סיכום: היישוב היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה

סיכום: היישוב היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה

עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה. 

בחודש מאי 1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה, מלחמה זו הסתיימה מצד אחד, לרעתו של העם היהודי אבל מצד שני, שני גורמים עיקריים פעלו לטובתו של העם היהודי:

  • תופעת העקורים- כלומר, אותם פליטים יהודים שאין להם לאן ללכת לאחר השואה בייחוד לאחר פוגרום קלצה בפולין. ומה שנשאר ליהודים זה למצוא מקלט במחנות העכורים- מחנות פליטים לנרדפי השואה על חשבונם של האמריקאים.
  • המציאות של העולם היהודי לאחר השואה נתקלת בקשיחות שלטון המנדט הבריטי. המדיניות הבריטית באה לידי ביטוי במה שקרוי הכרזת בווין מה-13/11/45.

הכרזת בווין- ב13/11 מפרסם שר החוץ הבריטי ארנרסט בווין את הכרזה בווין המפורסמת, הכרזה שעומדת:

א.     בניגוד לסף הציפיות שהיישוב היהודי מפתח מסיומה של המלחמה.

בווין טוען שבשנים האחרונות, שנות המלחמה, העם היהודי סבל, סבל רב מאוד, הסבל הזה הוא בניגוד לכל מציאות אנושית , הוא פועל יוצא של רדיפות הנאצים אבל הוא לא יכול להיפטר בארץ ישראל כיוון שבארץ ישראל יש סכסוך דו- לאומי בין היהודים בין הערבים, בריטניה מצידה מחויבת לשני הצדדים ואין שאלת העכורים (הפליטים, היהודים שאין להם לאן ללכת) יכולה להיפתר בא"י אלא רק באירופה ששם יתרמו היהודים מכישרונותיהם ומיכולתם לשגשוגה של אירופה.

המשמעות המעשית של ההכרזה שבריטניה חוזרת למדיניות הספר הלבן, "הספר הלבן של מקדונלד", ספר המעל משנת 1939 כלומר, 1500 אישורי עלייה מדי חודש, טיפה בים מבחינתם של היהודים.

העמדה הבריטית עומדת בניגוד לשתי עמדות מנוגדות:

  1. העמדה הציונית במלחמת העולם השנייה.
  2. העמדה האמריקאית ע"פ דו"ח אריסון וועדת החקירה האנגלו- אמריקאית.

העמדה הציונית: במהלך מלחמת העולם השנייה שלטו השמרנים וצ'רצ'יל בפוליטיקה הבריטית.

מפלגת הלייבור הייתה אופוזיציה לממשלה הרשמית בכל מה שקשור לשאלת היהודים ושאלת ארץ ישראל, כלומר, למה בריטניה הרשמית סוגרת את שערי ארץ ישראל בעוד שבאירופה תומכים ביהודים, מה שמעורר סף ציפיות אצל היהודים שברגע שהלייבור יגיע לשלטון המדיניות הבריטית תשתנה.

בנוסף, הישוב היהודי עזר בהמוניו למאמץ המאבק הבריטי.

העמדה האמריקאית:

בסוף מלחמת העולם השנייה הפוליטיקה האמריקאי נוטה לכיוון הציונות משתי סיבות עיקריות:

  1. סיבה הומניטרית- דו"ח אריסון
  2. המלחמה הקרה

בסוף מלחמת העולם השנייה מאות אלפי יהודים נודדים מאירופה המשוחררת. חלק מאותם יהודים שוהים במחנות עכורים והם נופלים על הצבא האמריקאי (מחויב לשקם אותם ולטפל בהם), בשלב מסוים הסיטואציה הזו מתחילה לעבוד כנגד האמריקאים.

כדי לחקור את שאלת העכורים שולח הנשיא טרומן את יועצו לעניינים פליטים, ארל אריסון, כדי שיבדוק את שאלת הפליטים. היועץ אריסון מחבר דו"ח הטוען שקיימת בעיית עכורים קשה ולגבי 100 אלף עכורים הוא ממליץ להעלותם מיידית לארץ ישראל.

הבריטים דחו את ההצעה הזו על סף אבל כפשרה מול האמריקאים הבריטים מחליטים להקים ועדת חקירה אנגלו- אמריקאית. בוועדה זו היו חברים: 6 אמריקאים ו- 6 בריטים, שני יושבי ראש: אחד אמריקאי אחד בריטי.

ועדה זו שומעת את נציגי הצדדים במזה"ת, את הנציגים היהודים, המצרים, הסורים וכו' ומבקרת במחנות העכורים.

בראשית 46' ועדה זו מפרסמת את מסקנותיה שמתקבלות פה אחד:

  • יש להעלות מיידית 100 יהודים לארץ ישראל
  • יש לבטל את חוק הקרקעות
  • ארץ ישראל לא תהיה יהודית ולא תהיה ערבית
  • הסכסוך בארץ ישראל הוא סכסוך קבוע ולכן עד לפתרון הסכסוך חייבות להיות שיחות לצורך הסכם נאמנות בפיקוח האומות המאוחדות.

מה הייתה תגובת הצדדים להמלצות של ועדת החקירה?

 

ארה"ב- לאחר פרסום הדו"ח קבעה שהיא מגלה קורת רוח ממסקנת הוועדה ומעצם העובדה שהוועדה ממליצה להעלות מיידית את מאה אלף היהודים והיא בכלל ממליצה לבטל את ההגבלות על עלייה יהודית לארץ ישראל ועל רכישת אדמות.

תגובת הערבים– כמו שהם לא הופיעו מול הוועדה הם דחו את הסכנות של הוועדה על הסף ותגובה המעשית שלהם למסכנות הייתה שביתה כללית.

היהודים דרשו ליישם מיידית את פרשת המאה אלף ולבטל את תחומי הקרקעות.

האנגליים דרשו שני תנאים מקדמיים ליישום ההמלצות:

  •  פירוק כל המטרות מנשקם.
  • שארצות הברית תודיע איזה תמיכה כללית היא תעניק ליישום המסקנות.

הבריטים בשתי התנאים הללו רצו לברוח מיישום המסכנות.

אבל דומה שהתגובה הכי חשובה הייתה תגובתו של היישוב היהודי:

בעקבות פרסום מסקנות הוועדה ולנוכח האכזבה מהמדיניות הבריטים התגובה הבולטת של הישוב היהודי הייתה הקמת חזית המרי העברית, שיתוף פעולה נדיר בין שלושת המחתרות במשך קרוב לעשרה חודשים ממחצית 46 עד תחילת 47, שיתוף פעולה שבו כל מחתרת שומרת אבל ש בו פיקוד משותף, מפקד החזית הצבאית היה מפקד הפלמ"ח יצחק שדה ממגנה ישראל גללי מהלחי נתן ילין מור והאצל מנחם בגין אלה עומדים בראש הוועדה, מוועדה משותפת שנקראת וועדת איקס שהמתאם של הפעולות היה הרב פישמן מיימון.

פעולות החזית:

  1. הפעולה הראשונה של החזית הייתה באוקטובר 45' אנשי פלמ"ח פורצים מחנה עתלית, מחנה מעפילים שהבריטים דחפו לשם את כל המעפילים שנתפסו, שוחררו כ-200 מעפילים והם הובלו לקיבוצי הסביבה: ליגור ובית אורן. אלפי יהודים הגיעו לאותם קיבוצים כדי להפריע לפעולת התפיסה הבריטית וכך שוחררו 200 המעפילים בפעולה הראשונה של החזית.
  2. "ליל הרכבות"-מדובר בפעולה שהתבצעה ב1/11/45, 50 חוליות פלמ"ח שהתפזרו על 20 נקודות רכבת כולל אנשי האצ"ל והלח"י שהתקיפו את תחנת הרכבת בלוד בבת אחת.
  3. "ליל המשטרות"– מדובר בהתקפה בו זמנית על משטרות ג'נין, כפר ויתקין וסרונה (הקריה), התקפה על המשטרה הניידת שהפריעה לאוניות המעפילים.
  4. באותו חודש נערך מבצע שנקרא "לילהמטוסים"- התקפה על בסיסי תעופה בריטיים בסירקין, עין שמר ובקסטינה, 12 מטוסים הושמדו ו-8 ניזוקו.
  5. "ליל הגשרים"- מדובר בפעולה שהתבצעה ב-17/6/46, התקפה בו זמנית על 11 גשרים.

מהגשרים בגליל המערבי המובילים ללבנון ועד לגשרים באיזור רצועת עזה.

מדובר בפעולה משלימה את ליל המטוסים וקבעת בפני הבריטים שאם יהודים אינם יכולים להיכנס ארץ ישראל הבריטים לא יוכלו לצאת ממנה.

בפעולה בגשר הזיו נהרגו 14 אנשי פלמ"ח .

שני אירועים עיקריים הביאו לפירוק החזית:

  • "השבת השחורה" או מה שנקרא ברודסייט– השבת השחורה הייתה שבת ה-29/6/46 מבצע רחב היקף שהבריטים קראו לו מבצע "הגטה" כתגובה לתנועת המרי העברי, מבצע שבו הדוויזיה השמינית המוטסת מכריזה מלחמה על היישוב היהודי, בו זמנית מותקפים (במעצרים) 27 נקודות יישוב שסומנו כנקודות עויינות לבריטים. הנקודה הבולטת בנקודות הללו היה קיבוץ יגור ששם מצאו הבריטים מחבוא ענק של נשק, מחבוא נוסף בקיבוץ מזרע, כמו כן הבריטים עצרו במעצרים מנהליים את ראשי היישוב היהודי הבולטים: שרת, רמז, בן יוסף, בן גוריון לא נעצר כיוון שהיה בשליחות בחו"ל, הבריטים חסמו קווי תקשורת, הטילו עוצר על הערים הגדולות (ת"א , ירושלים) והייתה לשבת הזו תרומה ענקית לפירוק החזית.
  • פיצוץ מלון המלך דוד- מדובר בפעולה של האצ"ל שלטענת ההגנה לא תואמה מול ועדת איקס, חיילים של האצ"ל שהתחפשו לחלבנים והכניסו למטבח המלון כדי חלב עם חומר נפץ, באגף הדרומי של המלון שכנה המפקדה הבריטית, האצ"ל אמנם הודיע על הטמנת המטען אבל הבריטים לא לקחו את האזהרה הזו ברצינות, המלון לא פונה, 100 אנשים נהרגו והחזית התפרקה תוך וויכוח הדדי קשה אבל עם פירוק החזית תוך הטחת האשמות הדדיות קשה כל מחתרת פנתה להפיק את הפעולה שלה, כלומר, ההגנה למאבק הצמוד, והאצ"ל והלח"י למאבק הרצוף.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות