בגרות באזרחות: הכרעת הרוב

אילו סוגים של רוב קיימים ובאילו דרכים ובאילו מצבים ובאילו ארגונים בא לידי ביטוי עקרון הכרעת הרוב במדינה דמוקרטית?

סוגי רוב הקיימים:

  • רוב רגיל – קבלת החלטה ע"פ מספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהכרעה
  • רוב מוחלט – קבלת החלטה ע"פ יותר מ -50% הקולות המצביעים או הבוחרים.

עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בבחירות:

שיטת הבחירות היחסית – הרוב הקובע נקבע מתוך כלל אוכלוסיית המדינה. מדובר ברוב הבוחרים.

שיטת הבחירות האיזורית רובית –הרוב נקבע בפרלמנט ע"פ הרוב הרגיל באולוסיה שזה בבחירות בכל איזור בחירה, רוב שאינו בהכרח הרוב מכלל הבוחרים במדינה. מדובר ברוב המושבים בפרלמנט שלאו דווקא מייצג את רוב הבוחרים.

הסבר להכרעת הרוב

הסבר לעקרון הכרעת: בדמוקרטיה ההכרעות, ההחלטות מתקבלות בהצבעה ומשקפות את הרצון של רוב האוכלוסיה (רוב ציבור האזרחים).  כולם מחויבים להחלטה. זה מבחינה פורמלית.

מבחינה מהותית: הרוב חייב לשמור על זכויות המיעוט ואסור לרוב לפגוע בזכויות המיעוט.

במדינה דמוקרטית כל העקרונות חייבים להתקיים.לא תיתכן מדינה דמוקרטית שאין אצלה שוויון או הכרעת הרוב. עקרון הכרעת הרוב קשור לעקרון של שלטון העם ופלורליזם.

למדנו במושג "עם" שהכוונה לא ליחידים, אלא לחברה פלורליסטית המורכבת מפרטים ומקבוצות בעלות דעות שונות, ובעלות אינטרסים שונים, החיות בחברה אחת. כדי שכולם יוכלו לחיות יחד, נקבע שכולם שווים בזכותם לקחת חלק בקבלת ההכרעות.

גם הרוב וגם המיעוט מסכימים שההחלטות מתקבלות ע"פ רצון הרוב.

שאלה: מהו ההבדל בין הכרעת הרוב בדמוקרטיה ובמשטרים לא דמוקרטיים?

דמוקרטיהמשטרים לא דמוקרטיים
ההחלטות שהתקבלו ע"י הרוב לא יפגעו בזכויות המיעוט. לדוגמא: הכרעת הרוב לא תמנע ממיעוט דתי לקיים את חגיו.עריצות, פגיעה במיעוטים
אין רוב קבוע. הרוב והמיעוט מתחלים. (הערה – כשהניגוד הפוליטי הוא על רקע דתי, לאומי או גזעי אין אפשרות לחילופי שלטון).אין בד"כ אפשרות להחליף את השלטון ע"י בחירות.

סוגי רוב

רוב רגיל – רוב מבין הנמצאים במקום בעת ההצעה. (רוב הח"כים מבין המשתתפים בהצבעה ביום מסוים).

רוב מוחלט – תמיד 51% מבין כל הקיימים בקבוצה. לדוגמא: 61 ח"כים (מתחשבים גם באלה שאינם נמצאים בעת ההצעה)

רוב מיוחס – כדי לשנות סעיף בחוקה יבקשו 80% מהח"כים.

שאלה מבגרות: מהם הנימוקים המצדיקים את קיומו של עקרון הכרעת הרוב במשטר דמוקרטי?

  • החלטת רוב מאפשרת סיום ויכוח בין קבוצות שונות בחברה.
  • מבחינה מספרית, הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים בעם ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם.
  • הכרעת הרוב תורמת ליציבות השלטון וליציבות חברתית.
  • אם נדחה את עקרון הכרעת הרוב תהיה עריצות שתוביל לאנרכיה.

מהם דרכי הביטוי בעקרון הכרעת הרוב במדינה דמוקרטית?

  • בחירות דמוקרטיות
  • בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה
  • בדרך חקיקת חוק בכנסת
  • בפסיקת בתי המשפט
  • בכל ארגון ומוסד במדינה, המתנהל ע"פ כללים דמוקרטיים

למשל: בחירת ועד כיתה, החלטות מועצת התלמידים, ועד מורים/ עובדים.

שאלה מבגרות: עקרון הכרעת הרוב הוא עקרון הכרחי לקיום הדמוקרטיה, אך אינו מספיק. נמקו.

הכרעת הרוב היא דרך יחידה בקבלת החלטות במשטר דמוקרטי, שמבוסס על עקרון הפלורליזם. קביעה על פי הרוב יותר קרובה להחלטת הכלל – שלטון העם, ומבטיחה יציבות לשלטון. אך אינו מספיק לשמור על זכויות המיעוט כדי שלא תהיה סכנה של עריצות הרוב.

מדוע אין להסתפק בעקרון הכרעת הרוב כדי להבטיח משטר דמוקרטי? הבא דוגמא לדבריך.

 משום שעקרון זה יכול להוביל לעריצות הרוב – הכרעת רוב עשויה למנוע התארגנות פוליטית כאלטרנטיבה לשלטון (קיומה של אופוזיציה).

דוגמא נוספת: הכרעת רוב עשויה לפגוע בזכויות של קבוצה. למשל – איסור על פולחן דתי.

הכרעת רוב עשויה לפגוע בזכויות אדם ואזרח (למשל – הזכות לפרסם מאמר בעיתון או להביע דעה בתקשורת).

  • חשוב לדעת: עקרון הכרעת הרוב הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים, הקובע שהכרעות פוליטיות והכרעות בחילוקי דעות יתקבלו בדרכי שלום, לאחר משא ומתן בדרך של קביעת הרוב.
  • עקרון הכרעת רוב המדינה דמוקרטית הוא לגיטימי, כל עוד אינו שולל את עקרון זכויות האדם והאזרח.
  • חשוב להבחין בין הכרעת רוב לגיטימית לבין הכרעת רוב לא לגיטימית במדינה דמוקרטית.
  • בהרכעת רוב באים לידי ביטוי עקרונות דמוקרטיים כמו: שלטון העם, הגבלת השלטון וחילופי שלטון – בחירות.
  • מצב של רוב ומיעוט אינו קבוע וניתן לשינוי והוא תלוי זמן ותלוי נושא.
  • עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בדרכים אחדות כמו בבחירות, בהצבעות על נושאים שונים בפרלמנט ובממשלה, ובהכרעות בבתי המשפט.
  • בתהליך קבלת החלטות, בהכרעות רוב, יש שיטות שונות לקביעה מהו רוב. רוב רגיל, רוב מוחלט.

מאמר זה הוא חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא בגרות באזרחות כאן באתר. 

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

לכל הסיכומים באזרחות

עוד דברים מעניינים: