בגרות באזרחות: עקרון שלטון נבחר בדמוקרטיה

בגרות באזרחות: עקרון שלטון נבחר

מאמר זה הוא חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא בגרות באזרחות כאן באתר. 

עקרון שלטון נבחר/עקרון שלטון העם: עמוד 100 בספר.

מהו עם? העם שעליו מדובר במדינה דמוקרטית המודרנית הכוונה היא לרוב האזרחים של המדינה + קבוצות המיעוט השונות של המדינה (המשותף לכולם – היותם אזרחיה של מדינה אחת)

עם = רוב + מיעוט. / כולם אזרחי המדינה

נושאים מרכזיים בפרק:

          ·        דמוקרטיה ישירה

          ·        דמוקרטיה ייצוגית

          ·        צורות ממשל – פרלמנטרי ונשיאותי

          ·        משאל עם

 ראה גם: דמוקרטיה ישירה וייצוגית

דמוקרטיה ישירה:

השתתפות ישירה של האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות (דמוקרטיה באתונה הקדומה)

דמוקרטיה ייצוגית – עקיפה:

העם שולט באמצעות נציגים אותם הוא בוחר לזמן מוגבל (דמוקרטיה במדינות המודרניות) רק נציגי העם הנבחרים משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות. האמצעי המבטא את שלטון העם הוא הבחירות דמוקרטיות.

משאל עם:

משאל עם הוא אמצעי בדמוקרטיה ייצוגית המבטא את הדמוקרטיה הישירה. העם משתתף באופן ישיר בתהליך קבלת ההחלטות בעיניינים עקרוניים או חוקתיים.

דמוקרטיה ישירה היא השלטון הרצוי – דמוקרטיה ייצוגית היא הרע במיעוטו.

(הסבר מופיע בדף המודפס – הבא)

שאלה:  מדוע במדינה דמוקרטית מודרנית אין דמוקרטיה ישירה?

תשובה:

          ·        בעיה טכנית – מדינה גדולה, מספר רב של אזרחים. אין אפשרות לקבץ את כולם לצורך דיונים והחלטות.

          ·        חוסר ידע ומידע, רוב הציבור עסוק בחיי היום – יום, בדאגה לפרנסה. אין ברצונות וביכולתו להתעדכן כל הזמן במידע הדרוש.

          ·        היעדר כישורי ענייני המדינה המוקרטית מורכבים ומצריכים מקצועות וכישורים. רוב הציבור נעדר כישורים ומיומנויות אלו.

          ·        הכרת המערכת הפוליטית – המערכת הפוליטית במכינה המדורנית מורכבת וכדי לקחת חלק בדיון מעמיק וקבלת החלטות יש להכיר את המערכת הפוליטית. רוב הציבור אינו מכיר ואינו מתעניין במערכת הפוליטית.

משאל עם

השלטון מחליט שהעם (האזרחין) יקבעו בנושאי פוליטיקה או חוקתי. לכל האזרחים זכות הצבעה (כללית) האזרחים מחווים את דעתם בעד או נגד.

כתוב 2 יתרונות ו2 חסרונות של משאל עם.

תשובה: ראה בדף המודפס בעד ונגד – משאל עם.

שאלה מבגרות:

                    ·        הסבר כיצד בעריכת משאל עם באים לידי ביטוי 2 עקונות של הדמוקרטיה.

תשובה: עקרון שלטון העם – כל האזרחים נדרשים להכריע בסוגייה מסויימת באופן ישיר (דמוקרטיה ישירה)

עקרון הכרעת הרוב – כמו בבחירות, עמדת הרוב מתקבלת.

שאלה מבגרות:

                    ·        2 זכויות שבאות לידי ביטוי בעריכת משאל עם.

תשובה:

זכות חופש (חופש הביטוי) הבעת דעת – זכותו של כל אזרח להביע את דעתו באופן חופשי . הזכות לשוויון – כל קול שווה וכולם שווים בפני החוק.

                    ·        עיין בתרשים בעמוד 103 וכתוב באילו דרכים וכול אזרח במדינה דמוקרטית להשתתף בחיים הפוליטיים.

שיעורי בית :

כתוב את הדרכים בהן אזרח יכול להשתתף בחיים הפוליטיים, לגבי כל דרך לרשום איזה עקרון דמוקרטי בא לידי ביטוי בדרך שבחרת

מהם הנימוקים נגד השימוש במשאל עם בשיראל (עמוד 109-107)

כתוב בקצרה מהו ממשל פרלמנטרי ומהו ממשל נשיאותי (עמוד 101)

דרכים שבאמצעותם יכול האזרח להשתתף בחיים הפוליטיים:

                          1.הצבעה בבחירות –

                          2.חברות במפלגות וארגונים פוליטיים שונים.

                          3.השתתפות בהפגנות/מחאה נגד השלטון

                          4.הבעת מחאה נגד השלטון.

העקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בכל אחת מהדרכים:

                          1.הצבעת בבחירות – העם הוא הריבון. העם בוחר את נציגיו לשלטון והם פועלים בשמו ולמענו.

                          2.חברות במפלגות וארגונים פוליטיים שונים – עקרון הפלורליזם (ריבוי דעות) – קיום דעות והשקפות שונות. הכרה בקבוצות שונות וארגונים שונים בחברה.

                          3.השתתפות בהפגנות/מחאה נגד השלטון – מחאה נגד השלטון – חופש ההתאגדות

                          4.הבעת מחאה מחאה נגד השלטון – עקרון הגבלת השלטון. לשלטון יש כוח עצום, וכדי שלא ינצל את כוחו לרעה – יש צורך להגבילו.

הנימוקים נגד משאל עם בישראל

                              ·        בישראל רוב יהודי מול מיעוט ערבי – במצב כזה משאל עם עלול להיות אמצעי למדיניות צרה במסווה של דמוקרטיה.

                              ·        בשיראל רוב חילוני מול מיעוט דתי, במצב כזה משאל עם יביא לחציצה בין חילונים לדתיים הוא מסוכן.

                              ·        בעניינים דתיים רצוי להימנע מלהכריע בצורה חותכת.

                              ·        בדמוקרטיה פותחה טכניקה פוליטית למנוע את עריצות הרוב מצד אחד, ואת עריצות הרוב מצד שני. וזו הפשרה – הפשרה היא הדרך העדיפה להכרעות בנושאים כבדים כמו לדוגמא גבולות המדינה. משאל עם בניגוד לפשרה, חותך לכאן ולכאן ולכן הוא מהווה תרומה שלילית לתרבות הפוליטית הדמוקרטית בישראל. החברה השיראלית עמוסה בבעיות, שבחלקן לא ניתנות לפיתרון מהיר וחלק.

 

שלטון העם – הגדרה

במדינה המודרנית אין אפשרות לשלטון ישיר של העם, ולכן העם בוחר את נציגיו שייצגו אותו בפרלמנט, בממשלה, ובמוסד הנשיאות. זוהי דמוקרטיה עקיפה.

העם עצמו הוא השליט במדינה ומקור כל הסמכות במדינה. העם הוא הריבון.

דמוקרטיה ייצוגית

משטר פרלמנטי (בריטניה, ישראל) –במשטר פרלמנטרי העם הריבון בוחר את נציגיו לפרלמנט (הרשות המחוקקת), ומתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה (הרשות המבצעת)

מקור הסמכות של הרשות המבצעת הוא הפלרמנט. הממשלה נשענת על רוב פרלמנטרי ואחראית בפני הפרלמנט, שיכול להפילה ולהביא לבחירות חדשות.

משטר נשיאותי (ארה"ב) – גם במשטר נשיאותי העם הוא הריבון. והוא בוחר בצורה ישירה בנשיא(העומד בראש המדינה ומשמש כראש הרשות המבצעת – להבדיל מנשיא בממשל פרלמנטריף שממלא תפקידים ייצוגיים).

לנשיא יש עוצמה רבה. הוא המפקד העליון של הצבא, והוא ממנה את שריו שלא מחברי הקונגרס.

במקביל בחירות לנשיאות, העם הריבון גם בוחר בנפרד את נציגיו לקונגרס (הרשות המחוקקת).

הקונגרס מורכב משני בתים:

                                               ·בית נבחרים – מייצג את המדינות ע"פ גודל אוכלוסייתן.

                                               ·סנאט – יש בו שני נציגים לכל מדינה מהמדינות.

 

שאלה מבגרות:  בארצות הברית ממנה את השופטים בבית המשפט העליון. לאחורנה התעורר דיון ציבורי בשאלה אם לשנות את שיטת המינוי. התומכים בשיטה זו טענו שהנשיא נבחר ע"י ציבור האזרחים וכאשר הוא ממנה בעלי תפקידים הוא מבטא את העמדה של הבוחרים בעניין. לדבריהם כך הוא ממש את אחד מעקרונות הדמוקרטיה. המתנגדים לשיטה זו טוענים כי כאשר השופטים ממונים ע"י הנשיא הם ירגישו מחויבות לנשיא ולהשקפת עולמו. הפסיקה של השופטים עלולה להיות מושפעת משיקולים זרים וכך עלול להיפגע המימוש של אחת הזכויות של נאשמים.

ציין, הצג והסבר את העיקרון הדמוקרטי שעליו מתבססת הטענה של התומכים בשיטה הקיימת. ציין, הצג והסבר את הזכות של הנאשמים שמימושם עלול להיפגע לטענת המתנגדים לשיטה הקיימת (הליך משפטי הוגן)

ציון: שלטון העם (שלטון נבחר).

הצג: העם הוא הריבון / השליט במדינה ומקור כל הסמכות. ניהול ענייני המדינה מתבצע ע"י האזרחים (באמצעות נציגים הנבחרים על ידם).

הסבר: התומכים בשיטה הקיימת טענו שהנשיא נבחר ע"י האזרחים, וכאשר הוא ממנה בעלי תפקידים הוא מבטא את עמדת הבוחרים. מכאן שהוא מממש במינוי בעלי התפקידים את עקרון שלטון העם. העם, למעשה, הוא השליט במדינה אבל הנשיא שנבחר על ידם מנהל את המדינה.

התשובה לשאלה השנייה היא הליך משפטי הוגן.

שאלה: באילו תחומים בא לידי ביטוי הפלורליזם?

תשובה:

הפלורליזם מתבטא בתחומים הבאים:

                                                          ·בתחום הכלכלי – ריבוי קבוצות המתארגנות על בסיס אינטרסים משותפים.

                                                          ·בתחום החברתי – ריבוי קבוצות המתארגנות בשביל העשייה החברתית.

                                                          ·בתחום החינוכי – תרבותי – ריבוי קבוצות הפועלות בתחום החינוכי – תרבותי.

                                                          ·פלורליזם בתחום החוקתי – מוסדי – פיזור הכוח בשלטון לרשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, כשלכל אחת יש את האוטונומיה שלה. פיזור הכוח מתבצע ברמה הארצית וברמה מקומית.

                                                ·          בתחום הפוליטי – ריבוי מפלגות. התארגנות של אנשי המפגלה במטרה לממש את הרעיונות המשותפים של אנשי המפלגה.

 

 

חשוב לדעת/ סיכום נושא עקרון שלטון העם:

        • המדינה המודרנית בה אנו דנים בשיעורי אזרחות היא תוצא של רעיון "האמנה החברתית": המדינה נוצרה ע"י העם מתוך הסכמה, והריבון השליט בה הוא העם.
        • במושג עם בעיקרון שלטון העם מתכוונים לכלל האזרחים במדינה לכלל האזרחים במדינה – לכל הפרטים והקבומות, לרוב ולמיעוט במדינה, ולא למושג "עם" במובן של לאום אתני.
        • שלטון העם במדינה הדמוקרטית באה לידי ביטוי בהתבטאות הפוליטית של האזרחים ולמדנו רמות שונות של השתתפות פוליטים.
        • שלטון העם יכול להביא לידי ביטוי באופו ישיר – דמוקרטיה ישירה. במשאל עם – או באופן עקיף – דמוקרטיה עדיפה, דמוקרטיה ייצוגית. בצורות ממשל שונות, כמו ממשל נשיאותי, ממשל פרלמנטרי או ממשל מעורב.
  • חשוב להבין ולהכיר את הסיבות מדוע רוב המדינות הדמוקרטיות הן דמוקרטיות עיקיפות – ייצוגיות.
  • בדמוקרטיה ישירה כל אחד מהאזרחים משתתף בתהליך קבלת ההחלטות, ואילו בדמוקרטיה ייצוגית רק נציגי העם הנבחרים משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות.
  • גם בדמוקרטיה ייצוגית יש ביטויים של דמקרטיה ישירה כמו משאל עם.
  • חשוב להבין את הטיעונים השונים בוויכוח על השימוש במשאל עם במדינה דמוקרטית מודרנית.
  • חשוב לדעת להבחין בין סוגי ממשל ייצוגיים וסוגי דמוקרטיה שונים.

יש אלטרנטיבה: חלופות לדמוקרטיה עקיפה

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

לכל הסיכומים באזרחות

עוד דברים מעניינים: