סיכום: הצעדים שנקט היטלר לביסוס שלטונו

סיכום: הצעדים שנקט היטלר לביסוס שלטונו

עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה. 

לאחר שעלה לשלטון היטלר נקט מספר צעדים על מנת לבסס את שלטונו ואת המשטר בגרמניה הנאצית. צעדים אלו של היטלר הובילו בסופו של דבר לתהליך המעבר מדמוקרטיה לנאציזם בגרמניה

1.עריכת בחירות חדשות- מרץ 1933-כאמור בבחירות האחרונות לרייכסטאג הגרמני שנערכו ברפובליקת ויימאר, המפלגה הנאצית ירדה בכוחה ולא קיבלה יותר מ-30%, 230 נציגים בערך, כלומר עדיין ניתן לומר ששני שליש מתוכה לא תומכים כללולהיטלר היה מאוד חשוב תמיכת העם ולכן כצעד ראשון לחיזוק השלטון היטלר מכריז על בחירות חדשות לקראת חודש מרץ 1933, כאשר בפרק הזמן שבין ינואר 1933 לאותו חודש(מרץ 1933), מתגבר הטרור הנאצי בעיקר נגד המפלגה הקומוניסטית.

במקביל הנאצים נוקטים בכל טקטיקות תפיסות השלטון, כלומר, מצעדים, הפגנות, צעדות לפידים.

בסוף פברואר 1933 בהוראת היטלר (הוראה סמויה) הפעילים הנאצים שורפים את בניין הרייכסטאג הגרמני ומאשימים את הקומוניסטים מה שמאפשר להיטלר להפעיל את כל חקיקת החירום בחוקת ויימאר וכך בעצם הבחירות מתנהלות במרץ 1933, ללא היריבה המרכזית של המפלגה הנאצית.

כך המפלגה הנאצית מקבלת 44% , כאשר צריך לזכור שגם בתנאים כאלה 60% מהציבור הגרמני לא תומך(בשלב הזה) בנאצים, אבל מבחינתו של היטלר המפלגה הנאצית היא המפלגה הגדולה ביותר ברייכסטאג השרוף.

מצב החירום מאפשר לו להפעיל את כל חקיקת החירום, מניעת חופש הביטוי, חופש ההתארגנות וראשית הפעלת מחנות הריכוז.

במחנות הריכוז נכלאים קומוניסטים, סוציאליסטים, אנשי איגודים מקצועיים, הומוסקסואליים וחברי כתות דתיות (יריבי המשטר).

2.החוק לביטול מצוקת העם והמדינה- חוק ההסמכה-במרץ 1933הרייכסטאג הגרמני תחת הדומיננטיות של המפלגה הנאצית, מקבל הרייכסטאג הגרמני את החוק הנקרא "החוק לביטול מצוקת העם והמדינה" (חוק ההסמכה) , חוק המבטא שינוי חוקתי מהותי ע"פ חוק:

  1. הממשלה הגרמנית יכולה לקבל חוקים גם בניגוד לעמדת הרייכסטאג.
  2. גם בניגוד החוקה

משמעותו של החוק שהוא מבטל לחלוטין את השיטה הפרלמנטרית בגרמניה, פוגע אנושות בחוקת ויימאר בהפרדת הרשויות, הופך את הרייכסטאג לחותמת גומי והשאלה המרכזית במגבלות של הסכם ורסאי.

התוצאה היא שה-S.S מזמין את צמרת ה- S.A , ריין וחבריו, למסיבה שבסופה יש עריפת ראשים של צמרת ה- S.A ( רצחו את האס איי).

ה-S.Aהופך להיות חסר משמעות, וה-S.S הוא בעצם הכוח החזק בצמרת הנאצית, הנאמנות היא אישית להיטלר, והיטלר עצמו חייב את ביסוס המשטר ל-S.S.

כך ה-S.S הופך להיות הכוח המרכזי בצמרת הנאצית, שבשלב מאוחר יותר הוא מקבל את הפיקוד על מחנות הריכוז וההשמדה.

3.חיזוק הכלכלה- היטלר נקט במספר פעולות כלכליות על מנת לבסס את שלטונו. כאשר היטלר עלה לשלטון מצבה של הכלכלה הגרמנית היה גרוע מאוד. (אחד הגורמים לעלייתו של היטלר לשלטון) ומה שנשאר להיטלר כמשימה מרכזית היה לחזק את הכלכלה. כאשר חיזוק הכלכלה היה חלק מחיזוק המשטר והצבא.

היטלר החרים רכוש רב מדיי מהיהודים וממתנגדי המשטר, פעולה נוספת שהוא מבצע מעבר להחרמה היה קשור להגדלת הגירעון הממשלתי.

הצעדים הללו נוהלו ע"י יד ימינו של היטלר, גרינג, שפיקח על תוכנית "ארבע השנים" שבמסגרת אותה תוכנית , גרמניה התכוננה לקראת המלחמה שתבוא והוא מבצע תיעוש מסיבי, תוך הרחבה משמעותית של הגירעון התקציבי, תוך התעלמות ממגבלות ורסאי, והפרויקטים שהמשטר הנאצי מפתח קשורים לבניית גשרים, כבישים, מסילות ברזל, וחימוש.

ההימור של היטלר הוא הימור מוצלח.

מלבד התחמשות וצמצום גירעון תקציבי יש בתוכנית של היטלר גם יצירת מקומות עבודה במקביל לצעד נוסף.

4.חוק פקידות ארי- חוק השבת הפקידות הארי על כנה- (כנגד היהודים)- בשל הרקע האקדמי ותהליכי האמנסיפציה שעברו על יהדות גרמניה , ניתן לומר בברור שהיהדות הזאת תורמת תרומה ענקית לכלכלה הגרמנית במה שקרוי מקצועות חופשיים.

באפריל 1933 בחלק מפתרון בעיית האבטלה, כחלק מחיזוק הכלכלה הגרמנית וכחלק מהצעדים האנטי-יהודיים יוצא חוק שנקרא "חוק השבת הפקידות הארי על כנה".

חוק זה מרחיק את היהודים מכל תפקידים בעלי רקע אקדמי ובמסגרתו אלפי מורים, עו"ד מרצים, חוקרים , מדענים ורופאים יהודים חייבים לעזוב את משרותיהם ולפנות את מקומם לנאצים.

5.חיזוק התרבות- במסגרת חיזוק המשטר, ישנו גם את חיזוק התרבות הנאצית , כשר הקולנוע, בתי הספר, התרבות והחינוך עוברים תהליך של נאציפיקציה (החדרת הנאציזם) כלומר, תרבות וחינוך ברוח האידיאולוגיה הנאצית שמחנכת לטוהר הגזע ,קנאות אידיאולוגית ויצירת אדם חדש.

נאמנות למנהיג, לאומה, לגזע.

מוסדות החינוך עוברים תהליך של נאציפיקציה, המחקר מגויס לטובת תורת הגזע, כשארגון נוסף שמתחזק בעקבות התהליך הזה הוא הנוער ההיטלראי (תנועת נוער).

ב1932 מנתה התנועה 100 אלף איש (בני נוער) ובשנת 1938 מנתה שמונה מיליון מאה, תנועה זו חינכה לכל הערכים הנאצים: הקרבה, נאמנות, צייתנות, מלחמה.

לתנועה יש מדים, סמלים, המנון ומצעדים.

כך הצליח היטלר לחנך את דור העתיד ברוח הנאציזם.

6.ליל שריפת הספרים (כנגד היהודים)- במאי 1933 כחלק מהצעדים הפסיכולוגיים, גבלס נותן הוראה לרכז את כל הספרים בעלי קונוטציה יהודית (מה שכתוב בעברית, ספרים של סופרים יהודים) לאסוף את כל הספרים שלה בכיכרות הערים, בייחוד מול כיכר האופרה בברלין ולעלות אותם באש.

מכאן ואילך, מתחילה המשוואה שקבע אותה, איינה (יהודי, לאומן גרמני), בשנת 1823, "שבמקום שבו שורפים ספרים, שם גם בני האדם יעלו על מוקד"

7.חוקי נירנברג– ב1935 בוועידת המפלגה הנאצית בנירנברג שבגרמניה התקבלו 2 חוקים אנטי יהודיים מובהקים:

  1. חוק אזרחות הרייך-
  2.  החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני

כאשר משמעותם של חוקים אלה שהם מעגנים מבחינה חוקית את תורת הגזע.

החוק הראשון של חוקי נירנברג הוא חוק אזרחות הרייך (רייך- מדינה גרמנית קדושה)- הקובע כי רק בדם הארי או דם קרוב לו יכול להיות אזרח הרייך. כאשר אזרחות רייך מקנה לאותו אדם את מכלול הזכויות הפוליטיות כמו לבחור, להיבחר ולשאת בכל משרה פוליטית. כמו כן, הוא נהנה מאזרחות גרמנית.

החוק השני, החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני- יש לו פתיח מאוד מאוד חשוב "חדור הכרה שטוהר הגזע הוא תנאי להמשך קיומו של העם הגרמני מחליט הרייכסטאג הגרמני על הנקודות הבאות:

  • נישואים -בין ארי או ארית יהודי יהודייה אסור בהחלט
  • מגע מיני- ארי- ארי, יהודי-יהודייה
  • ניסיון לעקוף את החוקים הללו הנישואים בטלים מיסודם.
  • יהודי מנוע בהחזקת עובדת בית גרמניה למטה מגיל 45
  • היהודים היו מנועים מהנפת צבעי הרייך (שחור,אדום,צהוב)

הענישה שנקבעה במסגרת חוקים אלה הייתה כרוכה בקנסות, מאסר, עבודת פרך, כאשר העונש החמור ביותר היו עונשי ההוקעה (להוקיע). בגרמניה בגין הפרת חוקי נירנברג האיש והאישה היו מוקעים בפומבי.

בין השנים 1935-1938 ישנה הרפיה מסוימת בצעדים נגד היהודים בעיקר בשל האולימפיאדה בברלין, אבל בשנת 1938 כאשר היטלר משלים סדרה של צעדים במדיניות החוץ הגרמנית כמו: האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה), הסכם מינכן, (זורקים אוכל זה אמור להשביע אבל זה פותח את התיאבון), הוא מרגיש את עצמו מספיק בטוח כדי לבצע צעדים נגד היהודים, כשאר שנת 1938 נחשבת כשנת מפנה ביחסים שבין גרמניה והיהודים מבחינת יותר צעדים פיזיים, יותר צעדי ענישה ופחות חוקים כלכליים, פסיכולוגיים וכו…

8.ליל הבדולח- האירוע הראשון שמבטא את נקודת המפנה הוא ליל הבדולח.

 ליל הבדולח מתחיל באירוע שנקרא "גירוש זבונשין", מדובר בצעד שהיטלר נוקט, ובו הוא מורה על גירושם של כל היהודים בעלי הנתינות הפולנית מגרמניה. וכולם צריכים להתרכז בעיירת גבול שנקראת זבונשין (עיירה בין פולין לגרמניה).

פולין מצידה, אנטישמית לא פחות, סוגרת את השערים בפני המגורשים.

וכך, בראשית נובמבר 1938 , אלפי יהודים בסתיו הפולני יושבים במחנות האוהלים נטולי פיתרון של קבע.

משפחה אחת ממשפחות המגורשים ,בשם גרינשפן כותבת לבן שלה ,הרשל גרינשפן, סטודנט יהודי בפריז, את כל תלאותיה.

הרשל גרינשפן מחליט לבצע פעולות, חלקן עצמאית, ולהתנקש בחיי השגריר שקראו לו פרונרט.

כך או כך ההתנקשות הזו יוצרת לנו אירוע שהגרמנים מתארים אותה כספונטנית, בפועל אנחנו יודעים שהיא מתוכננת, ובאירוע הזה שמתרחש בין ה9-10 בנובמבר 1938 (כנקמה על ההתנקשות) היה שריפת מאות בתי כנסת, הרס ושוד של 8000 חנויות, רצח של מעל 100 יהודים, פציעתם של כמה מאות ושילוח כ30 אלף יהודים למחנות הריכוז, תוך חיובם של היהודים בקנס שנאמד על חצי מיליארד מרד מכספי הביטוח של היהודים, כדי לפצות את הגרמנים על ההרס והלכלוך שנעשה.

9.הגירה כפולה ואריזציה של הרכוש היהודי באוסטריה-(כנגד היהודים)ב1938 כחלק מנקודת המפנה מועתקים כל הצעדים ליהודי אוסטריה.

לאוסטריה נשלח בכבודו ובעצמו, אייכמן והוא מארגן את לשכת ההגירה המרכזית.

לשכה, שבאמצעות החלת כל הצעדים שננקטו נגד יהודי גרמניה, מעודד אייכמן את הגירת היהודים, הגירה נושאת פירות, 45 אלף יהודים ב7 חודשים תוך אריזציה כפויה של הרכוש היהודי (החרמת רכוש ע"י הגרמנים) ובכך הוא הופך להיות המומחה לשאלות הגירה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות