סיכום: שלבים בביצוע הפתרון הסופי

סיכום: שלבים בביצוע הפתרון הסופי

עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה. 

ב- 21 ליוני 1941 פלשה גרמניה  לברה"מ, ומאותה פלישה אנו מדברים על "הפתרון הסופי".

הקשר בין התופעות הוא קשר אידיאלי וקשר דמוגרפי.

בברה"מ יושבים 5 מיליון יהודים, ולאחר שנכשלו כל הניסיונות להפוך את אירופה לנקייה מיהודים, תכניות כמו: ניסקו לובלין ומדגסקר (להעביר את היהודים מחוץ לשטחי אירופה).

מה שנשאר הוא להשמיד אותם.

ניתן להצביע על 5 שלבים עיקריים בפתרון הסופי:

  1. בורות הירי
  2. מחנה חלמני
  3. ועדת ואנזה
  4. מבצע ריינהרד
  5. צעדות המוות
  1. 1.     בורות הירי:

כאשר הגרמנים המסלול כיבושים ברחבי ברה"מ, הם נתקלים בקהילת יהודיות שלמות.

אל הכוחות הגרמנים מצטרפות עוצבות המבצע "האינזצגרופין"- יחידה מיוחדת המונית כ- 1,000 לוחמים בכל יחידה.

שמפקדיהם הם בד"כ אנשים משכילים, וכשהם מגיעים אל הקהילות הפעולה דומה כמעט בכל הקהילות.

מדובר בחפירות בור מבעוד יום תחת מסווה של חפירות אנטי טנקיות, מצבורי דלק ועוד.

ריכוזה של הקהילה בנקודת ריכוז מסוימת הובילה ברגל או ברכב לנקודת הרצח, הפשטת היהודים מבגדיהם, העמדתם בשורה ויריות אל תוך הבור.

בין הגאיות (הריגה) המפורסמים הם "יער פונאר", ליד וילנה- 40 אלף נרצחים,

באביאר- 33 אלף יהודים ביומיים (ליד קייב), יער לאפוחובה.

 שיטה זו הביאה לרצח המוני שבא נרצחו מאות אלפי יהודים, וקילו שלמות.

בשלב מסוים הממונים על "הפתרון הסופי" מגיעים למסקנה שהשיטה מסורבלת ובזבזנית, לא תמיד יעילה ולעיתים עושה שמו בגרמנים עצמם.

  1. 2.     מחנה חלמנו:

בשלב מסוים מחליטים הגרמנים לנסות יטה משוכללת יותר, משופרת יותר והיא השיטה של המשאיות גז, במחנה חלמנו ליד לודז', מתחילים להפעיל משאיות גז כשהמפלט לתוך המשאית, מחנה חלמנו הופעל באמצעות 2 מחנות משנה, מחנה הטירה ומחנה היעק.

במחנה הטירה מפשיטים את היהודים מבגדים ומריצים אותם פנימה אל 3 משאיות גז, המשאיות משטטת ביערות של איזור חלמנו.

כאשר מגיעים אל מחנה היער לא נשאר לזינדר  קומנדו (יח' נפרדות שטפלו בגופות, בבגדים וכו').

אלא הוציא את הגופות ולשרוף אותן (וחוזר חלילה).

  1. 3.     ועדת ואנזה:

מכיוון ששיטה זו בסה"כ הצליחה, בינואר 1942 "כשפתרון הסופי" נמצא בעיצומו מתכנסת כל הצמרת הנאצית לדיון בוילה ואנזה שבברלין, כדי לתאם את כל השלבים של "הפתרון הסופי" ברמת שיתוף הפעולה הגבוה ביותר.

בועידת ואנזה נכחו 15 אנשים מכל זרועות הממשל החשובים ביותר, ממשרד הרכבות, מהמשרד לענייני הגזע, משרד הפנים, משרד לביטחון הרייך, משרד החוץ, משרד השטחים הכבושים, ומי שמנהל את הועידה זה רינהרד היידריך, ראש משטרת הביטחון והוועידה דנה בנושאים הבאים:

  • קשורה לכל הצעדים שגרמניה ביצעה נגד היהודים כלומר, היידריך סקר את כל הצעדים שננקטו עד לאותה ועידה.
  • בוועידה הוחלט לגבי שאלת בני התערובת, נקבעו דרגות שונות לגבי בני תערובת, והוחלט שחצאי יהודים יתבצע לגביהם או רצח או עיקור. ואילו, בני תערובת מדרגה שנייה הם יהיו שווים לבני העם הגרמני למעט כאלה בעלי הופעה פגומה
  • החשובה ביותר-בוועידה התבצעה סקירה דמוגרפית (רישום אוכלוסייה)- היידריך מפרט ארץ ארץ כולל מדינות שטרם נכבשו כאשר בשורה התחתונה הוא מגיע ל11 מיליון יהודים לפי הפירוט הבא:

הסקירה הדמוגרפית מלמדת אותנו לגבי המגמות הסופניות שהיו בפרוטוקול ואנזה, למשל: שוודיה ושוויץ גם הם הוזכרו באותה סקירה, 8 אלפים יהודים מול 18 אלף בהתאמה.

לגבי צרפת- היא חולקה בעצם לשטח הכבוש והשטח הבלתי כבוש ובמניין יהודי צרפת נסקרו גם הקולוניאליות (המושבות) הצרפתיות.

כנ"ל לגבי בריטניה שבמניין יהודייה נכללים גם יהודי אירלנד.

נקודה נוספת באותה סקירה ש-200 היהודים מאלבניה מקבלים את אותו משקל כמו חמשת מיליוני יהודי ברית המועצות.

לגבי אסטוניה, היידריך שמח לבשר לבאי הועידה שהיא כבר בחזקת יודנפריין (חופשיה מיהודים).

בשורה התחתונה של אותה סקירה, היידריך מבקש מכל אותם באי הועידה לשים יד בביצוע הפתרון הסופי לשיטתו, אירופה תיסרק ממערב למזרח תוך פינוי האוכלוסייה היהודית, גטו-גטו, מדינה -מדינה, למטרת יישובם המחודש של היהודים במזרח.

בתום הסקירה הדמוגרפית מגיע היידריך למניין של 11 מיליון יהודים כשסעיף נוסף בוועידה הוא הקמת גטו לזקנים מיוחסים בטרזין.

  • סעיף נוסף, מינוי מומחים שיזרזו את גירוש היהודים מהמדינות הגרורות (רומניה, גרמניה) כאשר חשיבותה של הועידה שלמרות שהיא מדברת במינוח של קודים חשיבותה של הועידה שהיא נותנת לנו את ראשיתו של התהליך של הפתרון הסופי, לא במובן של החלטה אלא במובן של דמוגרפיה, במובן של תיאום ברמה העליונה למרות שהוועידה תוגדר כוועידה טכנית.

חשיבותה של הוועידה שהיא מניעה את השלב הבא בפתרון הסופי ולמעט יהדות ארה"ב (רק אותה הוועידה מוציאה נקייה) כל מדינות אירופה נכללות במניין הפתרון הסופי.

  1. 1.     מבצע רינהרד:

בעקבות הוועידה באביב 1943 מתחיל מבצע רינהרד, המבצע קרוי על שמו של ריינהרד היידריך שבינתיים נרצח ע"י המחתרת הצ'כית.

מבצע רינהרד הוא בעצם שם הקוד להקמתם של שלוש מחנות מוות נוספים במחוז לובלין שבפולין, כלומר, אל המחנות שכבר היו אושוויץ, נוסף אושוויץ 2 (בירקנהאום) מחנה בלז'ץ , סוביבור, טרבלינקה, וביחד ששת המחנות הללו מתחילים להשמיד את כלל יהדות אירופה במבצע שיטתי.

גטו אחר גטו (כולל גטו קראקוב) מחולק לכמה מתחמים: בתוך הגטו נערכות מפעם לפעם אקציות (פעולת ייאוש) , היהודים "מוטענים" אל הרכבות, הם משלמים עבור ההסעה (או שהיודנראטים שילמו או שהיהודים שילמו), חלק גדול מהנוסעים מת במהלך המסע, הכל תלוי בשעות המסע, הצפיפות, הרעב, האוויר המחניק, המחסור במים, מביא לכך שלעיתים חצי רכבת כבר לא מגיעה ליעדה. ביעד אנשי "הזונדר קומנדו" קולטים את היהודים, רופאי המחנה מבצעי סלקציה בד"כ 5% מכל "מטען" ממוינים לעבודה ואילו ה-95% בעיקר במחנות טרבלינקה, בלז'ץ וסוביבור מופשטים, שיערם נגזז, ותא הגזים נסגר עליהם. בחלק מהמקומות כמו באושווית ההמתה היא בציקלון B  ובחלק מהמחנות .

מי שמפנה את התאים ושורף את הגופות, חלק בתאי שריפה מיוחדים, חלק במתקנים תחת כיפת השמים, הם אנשי "הזונדר קומנדו"- יהודים שמוינו לצורך אותם משימות.

בין ינואר 42' ועד ינואר 45' נרצחו בתהליך ההשמדה הזה יותר מ-2.5 מיליון יהודים.

בבירקנהאום (אושוויץ 2), 870 אלף בטרבלינקה, וביתר המחנות בין 200-400 אלף.

בחלק ממחנות ההשמדה היו גם מחנות עבודה, למשל: אושוויץ 3 בומה, ליד בירקנהאום .

בד"כ תוחלת החיים במחנות ההשמדה עמדה בין חצי שנה לעשרה חודשים בתנאי קור קשים, ובגד הפסים המפורסם וכפכפי העץ, מנת מזון מאוד קטנה ודלוחה שבנויה בד"כ ממרק סוסים, קפה שחור, לחם סובין, חתיכות קטנות של מרגרינה וריבה, ועבודה קשה!, מצאת החמה עד צאת הנשמה.

  1. 2.     צעדות המוות:

לקראת סוף 1944 תחילת 1945 הרוסים מתחילים להתקרב לאושוויץ, והגרמנים מתחילים לצאת למבצע נסיגה רבתי.

מבצע הנסיגה הזה קרוי בהיסטוריה של השואה צעדות המוות, משום שהגרמנים במסלול נסיגתם לוקחים איתם קרוב למאות אלפי יהודים במה שנקרא צעדות המוות של השואה.

בתהליך הצעדה הזאת יהודים ולא יהודים מארצות שונות שהיו במחנות המוות בעיקר באושוויץ מוצעדים בחורף 45', עשרות אם לא מאות קילומטרים לתוך גרמניה שחלק גדול פשוט לא שורד משום שהם נורים בצדי הדרכים (נורים עי הגרמנים), קופאים למוות או שהם מתים מרעב.

יעדי צעדו המוות היו בד"כ במחנות העבודה באזור גרמניה או אוסטריה.

השאלה המרכזית היא מדוע הגרמנים היו צריכים את צעדות המוות?

  • משום שבתהליך הנסיגה צעדות המוות רק מעכבות את אותו תהליך.

המחקר ההיסטורי יודע להסביר מספר הסברים עיקריים לתהליך המוזר הנ"ל:

צעדות המוות נועדו להשפיל ולהמית את יהודי המחנות. מתוך 750 אלף אסירים יהודים ולא יהודים מתו בצעדות קרוב ל-300 אלף יהודים ולא יהודים.

  • ההסבר השני, הוא שהיהודים ישמשו כבסיס לחילופי שבויים.

גרמניה תכננה את המשא ומתן מול בעלות הברית וכדי שגרמניה תוכל לדרוש החלפת שבויים, נקבעו אותם יהודים שנגררו לצעדות המוות.

  • גרמניה תכננה שעל חורבותיו של הרייך השלישי יוקם בשלב מאוחר יותר הרייך הרביעי וכדי שלגרמניה לצורך בניית הרייך הרביעי יהיה כוח אדם זמין, גררו הגרמנים את היהודים.

ראו גם: שלבי ביצוע הפתרון הסופי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות