זכויות קבוצתיות וזכויות מיעוטים – סיכום

קבוצה של מיעוטים היא קבוצת מיעוט אתנית שיש לה מרכיב ייחודי או יותר המבדיל אותה מאוכלוסיית הרוב במדינה. לדוגמא: שפה, דת, פולחן, מערכת חינוך יחודית, מערכת משפטית נפרדת וכדומה. זכויות המיעוט אינן שייכול לאדם כפרט אלא רק כשהיותו חלק מקבוצה.

קיימות שלוש גישות המתייחסות להכרה בזכות המיעוטים לשמור על ייחודם במדינה דמוקרטית

גישה אחת(צרפת): גישה זו אינה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. לפי גישה זו יש לדכא כל פלורליזם של קבוצות בתחום התרבות והלשון (צרפת). הם מעוניינים להטמיע את קבוצות המיעוט בתרבות השלטת.

גישה שנייה(ארה"ב): גישה שאינה מכירה בזכויותיהם הייחודיות של קבוצות המיעוט אך היא לא מונעת מהקבוצות לשמור על ייחדות באופן פרטי. ארה"ב מאפשרת לקבוצות המיעוט מערכות חינוך פרטיות אך אינה מתקצבת אותן.

גישה שלישית(ישראל): גישה המכירה בזכויות של קבוצות המיעוט. המדינה הדמוקרטית מכירה לא רק בזכויות האדם והאזרח של כל הפרטים בקבוצה, אלא גם בזכותה של קבוצת המיעוט לשמור על קיומה ועל זהותה כקבוצת מיעוט ייחודית שאינה מעוניינת להתבולל בקרב הלאום השליט. ישראל מאפשרת לקבוצות המיעוט להקים מערכות חינוך שבהן הלימודים מתנהלים בשפה שלהן וכן מתקצבת אותן.

שאלה לדוגמא מבגרות:

הצג שני הבדלים בין זכויות האדם לבין זכויות מיעוטים (זכויות קבוצה). הסבר הבדל אחד בין שתי הגישות הנהוגות במדינות דמוקרטיות לגבי זכויות מיעוטים.

הבדל אחד: לכל אדם יש זכויות אדם טבעיות שאין אפשרות לשלול ממנו ואילו זכויות ניתנות ע"י המדינה לפי שיקול דעתה (וניתן לשלול אותן).

הבדל שני: כל אדם זכאי לממש את זכויות האדם שלו ואילו לזכויות מיעוט יכולים להיות זכאים רק מי שנמנים עם קבוצת מיעוט בעלת מאפיינים ייחודיים ביחס לרוב.

הבדל שלישי: הפרט יכול לתבוע את מימוש זכויות האדם שלו, אך לא יכול לתבוע את מימוש זכויות המיעוט. כלומר, הפרט יכול לתבוע זכויות מיעוט רק כחלק מקבוצה.

קיימת גישה שאינה מאפשרת למיעוטים לשמור על זהותם הייחודית, וכופה עליהם להיטמע ברוב. וקיימת גישה שלא כופה על מיעוטים להיטמע ברוב, מאפשרת להם לשמור על זכויותיהם הייחודיות, מאפשרת להם לפעול ולהזדהות כמיעוטים ואף מקימה להם לדוגמא: מערכות חינוך ומתקצבת אותן.

ראו גם: זכויות קבוצתיות – תרבותיות – הגדרה

זכויות מיעוטים וקבוצה – סיכום מורחב

מתוך: בגרות באזרחות