השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19- נקודות דמיון ושוני.
א. קווי דמיון:
1. מטרה- המטרה הייתה אותה מטרה בכל התנועות- הקמת מדינה לאומית ריבונית – מדינת לאום.
2. מנהיג- כל תנועה גיבשה לעצמה מנהיג שינהיג אותה בצורה הטובה ביותר. לדוגמא: ביסמרק בגרמניה, הרצל את היהודים וכו'.
3. תנועת ההשכלה ותהליכי החילון- כל התנועות שאפו להגיע לשוויון וחופש במדינה משלהם. תהליכי החילון התקיימו הן בתנועה הלאומית והן בתנועה הציונית אך יש לציין שלא הייתה התנתקות מוחלטת מהדת אלא התרחקות מסויימת.
4. התנתקות ממסגרות- גם בתנועה הציונית וגם בתנועה הלאומית החלו התנתקויות ממסגרות, אנשים החלו לחפש את עצמם ואחר זהות חדשה, וכאן נכנס תפקידן של התנועות לתת לאנשים תחושת שייכות.
5. תודעה לאומית– בתנועות החלה תודעה לאומית שהיווה בסיס לקיום התנועות הללו. אנשים החלו להתעניין בהיסטוריה של הלאום, החלו לפתח סמלים לאומיים, מיתוסים, סיפורי עם וכו'.
ב. קווי שוני-
1. פיזור גאוגרפי- בתנועה הציונית היה צורך באיחוד כל היהודים מהקבוצות השונות והמדינות השונות. היו הבדלי תרבות בין היהודים משום שהיו מפוזרים ברחבי העולם- שפה שונה, מנהגים שונים וכו'. לעומת זאת, התנועה הלאומית לא היו פערים גיאוגרפים.
2. התנועה הציונית שאפה להפוך את החברה היהודית לחברה יצרנית שלא יהיה לה תלות בעובדים אחרים. לעומת זאת התנועה הלאומית רצתה לעשות שינויים כלכליים-חברתיים אך לא לשנות את החברה כולה.
3. התנועה הציונית הייתה תלויה לחלוטין במעצמות אירופה על מנת לקבל צ'ארטר, לעומת זאת התנועות הלאומיות, אף על פי שנעזרו לעיתים במדינות אחרות, זהו לא היה צורך קריטי על מנת להשיג את רצונם.
4. התנועות הלאומיות השיגו את מטרותיהן באמצעות אלימות ומלחמות, לעומת זאת התנועה הציונית פעלה בדרכים דיפלומטיות על מנת להשיג את מבוקשה. (מו"מים עם מעצמות וכו')
5. התנועה הציונית נאלצה להתמודד עם מאבקים פנימיים של זרמים ביהדות שהתנגדו לרעיונותיה. לדוגמא: החרדים שהאמינו בגאולת המשיח, המתבוללים שהאמינו באמנציפציה וכו'. לעומת זאת התנועות הלאומיות לא נאלצו להתמודד עם מאבקים פנימיים אלו.
ראה גם: הדומה והשונה בין התנועה הלאומית ויהודית לבין תנועות לאומיות באירופה, צמיחת התנועה הציונית
