" – חומרים ומוצרים הפכו ליקרים יותר הממשל באנגליה ראה במושבות באמריקה פיתרון לבעיותיהם הכלכליות. מושבותיה הצליחו מגורמים אסטרטגיים ודיפלומטיים כמו גם מס' מתיישבים גבוה. אנגליה ראתה במושבות פיתרון ללחצים חברתיים, דתיים ופליטים וגם מקום מפלט לאוכ' לא רצויה (מושבות עונשין). ההגירה למושבות האנגליות הייתה בעיקר משפחתית וזהו אחד הגורמים החשובים להצלחתה. בסוף המאה ה-17 גדל מס' המהגרים מאנגליה למושבות באמריקה הצפונית בסוף התקופה עמדה מלחמת אזרחים בסימן שאלה. אנגליה החלה להפנות כוח רב ליישוב מושבותיה כשניצני המהפכה התעשייתית ברורים בה. אנגליה לא השתתפה בצורה פעילה ביישוב מושבותיה אלא המלך העניק כתבי זיכיון ליחידים או קבוצות שמימנו את התיישבותם. מושבות אנגליות אופיינו בעירוב לאומי השונה מהמושבות ההומוגניות של ספרד וצרפת. הסיבות להגר לעולם החדש היו מגוונות אולם הקבועות שבהן: נטישת סביבה עוינת, דתית,כלכלית או חברתית כדי ליצור חברה עם ערכים שונים. המחשבה הכלכלית פוליטית שעליה מבוססות המושבות היא המרקנטיליזם, בעיקרה אי תלות בגורמי חוץ והבטחה של שגשוג כלכלי , שאיפה למאזן מסחרי חיובי. השיטה המרקנטיליסטית דרשה מקורות חומרי גלם זולים, שווקים וכוח עבודה זול. ממשלה במדינה כזו מעודדת ייצור ותיעוש ומפקחת על הפעילויות הכלכליות. מדינת האם כיוונה את השוק הנ"ל לתועלתה. לפי התפיסה המקראנטיליסטית אסור למושבות להתחרות במדינת האם ונמנע מהן להקים צי אוניות. כך מהשיטה המקראנטיליסטית נולד אימפריאליזם כלכלי ולמלחמות רבות בין מדינות אירופה על שווקים, מקורות חומרי גלם וכוח עבודה זול. במאות ה-17 ובעיקר ה-18 התפתחו מאוד המושבות האנגליות. מושבות הדרום התאימו לשיטה המקראנטיליסטית המושבות הצפוניות לא השתלבו בשיטה זו ואף התחרו נגד מדינות האם, עד כדי כך שהתפתח במושבות צי אוניות בגודל של כחיצי הצי המסחרי האנגלי. תקופת "ההזנחה המבורכת" הייתה תקופה שלא היה פיקוח אנגלי חמור באמריקה שכן אנגליה הייתה שקועה במלחמות ומושבותיה הלכו וגדלו. אנגליה ניסתה לשנות מצב זה והתוצאה הייתה מלחמת עצמאות של המושבות.

הרקע למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות.

בחוזה פאריס (1763) נסתיימה מלחמת 7 השנים או בשמה באמריקה "מלחמת הצרפתים והאינדיאנים". צרפת סולקה מאמריקה הצפונית וקנדה הפכה למושבה אנגלית, אנגליה הפכה למעצמה חזקה וחשובה בעולם החדש. אנגליה שניצחה במלחמות אך בקשיים כלכליים ניסתה לכפות על מושבותיה מדיניות מרקאנטילית ללא הצלחה. עת שנודע לפרלמנט האנגלי כי המושבות אינן פועלות במסגרת האימפריה והן מאיימות על רווחיהם החלו בסדרה של פעילויות חקיקה וצעדים אחרים כדי להתאים את המושבות האנגליות לשושלת המרקנטיליסטית. וכך הצליחה אנגליה,בעזרת הצי שלה לשלוט על רצועת החוף של מושבותיה. האמריקאים הצליחו בהברחותיהם אומנם ערי החוף סבלו מן ההסגר. אנגליה לא הצליחה לאכיפה מלאה שקבע הפרלמנט האנגלי באמריקה אך הניסיון לאכוף אותם ע"י הגבלת מרחב המחייה של המתיישבים  פגע בעיקרון חשוב של המתיישבים, כמו גם ביזמים גדולים, סוחרי הקרקעות. כך התפתחה תפיסה אסטרטגית חדשה לגבי המושבות לא עוד "הזנחה מבורכת" וזו הייתה הרקע לחוקים לאחר 1763 לגבי גביית מיסים והסדרי סחר ספינות לגבי המושבות באמריקה. לאחר מלחמת 7 השנים שהדעה הרווחת הייתה שהמושבות תרמו לניצחונה של אנגליה שררה תחושה של ביטחון בכוחן וחשיבותן של המושבות הללו. המושבות גדלו במהירות וכוחן הכלכלי התחזק. הניתוק הארוך מאנגליה החל ליצור את תהליך האמריקניזציה והשפיע על נק' הראות של המתיישבים. נוצרו מתחים חיצוניים מדיניים – כלכליים בין אנגליה למושבות, כמו גם מתחים פנימיים בין הבנקאים והסוחרים , בין האמנים המיומנים לבין עובדי הכפיים. 1763 נחקק "חוק הסוכר" דהיינו היטל על הסוכר המיובא שמטרתו לגבות מיסים מהמושבות לממן הוצאות להגנת האימפריה. בני המושבות סרבו שכן טענו שהמיסים נועדו לממשל באנגליה והרי נאמנותם נתונה לכתר ולא לפרלמנט. גם כאשר ניסו האנגלים לחוקק חוק למימון צרכי המושבות אלה התנגדו. נוצר אי הסכמה בין האינטרסים הכלכליים של בני המושבות לבין אלה של האימפריה האנגלית.

המהפכה הונהגה ע"י העילית השמרנית ששלטה במושבות לפני 1776. במאי 1765 בפרלמנט בוורג'יניה נשמעו קולות קיצוניים שרצו ניתוק מאנגליה. אנגליה שלחה צבא למושבות והעוינות כלפיה מצד המושבות גברה. מרץ 1770 "טבח של בוסטון" המון נסער ירה כדורי שלג על יחידת המשמר האנגלית וחיילה פתחו באש. זוהי נק' ההתחלה של מרד או תחילתה של מלחמת העצמאות האמריקנית. תהליך האלימות הלך וגבר והאנגלים מבקשים מהמושבות להכיר בזכות העקרונית של הפרלמנט להטיל מיסים בהן, המושבות מסרבות. 1774-1776 האנגלים  מבטלים פרלמנטים של המושבות. העברה של תפקידי השלטון למושבות עצמן הפרלמנטים אינם מתפזרים. החלו קרבות בלקיסנגטון וקונקורד ויש חללים ונפגעים. בתחילת 1776 מתחילים לחצים לעצמאות במושבות. יוני 1776 פטריק הנרי לי מווירג'יניה מעלה הצעה לבטל את הקשר בין המושבות לאנגליה. יולי1776 הקונגרס מקבל פה אחד את הצעתו של הנרי לי. 4/7/1776 מוכרזת עצמאותן של המושבות (הצהרת העצמאות נכתבה ע"י תומס גפרסון). ריבונות המושבות לא עוד בידי אנגליה , אך זה גם אומר שהמושבות ויתרו על הגנה במסגרת האימפריה ומעמדן המועדף בסחר באימפריה. במובן אידיאולוגי – מדיני לאירועים הללו היה מימד מהפכני בעל חשיבות אוניברסאלית.

אידיאולוגיה פוליטית ומציאות חברתית ברקע המהפכה האמריקאית

גם כיום קיימת שאלה האם ההכרזה ביולי 1776 על עצמאותן של המושבות הייתה מהפכה או מלחמה , התשובות חלוקות. נעשתה השוואה באופן כוללני בין תקופת המהפכה האמריקאית לבין תקופת המהפכה בצרפת כדי להבהיר חלק מן התהליכים שהתרחשו. באירופה של "המשטר  הישן"  מרבית האוכ' הייתה חסרת רכוש ואדם לא יכול לשנות את הסטאטוס החברתי שלו. לחלק מן האוכ' היה אינטרס בשמירת המצב הקיים וזהו הרקע שעורר מהפכות באירופה בכלל ובצרפת בפרט. ההבדל הקיצוני בין החברה האמריקנית לחברה הצרפתית הוא בהיקף הבעלות על הרכוש. לרוב במושבות הייתה חלקת אדמה קטנה שסיפקה את צורכיהם ולכולם היה מה להפסיד בייחוד כשהם זוכרים את מצבם באירופה בעבר. באירופה המאבקים היו בין מי שיש להם ומי שאין להם באמריקה המאבקים היו בין מי שיש להם למי שהיה להם. במלחמת האזרחים באמריקה נלחמו אלפי דרומיים למען קיום העבדות אותה כינו "מוסדנו המיוחד". עפ"י המצוין לעיל ניתן להסביר כיצד "דילגה" ארה"ב על מהפכות שונות במאות ה-19, 20 שליוו את מרבית העולם המערבי. בארה"ב נערכו רפורמות כלכליות וחברתיות אך לא התקיים מעולם מאבק של ממש על מהות הקפיטליזם. השמרנות היא תכונה מובהקת של החברה האמריקנית וחשוב להכיר בה כדי להבין את הייחוד של ההתפתחות האמריקנית. המונח מהפכה נפוץ בארה"ב אך למרות שהתהליכים בארה"ב הינם מהירים הם ביסודם התפתחותיים, הדרגתיים ולא מהפכנים ממש , לגבי השיטה הכלכלית בה הייתה הסכמה לאורך קיומה. המאבקים בתחום הכלכלה נגעו לעניין של כמה הממשלה צריכה להתערב בה. השורשים של התיאוריה של הממשלה הריכוזית של ארה"ב נעוץ ככול הנראה במרקנטיליזם האנגלי , שיטה שתבעה פיקוח ממשלתי על הכלכלה וכל תחומי החיים. אומנם המציאות במושבות ובעיקר בספר האמריקני יצרו מסורת של שלטון מקומי. המתיישבים היו עלולים להיכחד אלמלא דאגו לעצמם, "ההזנחה המבורכת" של הממשל האנגלי חיזקה טענה זאת.

לאחר 1763 האנגלים ניסו לכפות הכוונה ריכוזית וניסיונם הוביל למלחמה. תומכי השלטון המקומי (רדיקלים) השיגו את מטרתם כאשר המושבות נותקו מאנגליה. הם כוננו באמריקה משטר המושתת על עיקרי הקונפדראציה. לעומתם היו את אלו שתמכו בשלטון ריכוזי וכך התפתחו שתי אסכולות: אחת שתמכה בשלטון ריכוזי ואחת שתמכה בפיזורו.

בשנת 1787 נכתבה החוקה האמריקנית ובה סממנים של המגמה לשלטון ריכוזי, דבר זה מעיד על ניצחון השמרנים (שתמכו בשלטון הריכוזי).

1789- 1861 ניטש המאבק על צביונו של המשטר בארה"ב האם יהיה מרכזי או מקומי.

1861 פורצת מלחמת אזרחים על רקע סוג השלטון. האם ארה"ב תהיה קונפדראציה של מדינות ריבוניות ובלתי תלויות או ברית פדרטיבית שבה חלק מן הסמכויות בידי ממשלה מרכזית באופן בלעדי. הצפון ניצח במלחמה ונקבע כי כיוון ההתפתחות של השלטון יהיה פדרטיבי.  כיום המחלקת בין השמרנים לליברלים לגבי עד כמה סמכויות צריכות להיות בידי השלטון המרכזי ניטשה.

לאחר הצהרת העצמאות מדינות כדוגמת קונטיקט ורוד- אילנד שינו מעט את הצ'ארטרים הכתובים שלהם מתק' המושבות כדי שאלה ישמשו כחוקות יסוד. בדומה לאנגלים המתיישבים תרגמו כל סוגיה מדינית, חברתית או כלכלית להשגות משפטיות וחוקתיות. אחת התרומות החשובות של התקופה הקולוניאלית למסורתה המדינית של ארה"ב מקורה בתקדימים החוקתיים הללו – עיגון כל עניין הנוגע לפרט ולחברה בחוק מפורש.

בסוף התק' הקולוניאלית מושבות רבות מבטלות דרישה של דת ומדינה, השתנו חוקי רכוש, המושל תפס מקום מרכזי ברשות המבצעת והייתה לו הסמכות לכנס את הנבחרים ולמנות לו עוזרים. לצד המושל הוקמה ועדה מייעצת ולצדה "בית תחתון" שהורכב מנציגים מקומיים.

באשר לעם הפשוט, שהיה ברובו לבן ובעל רכוש הייתה לו הזכות לבחור ולהיבחר. התפיסה הקיימת הייתה שרק בעל רכוש יכול לשאת באחריות. ונראה שילוב האופייני לחברה האמריקנית בין קפיטליזם ופרוטסטאניזם. אלו באו לידי ביטוי בהצהרת העצמאות של ארה"ב שנוסחה בעיקרה ע"י תומס ג'פרסון ומורכבת מ-4 חלקים עיקריים:

  1. הקדמה – כוונת הקונגרס לאמץ את ההצהרה
  2. המחשבה המדינית שרווחה באמריקה באותו הזמן
  3. האשמות כנגד המלך ג'ורג' ה-3 והממשל הגרוע במושבות
  4. ההחלטה על העצמאות

ההצהרה הייתה נקודת השיא של המאבקים בין בני המושבות באמריקה לאנגליה. המהפכה העבירה את השלטון מאנגליה למושבות ומהן לארה"ב, מן הפרלמנט האנגלי והמלך למדינות וקונגרס. המלחמה נתנה למעשה גושפנקה סופית לתהליך שכבר הסתיים ב-1776.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות