הפילוסופיה של הגל -סיכום

סיכומים על הפילוסופיה של פרדריך הגל

בפילוסופיה של גיאורג וילהלם פרדריך הגל ניתן למצוא שני מומנטים או מוטיבציות מגדירות: הראשון הוא הרצון להפוך את הפילוסופיה למדע שיטתי. מטרה זו אינה זרה לנו כלל ועיקר, שכן הגל אינו הפילוסוף הראשון שמציב לעצמו אותה והיא אחד האתגרים הגדולים שליוו את הפילוסופיה מאז ראשיתה, וגם הגל מודע לכך. מדוע אם כן חושב הגל, כי יצליח היכן שכל קודמיו נכשלו? הסיבה, לדעתו של הגל, אינה סובייקטיבית וקשורה להגל עצמו, אלא אובייקטיבית וקשורה לתקופה בה הגל חי. אליבא ד-הגל, והדבר קשור באופן הדוק לשיטתו הפילוסופית, כל התקופות שקדמו לתקופתו היו הכנה לקראת מצב העניינים האובייקטיבי אשר מגדיר את התקופה בה הוא חי, בה הבשילו התנאים שהפילוסופיה תהפוך למדע. לדעתו של הגל, "הרוח" הגיע למצב בו היא כבר אינה מוכנה להסתפק בה שהסתפקה קודם לכן והיא מוכנה לשלב האבולוציוני הבא בו הפילוסופיה תהפוך למדע.

המוטיבציה המגדירה השנייה שניתן למצוא אצל הגל היא הרצון להוציא את הרוח מהמשבר אליו נקלעה ו"לרפא" אותה. מוטיבציה זו קשורה באופן הדוק למוטיבציה הראשונה, שכן טענתו של הגל היא, כי הרוח נמצאת במשבר מפני שהיא כבר אינה יכולה להסתפק בפילוסופיה שקדמה לזו אותה מציע הגל. לדעתו של הגל משבר זה היה הכרחי שיקרה כדי שהרוח תגיע למצב בו היא תהיה מוכנה לשלב ההתפתחותי הבא בו הפילוסופיה תשמש לה כמדע, ולשם כך באה הפילוסופיה ההגליאנית.

הפיתרון אותו מציע הגל למשבר בו מצויה הרוח, הוא האפשרות אותה הוא פותח בפני הרוח בפילוסופיה אותה הוא מציע להכיר את השלם והמוחלט על ידי כך שתכיר בכך שהיא חלק מאותו שלם ואינה נפרדת ממנו כפי שסברה כמקודם, או בלשונו של הגל, כי המוחלט הוא אינו רק סובסטנציה אלא גם סובייקט, ועל כך נעמוד בהרחבה בהמשך הדברים.

המנגנון ההתפתחותי אותו מצייר הגל הוא כזה בו כל תקופה היא שלב הכרחי בהתפתחותה האבולוציונית של הרוח לקראת שלמות והכרת השלם והמוחלט. ההתפתחות נעשית באמצעותה של השלילה, כאשר כל תקופה שוללת את זו שקדמה לה ועל ידי כך מתקדמת לשלב ההתפתחותי הבא שהוא צעד אחד יותר קרוב לשלמות רוחנית והרמונית והכרה בשלם ובכוליות. כזכור, גם קאנט האמין במודל טלאולוגי-היסטורי בו ההיסטוריה מתקדמת בכיוון מסויים לקראת השלמות, אולם המודל אותו מציע הגל הוא רדיקאלי יותר מכיוון שהוא מתאר את ההתקדמות לא כקו ישר (או שני קווים ישרים) והתכנסות רציפה לקראת שלמות, אלא כמודל רב שלבי בו כל שלב הוא הכרחי לקיומו של השלב ונוצר דרך שלילתו של המצב שקדם לפניו. ההיסטוריה אותה מתאר הגל היא דינאמית בהרבה מזו אותה מתאר קאנט, שכן ניתן כמעט לדמות אותה לאורגניזם חי ומתפתח ולתהליך אבולוציוני של ההיסטוריה לקראת השלמות.

החשיבה אותה מציע הגל היא הפיתרון שדרכו יכולה התודעה לתפוס את המצב בו היא נמצאת ולהבין כי לא מדובר במצב בעייתי אלא באפשרות להתקדם למקום חדש של ידיעה. טענתו של הגל היא שמצב הרוח בזמנו הוא כזה בו היא תקועה בקו מחשבה שלא מאפשר לה להבין שהיא נמצאת במצב טוב המאפשר לה להתקדם לכיוון ידיעת השלם ועל כן היא מאמינה כי היא במשבר ובקיום טראגי וחצוי. לדעתו של הגל, הפילוסופיה אותה הוא מציע אינה משנה דבר במצבה של הרוח אלא רק בנקודת המבט של הרוח על המצב בו היא נמצאת על ידי כך שהיא משחררת אותה מנקודת מבט זו. משכך, ניתן לסכם, כי שני המומנטים אותם מציג הגל בהקדמה לפנומנולוגיה של הרוח הם המשבר בו נמצאת הרוח כעת והשיטה החדשה אותה הוא מציע שתאפשר לה לצאת מהמשבר.

לדעתו של הגל, מה שמאפיין את הרוח כעת היא סלידה מכל ידיעה אינטואיטיבית או רפלקסיבית שאינה אנאליטית. אולם, אומר הגל, אלו הן בדיוק ידיעות מהסוג הנ"ל אשר מכינות את הרוח לידיעת השלם וליציאה מהמשבר בו היא מצויה. טענתו של הגל היא כי עד שלב מסויים הרוח הייתה מפויסת עם הידיעה של המהות אולם כיום הרוח חשה חשדנות כלפי מהותיות ורפלקסיביות באשר הן.

כוונתו של הגל במהות היא לדבר הקיים מתוך עצמו ויכול להיתפס מתוך עצמו, דהיינו, לדבר שלם ובלתי תלוי. לדעתו של הגל יש להבין את המציאות לא רק כעצם ומהות אלא גם, ואף בעיקר, כסובייקט. עד כה, אומר הגל, הרוח תפסה את המציאות כדבר מה נתון באופן בלתי אמצעי ובלתי תלוי בדבר. אולם, טוען הגל, ההוויה היא אינה דבר מה שאינו תלוי בדבר, שכן להיות זה להיות תלוי או נתפס באופן אמצעי.

כלומר, המציאות היא חתירה ותנועה לדבר הבלתי אמצעי, קרי, לאובייקט. כמובן, שהחתירה לאובייקט הבלתי תלוי לא הייתה יכולה להתקיים ללא אובייקט, אולם מכיוון שהאובייקט עדיין אינו בנמצא, המציאות היא בעיקר הסובייקט המתקיים ביחס לאובייקט ומתקדם אליו. כלומר, אם עד הגל חשבנו שההוויה היא דבר מה הנתון באופן בלתי תלוי ומה שהווה הוא מה שאינו תלוי בדבר, הגל הופך את התמונה ואומר שמה שהווה בתכלית הוא הסובייקט המתקדם לכיוון האובייקט ולהיות אצל הגל זה להתקדם לכיוון משהו שהוא בלתי תלוי, דהיינו, ההשתלמות.

משכך, הרוח עצמה, כלומר, הסובייקט, מגלמת את הקיום בפועל בכך שהיא משתלמת וחותרת לבלתי תלוי, וזאת בניגוד למחשבה שקדמה להגל אשר תפסה דווקא את הבלתי תלוי כהוויה. הבעיה הרוח היא, כי היא עצמה לא מבינה שהיא היא מה שהווה באמת, היא ולא הבלתי תלוי שאליו היא מתקדמת שעדיין אינו קיים אלא כאפשרות. לפיכך, מצויה הרוח במשבר, מכיוון שהיא סבורה כי לעולם לא תדע את מה שהווה באמת ולעולם לא תגיע לשלם, בעוד שהיא עצמה מה שהווה והיא עצמה באופן מתמיד בתנועה לשלם והבלתי תלוי. את זאת שואף הגל לתקן בפילוסופיה אותה הוא מציע.

ראה גם: גיאורג וילהלם פרידריך הגל

סיכומים ומאמרים על הגל:

מבוא לפילוסופיה של הגל

הלוגיקה של הגל

תפיסות יסוד בפילוסופיה של הגל

תנועת המושגים של הגל

חוקים לוגיים של הגל

תפיסת האובייקט אצל הגל

אלוהים אצל הגל

בין הגל ודקארט

הגל ורוח הנצרות

הגל: בין מושג וקיום 1

הגל: בין מושג וקיום 2

בין קאנט להגל

תמורות בפילוסופיה בין קאנט והגל

המעבר מקאנט להגל

הגל: פנומנולוגיה של הרוח  – פתיחה

מושג הרוח של הגל

הגל – מאבקי תודעה: על אדונים ועבדים

הגל -הפנומנולוגיה של הרוח

הגל -דיאלקטיקה – Aufhebug

הגל -ה"יש"

הגל -האמת – יש לוותר על ההבחנה הדיכוטומית בין אמת ושקר, האמת לא נתונה אלא מתפתחת

הגל -כינון דינאמי

הגל -חשיבות ההיסטוריה – הפילוסופיה היא תולדות הפילוסופיה

הגל -הרציונליות

הגל -מהו טיעון והזהות העצמית

הגל -הסובייקטיביות של הממשות

הגל -תשוקה כמניע לפעולה

הגל -תודעה עצמית – אדון ועבד

הגל -סטואיציזם, ספקנות, תודעה אומללה ותודעה דתית

הגל -נקודות לסיכום הפונמנולוגיה של הרוח

המעבר מהגל למרקס

הפילוסופיה אחרי הגל

9 ציטוטים היסטוריים של פרדריך הגל על טיבה של ההיסטוריה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות