מבוא לפסיכופתולוגיה: סכיזופרניה – סיכום

הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה

סכיזופרניה:

הסכיזופרניה היא קבוצה של מחלות נפש (כל אדם יכול להיות שונה מהשני עם אותה אבחנה). הסכיזופרניה באה לידי ביטוי ב-4 תחומים מרכזיים:

1. הפרעה ברגש
2. הפרעה במחשבה
3. הפרעה בהתנהגות
4. הפרעה בזהות העצמית

כלומר, גם בעולם הפנימי האדם מאוד פגוע וגם פוגע ביחסים הבין סביבתיים, בתפקוד שלו, במשפחה שלו ועוד.

השכיחות של סכיזופרניה באוכלוסייה היא אחוז אחד (לעומת פוביות-3-5%). השכיחות של הגיל שבה פורצת המחלה היא אמצע שנות ה-30,20 עד גיל 45, אחרי גיל 45 זה מאוד נדיר.

קרפלין התייחס לתיאורים הקליניים של הסכיזופרניה והוא קרא לה דימנציה פרקוקס. הוא מצא 2 מאפיינים: גיל הנעורים (פרקוקס) וירידה בתפקודים הנפשיים והקוגנטיביים (דימנציה). 40 שנה מאוחר יותר, אדם בשם בלויילר התנגד למושג דימנציה פרקוקס מאחר ולא רואים בהכרח ירידה נפשית וזה לא מתפרץ בהכרח בגיל הנעורים אלא הבגרות היותר גדולה והחליף את שם המחלה לסכיזופרניה (מלשון שסע) מאחר והמאפיין העיקרי הוא פגיעה בהרמוניה בין הפונקציות השונות, בין הרגש לבין המחשבה (למשל אפשר לדבר על משהו עצוב ולצחוק).

ההפרעה הבסיסית בסכיזופרניה מתבטאת ב-4 תחומים שנקראים ארבעת הA:

1. Affect- רגש לא תואם (הבעת רגש דל)
2. A-אסוציאציה- החשיבה שלהם היא באסוציאציות חופשיות כשעל פניו אין שום קשר בין עניין אחד לאחר. (אם נתעמק בחשיבה אנו נמצא לוגיקה מעוותת למטופל עצמו).
3. A- אוטיזם- האדם נמצא בתוך בועה, קשה לתקשר איתו, הוא נמצא בעולם משלו.
4. A-אמביוולנציה התנהגותית- אדם לא יכול לקבל החלטה, הססנות התנהגותית (להכניס אוכל לפה ולהוציא אותו מספר פעמים).

יש כמה גורמי סיכון בהתהוות סכיזופרניה וסיבות לסכיזופרניה:

1. קרוב משפחה חולה בסכיזופרניה (אחים, הורים, אח תאום)
2. הריון ולידה טראומתיים שמלווים במצוקת ילוד
3. אווירה משפחתית שמתאפיינת בחוסר פתיחות לצרכים הרגשיים של הילד, עם תנודות בין דחייה ועוינות של הילד לעומת חסות יתר ושתלטנות רגשית. כאשר יש במשפחה חשדנות פרנואידית (למשל: משפחת עולים שמביעים חוסר אמון במדינה ובממשל).
4. תכונות והתנהגויות שתרמו לפריצה של הסכיזופרניה כמו למשל: ביישנות יתר, חולמנות, קושי לעמוד בתסכול ועוד.
5. אוכלוסייה של מהגרים-סביבה לא סובלנות, קושי בהסתגלות, ניכור חברתי, בדידות ועוד. (מישהו שנמצא בשבי)
6. שימוש בסמים
7. ליקויי למידה
8. ליקויים מוחיים

ראו גם: גורמים לסכיזופרניה

סימפטומים של סכיזופרניה:

יש הבחנה בין סימפטומים חיוביים לשליליים של סכיזופרניה:

• סימפטומים חיוביים(סמפטומים שניידריינים)- הלוצינציות שמיעה, ראיה, ריח, מחשבות שווא (התסמונת העשירה של הסכיזופרניה).
• סימפטומים שליליים ברמה שניונית: פאסיביות, דיכאון, ליקוי בתפקוד, ביטוי רגשי דל. מה שנותר לאחר הגל הפסיכוטי ולאחר הטיפול.

+       הפרעות בחשיבה– באות לידי ביטוי ב-2 צורות:

1. בתהליך חשיבה– נדמה שאין קשר בין דבר לדבר. אצל אנשים שסובלים מסכיזופרניה יש חשיבה לא הגיונית (בשבילם זה הגיוני אך בשביל אדם נורמאלי זה נראה לא הגיוני). ישנה חשיבה אסוציאטיבית לפי צליל (מה נשמע, מה מתנה, מנה שלמה). בעיה נוספת היא ניאוולוגיזם– האדם בדיבור משבץ מילים שלא קיימות בשפה. בלוקינג- החולה נעצר ולא יכול להמשיך את המשפט שהחל בו ובוהה. לפעמים הוא יכול להמשיך מאותה נקודה ולפעמים הוא ישכח מה הוא אמר.
2. בתוכן החשיבה- ההפרעה הבולטת ביותר נקראת דלוזיה- מחשבה מוטעית.

מחשבת שווא– מחשבה מוטעית המתקיימת למרות עדויות סותרות, היא חסינה בפני ויכוח (לא יועיל לשכנע אותו באמצעות המציאות) ואיננה תואמת את רמת הידע שאמור להיות לאדם.

מחשבות שווא של רדיפה שהם נפוצות בהם אדם בטוח שהוא נרדף ע"י מישהו ומוצא "הוכחות" לחשדות שלו וכל ניסיון שלנו לבטל זאת, יכשל והוא יכליל זאת בתוך התיאוריה שלו.

מחשבות שווא של גדלות– האדם חושב שהוא הכי טוב, חשוב וכו'

מחשבות שווא של יחס- אנשים משוכנעים שהתנהגויות תמימות מכוונות כלפיהם

מחשבות שווא של שליטה- אמונה שכוחות חיצוניים\ אנשים שולטים במחשבות ובהתנהגות שלו.

+       הפרעות בתפיסה- הלוצינציות– ראייה, שמיעה, חישה של דברים שלא קיימים במציאות. בד"כ שמיעת קולות מוזרים, צלילים חסרי משמעות. הלוצינציות שמיעה מצטרפות להפרעות בחשיבה (סכיזופרן פרנואיד שחושב שעוקבים אחריו ושומע קולות). הלוצינציות ראייה נדירות יותר- ראיית דמויות שלא שם. ויש הלוצינציות ריח של ריחות שלא באמת קיימים במציאות. נוצר טשטוש בין מציאות לבין העולם הפנימי ואז האדם משליך את הקול הפנימי שלו לקול שבר ממקור חיצוני  וכך אפשר להבין שהדיבור בחוץ הוא השלכה של העולם הפנימי.

±       הפרעות בריגוש – גם בתגובות הרגשיות יש פגיעה. בשלבים המוקדמים של המחלה אנו נתקל ברגישות יתר שתתבטא בתגובה רגשית מוגזמת שלא תעבור על סדר היום. עם הזמן עוברת הרגישות ותופסת את מקומה כהות רגשית, אדישות ואטימות. במקרים שיש תגובה רגשית- היא בלתי תואמת לתוכן (אדם שמברכים אותו לשלום והוא נתקף בזעם). על רקע של הפרעה בריגוש יכולה להיגרם הפרעה ברצף ההתנהגות החל במוטיבציה ועד לקיחת יוזמה לקראת מטרה. ההתנהגות נעשית לא מאורגנת, לא צפויה, לפעמים סוערת וחסרת מטרה ולפעמים יכולה להיות בכיוון של קיפאון (מצב קטטוני-כאשר המטופל מתמיד בעמידה אחת ללא תגובה ותזוזה ומסרב לאכול ולעשות את צרכיו, במקרים אחרים רואים התנהגות סטריאוטיפית- שחוזרת על עצמה ללא סוף).

–       הפרעות בזהות העצמי, זהות מינית ודימוי הגוף: הפרעה שכיחה מאוד ובעלת חשיבות מרכזית בסכיזופרניה. בגיל ההתבגרות התסמינים דומים ולכן לא צריך למהר ולאבחן נער\ה כסכיזופרן. בהפרעה זו יש תחושה של בלבול, אין תחושת המשכיות, אין תחושה של מכלול. דימוי הגוף מתבטא בדה פרסונאליזציה, שבקיצוניות שלה יכולה להגיע לניכור נגד הגוף, היעדר חיבור בין איברים לגוף (ממששים את היד כדי לדעת שהיא אכן במקום). ישנה תופעה שנקראת קותר- האדם מרגיש כאילו הגוף שלו מתמוסס.