סיכום: יחס העולם הלא יהודי לשואה

סיכום: יחס העולם הלא יהודי לשואה

עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה. 

כשאנו מדברים על יחס הלא יהודים לשואה אנו מחלקים את הסוגיה הזו  ל3 קטגוריות עיקריות:

  • משתפי הפעולה
  • העומדים מהצד
  • המצילים- חסידי אומות העולם

משתפי הפעולה:

 

הפולנים:

רמת שיתוף הפעולה של עמים שונים עם ממדי ההשמדה היא זו המסבירה את הממדים הגבוהים.

צריך לזכור שהשואה התרחשה על אדמת פולין, 6 מחנות המוות פעלו על אדמת פולין, ובפולין היה ריכוז היהודים הגדול ביותר והנתון מדבר בעד עצמו.

מתוך 3.5 מיליון יהודים נשארו בחיים חצי מיליון איש, הנתון מדבר בעד עצמו.

עם זאת, צריך לזכור- כמות חסידי אומות העולם הפולנים גדולה יותר מכל העולם.

למרות נתונים אלה, פולנים בראש ובראשונה שמרו על הגטאות, כמו כן, פולנים הסתירו יהודים כל עוד הם שילמו אבל ברגע שהסתיים הכסף הם הוסגרו לנאצים.

הפולנים עסקו רבות בהלשנות על יהודים והתופעה בפולין הייתה נקראת תופעת "שמלצובניקים" .

בשנים האחרונות צפה הסוגיה הזו של שיתוף הפעולה, לאחר שההיסטוריון הפולני יאנטומשט גרוס שהוא בחזקת היסטוריון חדש, והוא כתב ספר שנקראה "שכנים" על פרשת ידוובנה- מדובר בכפר הפולני ידוובנה וכאשר הגרמנים לכפר, לבצע אקציה ביהודים, הפולנים ריכזו בתוך מתבן (איפה שאוספים תבואה) מעל 1000 יהודים והעלו אותם באש.

מידת שיתוף הפעולה עם הנאצים הייתה קשורה לממדי האנטישמיות באותם ארצות, במקומות שבהם הייתה אנטישמיות חזקה  והיו תנועות ימין קיצוניות אשר שיתפו פעולה עם הנאציםכמו למשל: משמר הברזל ברומניה, צלב החץ בהונגריה והאוסטשה בקרואטיה.

יחידות של אוקראינים, קרואטים, לאטבים, שיתפו פעולה עם הנאצים בתור כוחות עזר והם אלה שהפעילו את מחנות ההשמדה (בטרבלינקה ), הם אלה שרצחו יהודים בבורות ההריגה.

הרומנים:

ברומניה כבר ב-1938 התחיל משמר הברזל (התנועה הלאומנית) להפעיל אנטישמיות נגד היהודים.

בשנים 1939-1941 רומניה הייתה לצידן של בעלות הברית מה שלא מנע פוגרומים ענקיים ביהודי רומניה (הפרוגרום בבוקרשט, הפרוגרום דורוהוי , וביאסו).

ב-1941 לקראת מבצע ברברוסה, רומניה עברה לצד הנאצי ובתמורה לשיתוף הפעולה (הרומני-נאצי) גרמניה נתנה לרומניה חבל ארץ בשם טרנסניסטריה, לשם הוגלתה חלק גדול מיהדות רומניה ורמת התמותה בטרנסניסטריה עמדה על מעל 200 אלף יהודים.

 ראה גם: היחס אל היהודים במדינות הכיבוש

העומדים מהצד (ארה"ב ובריטניה):

במשך שנים רבות התובע במשפט אייכמן ויו"ר מועצת יד ושם גדעון האוזנר, דיבר כמעט תמיד על אשמתם של בעלות הברית.

טענתו הייתה שמהאויב הנאצי והאויב הקרואטי, הלטבי אין לנו מה לצפות כי מדובר באידיאולוגיה שטנית, אבל אמר האוזנר, מי שחרט על דגלו ערכים דמוקרטיים (חירות שוויון) מעמים כאלה סף הציפייה גבוה יותר.

האשמה כלפי העומדים מהצד הייתה בעיקר ביחס לפסיביות שלהם, פסיביות שהפכה אותם לשותפים פסיביים בהשמדת היהודים.

ראה גם: עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת היהודים

בריטניה:

בריטניה, למרות שהיישוב היהודי והתנועה הציונית עזרו לבריטים במהלך המלחמה, בכל זאת בריטניה סגרה באופן הרמטי את שערי רץ ישראל כבר בשנת 1939 (איך שפרצה המלחמה), הכבידה את גזירות "הספר הלבן השלישי", קבעה מכסות הגירה (אישורי עלייה) מצומצמות ביותר וטענתם של הבריטים הייתה שמרגלים גרמנים מסתתרים בקרב היהודים שרוצים להגיע לארץ.

הקשיחות הבריטית הובילה לטרגדיות איומות ונוראות של אוניות מעפילים- סטרומה, פטריה ומפקורה. מדובר באוניות מעפילים ששניים מהן בכלל לא הגיעו לארץ ישראל (סטרומה ומפקורה) וטבעו בלב ים בגלל הקשיחות הבריטית (כמה מאות איש בכל אונייה).

פטריה הייתה אוניית גירוש שההגנה רצתה לשבש את פעולת הגירוש. לבסוף הצליחו לשבש את עולת הגירוש והאונייה טבעה.

הקשיחות הבריטית לגבי כניסתם של מעפילים לארץ הפכו הבריטים למשתפי פעולה עם הגרמנים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות