סיכום: הגורמים לצמיחת התנועה הציונית

סיכום: הגורמים לצמיחת התנועה הציונית

הסיכום להלן הוא חלק מאסופת הסיכומים בהיסטוריה א כאן באתר

  הגורמים לצמיחת התנועה הציונית

• הצלחת התנועות הלאומיות באירופה הייתה בין הגורמים החשובים לצמיחת התנועה הציונית – הצלחה זו השפיעה על היהודים והובילה לאימוץ חלק משיטות הפעולה שלהם אך יחד עם זאת חידדה את תחושת הזרות ואי השייכות של היהודים.

היהודים שחיו בקרב העמים בהם קמו תנועות ציוניות הושפעו מההתעוררות הלאומית שלהם והבינו שעליהם כמו יתר העמים להיאבק על זכותם להגדרה עצמית במדינה משלהלם והגיעו למסקנה: "וכי אנחנו נופלים מהם" – דהיינו אם הם יכולם גם אזי גם אנו.

v     יחד עם ליכוד העם סביב הלאום וחידוד ההבדלים השונים בין העמים הביאה הלאומיות המודרנית  לדחיית היהודים מקבוצת הלאום ומאחר וקשה להם להזדהות עם קבוצות הלאום סביבם חיו פנו ללאומיות היהודית.

• כשלון האמנסיפציה היה סיבה נוספת לצמיחת הציונות והקמתה של התנועה הציונית– האמנסיפציה הינה תהליך מתן שוויון זכויות אזרחי חוקי ליהודים, אפשרות לבחור ולהיבחר ולהטיל ביקורת על השלטון. תהליך זה החל בהדרגתיות במאות 18 וה19 בצרפת. כאשר היהודים קיבלו אם האמנסיפציה חשבו כי האנטישמיות תיחלש כנגדם והם יתקבלו בחברה.

יהודים רבים אכן השתלבו בעקבות האמנסיפציה בתחומים רבים, לדוגמא בתחום הכלכלי – הברון רוטשילד שהיה בעליה של סניפי בנקים רבים באירופה ונתן הלוואות לממשלת והיה סמל להצלחה כלכלית אך גם סמל אנטישמי כי היהודים שלטו בכלכלת אירופה.

היהודים השתלבו בתחום המדע (איינשטיין) ובתחום הפוליטיט (אדולף כרמייה – שר המשפטיים הצרפתי ולאון בלום רוה"מ צרפת).

יחד עם האמנסיפציה גברה האנטישמיות. יהודי מערב ומרכז אירופה נוכחו לדעת שרעיון תנועת ההשכלה ליצור חברה חדשה שלא מפלה בין האזרחים לא הצליחה לחדור את שכבות השנאה והחברה האירופאית לא הייתה בשלה לקבל את השינוי במעמד היהודים והמשיכו לראות בהם זרים. המשכילים ובני הנוער היהודים הבינו כי ימשיכו להיות זרים שלא מאמצים את הערכים הלאומיים של העם בתוכו חיים וממשיכים לשמור על המסורת והתרבות היהודית וטענו כי היהודים: "עם לבבד ישכון" – כלומר מתבודדים מרצונם. וטענו כי ליהודים נאמנות כפולה.

שתי דוגמאות לגילויים אנטישמיים למרות (ובעקבות) האמנסיפציה (מערב-מרכז אירופה):

פרשת דרייפוס (1894)– דרייפוס קצין יהודי בכיר בצבא הצרפתי מואשם בפרשת ריגול לטובת האויב הגרמני ונערך לו משפט פומבי. דרגותיו הוסרו בטקס משפיל כאשר ההמון צועק: "מוות לדרייפוס! מוות ליהודים" כלומר עושים הכללה ומאשימים את היהודים כולם בבגידה. פרשת דרייפוס מסמלת את כשלום האמנסיפציה.

צרפת היהודית– ספר שהתפרסם בצרפת על ידי הסופר דרימון בו מתוארת השלתלטות היהודים על צרפת ועל ההשפעה ההרסנים של היהודים. ספר זה יצא בקריאה לשלול מהיהודים את זכויותיהם.

• אנטישמיות מצד השלטון והחברה במזרח אירופה – האנטישמיות התחזקה במזרח אירופה (רוסיה, פולין ורומניה) שם ליהודים לא ניתנה אמנסיפציה. ברוסיה השתמש השלטון בשנאה ליהודים בכדי להסית את זעם העם על רקע מצבו הקשה. השלטון השתמש ביהודים כ"שעיר לעזאזל" ועודד את ההמונים לפגוע ביהודים אשר כביכול אשמים במצבם.

שתי דוגמאות לגילויים אנטישמיים בחסות המדינות (מזרח אירופה):

סופות בנגב (1881)– על רקע רצח הצאר הרוסי (אלכסנדר השני) פורצות פרעות בדרום מערב רוסיה, למרות כי רצח הצאר בוצע ע"י תנועת המחתרת המהפכנית, העיתונות הרוסית האנטישמית רמזה שיהודים אשמים ברציחתו. שישה שבועות לאחר הרצח החל גל פרעות שנמשך ארבע שנים. הפרעות אופיינו בשוד, הרס ורצח יהודים. הצבא והמשטרה לא עצרו את המתפרעים אלא רק לאחר שהאחרונים סיימו מלאכתם.הפרעות העלו בקרב יהודי רוסיה את השאלה לגבי עתידם.

חוקי מאי– חוקים שהגבילו את היהודים במקצועות עבודה ובאזורי מגורים.

v     לסיכום מיעוט של משכילים יהודים הגיעו למסקנה שהפתרון לאנטישמיות צריך להיות פתרון לאומי בו עוזבים את ריאופה ומוצאים מקום להקמת מדינה ריבונית בה יחיו על פי התרבות והמסורת שלהם.

• תהליך החילון באירופה ואובדן הזהות הלאומי – תנועת ההשכלה היהודית הייתה חלק מתנועת ההשכלה האירופאית. היא הושפעה מרעיונותיה והתאימה אותם לערכי היהדות. מנדלסון (אבי תנועת ההשכלה) רצה שהיהודים יהיו נאמנים לדת ולמסורת אך במקביל שישתלבו בחברה האירופאית, שיהיו מודרנים בהשכלתם ובמנהגם. המשפט המפורסם שלו: "היה יהודי בבית והיה בן אדם בצאתך". תנועת ההשכלה הייתה בין הגורמים לצמיחת התנועה הציונית באירופה של המאה ה-19.

ראה גם: הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי

צמיחת הציונות – סיכום