הפילוסופיה של הגל – מבוא

הגל היה שייך לאידיאליזים הגרמני, ולזרם הרומנטי (בניגוד לזרם ההשכלה), קאנט מהווה בסיס להגל, נשאלת השאלה האם קאנט עצמו שייך לזרם ההשכלה.

מאיפה מתחיל דיון פילוסופי?

הגל עונה שמן השאלה מאיפה מתחילים. כאן יש שאלה על השאלה, כלומר הלכתי אחורה במקום להתקדם, יש לי תוכן אחר, וגם איתי ניתן ללכת אחורה. זאת השיטה ההגליאנית.

השאלה מאיפה מתחילים, שואלים איפה ההתחלה, כלומר אנו לא בהתחלה, ויש פרדוקס, יתכן שלפילוסופיה אין התחלה, התשובה שמתחילים במקום שבו הדבר עדיין לא הוכח. לא מתחילים בדבר שכן הוכח.

ב 1820 הגל מעביר שיעורים על פילוסופיה של הדת (בניגוד לעיסוק בדת). (בלימוד דת מתחילים בהנחה שיש אלוהים). עולה השאלה מה זה הוכחה מה זה להוכיח. תשובתו של הגל שהוכחה זה –  שתוכן ומושג נעשו ודאים  כתוצאה מדבר שקודם להם. (ודאי = הכרחי, ולא כמו דאקרט דבר שלא ניתן להטיל בו ספק).

יש כאן בעיה, כי המושג התחלה זה דבר שאין דבר שקודם לו, אך אנו מתחילים בנקודה שיש דברים קדומים. התחלה לא יכולה להיות מתווכת (תיווך – דבר שמגיעים אליו ע"י משהו אחר אומרים שהאחרון מתווך אליו). כלומר אין לנו מתווך כזה בפילוסופיה, ולכן התחלה לא יכולה להיות מתווכת.

עד כאן לא התקדמנו בדיון (אלה נסוגנו), אך הבנו שהתחלה חייבת להיות בלתי אמצעית, ולמדו שאם דבר הוא הגיוני אז הוא כזה.

אם התחלה היא בלתי אמצעית, למדנו, אז התחלה היא כזו (לא כפי שאני מבין אותה אלה כפי שהיא).

מה שאני מבין חייב להיות כפי שאני מבין – אם החשבה שלי מסודרת, ואז ההתחלה היא בלתי אמצעית.

כדי להבין את מה שלמדנו, הגל פונה לצדדים אחרים. לענפים אחרים אין בעיה כזו. למשל גאומטריה, מתחילה בטענה. ובכך טען שפילוסופיה שמתחילה בטענה לא יכולה להיות פילוסופיה. בגאומטריה יש טענה של ישות (-יש חלל, יש נקודה, יש קו, נתון לנו כך וכך).

כלומר הנתון של הגאומטריה הוא ההנחה של הגאומטריה, לגאומטריה אין בעיה של התחלה. על הנתון לא מטילים ספק (אם אחד מטיל ספק, עונים לו, שאם לא תקבל זאת לא תוכל לעקוב אחרי דברי)(יש נטיה רווחת בפילוסופיה גם להתחיל מנקודת מוצא אחת ולראות מה יוצא לנו, הגל היה מתנגד לגישה זאת).

הפילוסופיה אל יכולה להניח משהו, היא לא יכולה להתחיל בהנחה, אלה אחד ממטרותיה לבדוק את הנחותיה.

למדנו מכאן שבגיאומטריה העניין לא להוכיח, זה התפקיד הפילוסופיה.

גם הפילוסופיה, אם כך, לא יכולה להוכיח דבר. יש כאן פרדוקס. אצל הגל פרדוקס זה הישג. הגל חושב שפרדוקס הוא א ב של החשיבה, הגעה לפרדוקסליות זה השג. החשיבה היא פרדוקסלית (פרדוקס = מה שנוגד את הדוקסה – השכל הישר). (כיום יש נטיה לנסות לפתור כל פרדוקס). הגל לא מרים ידים מול פרדוקסים אלא טוען שיש לנסות לחשוב בכיוון זה.

גם האמונה והדת האנושית מתחילים בדברים נתונים, ולכן שם אין מה להוכיח. (גם מדעי הטבע לא מוכחים דבר).

למדנו שהגל אל אוהב שיהיה נתון דבר מראש.

(היחס של הגל לפילוסופים אחרים – הוא לא מזכיר אותם בשמם, אך ניתן למצוא יחס ענייני לנושאי עיסוקים).

 

הפרדוקס בפילוסופיה של הגל:

הגל כתב בשביל התקופה שלו, שבה יש ערך למשפטים פרדוקסאליים (שלא כבתקופותינו שיש ניסיון לפתור ולהתיר כול פרדוקס).

פרדוקס – (= נוגד דוקסה – השכל הישר), חשיבה כזו מתייחסת לעולם אחר. לא עולם של השכל הישר. אלא עולם שבו חושבים פרדוקסים אלו, עולם שמעבר לנתון (זה עולם פרדוקסאלי).(התקופה של הגל היא תקופה שבמרכזה מה שמעבר לנתון, תקופה שמרדו בנתון).

הפילוסופיה של הגל

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות