תסמונת מחנות הריכוז ופוסט טראומה אצל ניצולי שואה

הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה

השפעות נפשיות של השואה-בהיבט פסיכולוגי המדינה קמה על "על כתפי" ניצולי השואה. מבחינה פסיכולוגית התמודדותם בבניית המדינה היתה יוצאת דופן.ייתכן שעשייתם –העלייה וצורך השעה להקים את המדינה, הצילה אותם מפוסט טראומה כי עשייתם לא הייתה להם לגיטימציה לפתח תסמינים. מעטים ביחס למה שעברו,היו פוסט טראומטיים. משפט איכמן (שנות ה60)שהיה הסברתי ובומבסטי,עורר באופן פרדוקסאלי תגובות פוסט טראומטיות,לא רק אצל העדים במשפט,אלא בקרב הניצולים שצפו במשפט. זו אולי תגובה טראומטית נדחית, כלומר סוג של הפרעת דחק פוסט טראומטית. המשפט נתן לגיטימציה לדברים לעלות.אנשים החלו לתת ביטוי לפגיעות רבה מאד,נפתחו פצעי עבר. לא היה הבדל בין אלה שחיו במחנות ריכוז וגטאות. התברר עד כמה אנשים שעברו את הטראומה של השואה הם פגועים. בעקבות זאת עמכ"א גוף שמטפל בניצולי שואה החל לחקור את הנושא, ומצאו כמה מאפיינים בקבוצת הניצולים. התמונה הקלינית שאותרה: אצל חלקם התפתחו שינויי אישיות– הסתגרו יותר, התבודדו חברתית;דרישה מהסביבה לא לבוא אליהם בדרישות;פאסיביות ותלותיות; חשדנות. לכן זה נתפס כשינוי ראוי להתייחסות כי הייתה שונות רבה בין מצבם לפני המשפט לבין מצבם אחרי המשפט. מרירות זו מקשה מאד על הסביבה להיות במחיצתם. במצבים קיצוניים ונדירים אנשי ם פיתחו מחלות נפש

 

"תסמונת מחנות ריכוז"-השפעות אחרי משפט איכמן- יש קווי דמיון לפוסט טראומה.אך יש כמה הבדלים. בתסמונת מחנות הריכוז בולטים סימפטומים (לא מאפייני אישיות) של:

  • מצב רוח ותפקוד – חרדה,דיכאון, רגזנות, תוקפנות, אדישות, כהות רגשית,קשיי ריכוז,סיוטי לילה,נדודי שינה,רובם קשורים לזיכרונות השואה שמשחזרים, הרהורים טורדניים או מחשבות אובססיביות כשכולן הן שחזור מחשבות של השואה. אי יכולת ליהנות מהחיים (אהדוניה), תחושה שאין זכות ליהנות, לא יכולים לפרגן לעצמם ולאחרים (מתבטא בפולקלור הבדיחה על האימא הפולנייה הקורבנית,שלא מפרגנת).
  • קשר עם הסביבה– בעיות בקשרים בין אישיים, חשדנות מסוימת,אי אמון באנשים, בדידות וריקנות,רגשות אשמה ובושה. מאפיין נוסף-תחושה של לעולם "זר לא יבין זאת" . בנוסף מוכרת תחושת אשמת ניצולים – תחושת אשם שלא דאגו להצלת קרובים .
  • הפרעות פסיכוסומאטיות: כאבי ראש עייפות, חולשה, בעיות בדרכי העיכול
  • אידיאליזציה – נטייה (כמו בפוסט טראומה) לאידיאליזציה של התקופה שקדמה לשואה.
  • הימנעות או התמכרות לזיכרון -יש ניצולים שמשתדלים בכל כוחם להימנע מהזיכרונות המכאיבים, עד כדי הימנעות מכל גירוי שמזכיר חוויות אלה כגון סרטי מלחמה בכלל -לא רק סרטי שואה,חשים לא נוח בחברת לובשי מדים, משטרה צבא וכו. אנשים אלה ימנעו מכניסה לסיטואציות אלה – טראומטופוביה. לעומתם, יש שמתמכרים לכל זיכרון שואה (עוסקים בכתיבת זיכרונות שואה וכו').

טיפולים – עמכ"א גוף שמתמחה בטיפול בניצולי שואה, גוף שצבר ניסיון רב. רוב הטיפול הוא –ליווי ותמיכה ולא טיפול דינאמי שמחפש קשיים בילדות (לא רלוונטי כאן)

הפרעות אישיות בעקבות השואה- הביטוי הקשה יותר של השואה.אנשים שבעקבות השואה נפגעה אישיותם. התפרצות השינוי באישיותם קרתה בעקבות חשיפה מחודשת לאירועים הטראומטיים בעקבות משפט איכמן.

  • זה ניכר בהפרעת אישיות סכיזואידית – (סכיזו –נתק מהסביבה) אנשים  הסתגרו, בודדו עצמם מבחינה חברתית. (זה שונה מהפרעת אישיות הימנעותית – בהפרעה הימנעותית אנשים מאד בישנים, לא נכנסים "לאמצע", תמיד בשולי החברה. אך כשהחברה מזמינה אותם להצטרף לקהל הם ישמחו להצטרף לקבוצה לאחר שיסתגלו). בהפרעת אישיות סכיזואידית – אדם ירגיש רע מאד בניסיונות לצרף אותו לחברה. הוא מעדיף לא להיות שיך ולהישאר מבודד. כניסה למעגל חברתי תכניס אותו למתח. לכן ינסה להימנע מניסיונות כאלה, אם יעשו לו. אדם כזה יפרח במקום מבודד.
  • צורה אחרת של שינוי באישיות –פאסיביות ותלותיות. אנשים שלא בלטו בתלותיותם הופכים להיות פאסיבים ותלותיים.  הם נמנעים מכל אחריות ושוקעים בדפוס של תלותיות ופאסיביות. לא יזמו כלום.
  • אנשים שפיתחו ברמת אישיות גישה חשדנית כלפי העולם (לא ברמת הסימפטומים כמתואר לעיל ב "תסמונת מחנות ריכוז"  ) אלא בתפיסה של חשדנות כלפי הסביבה, תפיסה עוינת מאד כלפי העולם עד כדי איבה , חוסר אמון וכך זה הופך לדפוס של אישיות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות