מבוא לפסיכופתולוגיה: אבנורמליות והתנהגות אבנורמלית

הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה

הגדרה: אב נורמליותחריגות – כל מה שמוסכם כמחוץ לנורמה.

כל התנהגות נבחנת בהשוואה לנורמות החברתיות והתרבויות של האדם וכל מה שסוטה מהנורמות הוא אב נורמאלי.

נשמע די פשוט אבל זה לא ממש ככה. זה לא בדיקה שעושים במעבדה ויש לה תשובה ברורה ומדייקת. בפסיכולוגיה ובהתנהגות זה מורכב הרבה יותר. יש רצף של התנהגויות שאין עליו נקודות המפרידות בין הטווח הנורמלי והלא נורמלי.

כיוון שההגדרות להתנהגות אבנורמלית אינן חד משמעויות צריך לדעת להיות צנוע ולא לקבוע חד משמעית על מטופל מיד עם מה שאני רואה.

ביקורת מציאות כוללת :

  1. מתפיסת מציאות – אדם רואה ושומע גירוי שאינו קיים במציאות – כיוון שאחרים לא רואים או שומעים זאת. הפרעה חמורה מאוד. הלוצינציה = הזיה . כשמזהים הלוצינציה אצל אדם זה מעורר חשד לסכיזופרניה.
  2. שיפוט מציאות – אין ויכוח על המציאות אבל אנחנו חלוקים בשיפוט . פירוש שונה של המציאות. דלוזיה = מחשבת שווא.

לכל הפרעה וסימפטום יש תפקיד. גם לעיוות בתפיסה וגם למחשבת שווא יש תפקיד – אדם מפיק סימפטומים אלו כי זו הדרך הטובה ביותר שהוא מצא להתמודד עם המציאות. אין לקחת את הסימפטומים לפני שהצענו לו דרך אחרת להתמודד עם המצב שלו.

סולומון אשעשה ניסוי פשוט על קונפורמיות ולחץ חברתי– הוא הודיע לסטודנטים שיש בדיקות ראיה קבוצתיות בחינם למי שרוצה. באו בקבוצות וביקשו מכולם לומר מי מהקווים ארוך יותר מהשני. כל משתפי הפעולה הצביעו על הקו הלא נכון ובסוף גם הנבדק התיישר וענה כמו כולם. בפועל 15% התעקשו על התשובה שנראית בעינייהם נכונה אבל גם הם הראו כלפי חוץ קושי להחליט- אי שקט, תזוזה באי נוחות וכ'ו ו85% הלכו עם הכלל. כששאלו למה 28% אמרו שלא היה להם עניין להתנגד ולעמוד על שלהם בסיטואציה הזו. 28% אמרו שאף פעם לא עשו בדיקת ראיה ומרוב שנבהלו שהם לא רואים כמו כולם לא אמרו את זה בקול. 28% אמרו שהם התווכחו עם הנסיינים ורק בסוף השתכנעו. זאת קבוצה שיש לה עיוות בשיפוט והיא בעייתית כי בסיטואציה הזו יצאו ממנה סימנים של אב נורמאליות.

בוחן המציאות הזה, לא מספיק כדי לקבוע שאדם הוא אב נורמלי בשל תגובתו בסיטואציה כזו

  • סיפור בחלקים עם רמות חרדה שונות. תפיסה סטריאוטיפית הופכת פתולוגית כאשר היא נשארת ככה גם כאשר קיבלת אינפורמציה חדשה שמשנה את הסטיגמה ואתה לא מקבל את השינוי. לפעמים שיפוט מוטעה קורה בשל סטריאוטיפ שיש לך על מישהו ויוצא שבוחן המציאות שלך לא תקין בשל השימוש שלך בסטריאוטיפ.

הגדרות לאבנורמליות

4D קריטריונים לקביעת אבנורמליות.

  1. Deviance  – חריגות סטטיסטית מהנורמה , מהמקובל מהתרבות  – האדם מול החברה
  2.  Distress– זה חלק מה wellbeing – האדם מול עצמו.
  3. Dysfunctional  זה חלק מה wellbeing – האדם מול עצמו
  4. Danger  זה חלק מה wellbeing – האדם מול עצמו

1.Deviance חריגות – דבר זה מסתמך על סטטיסטיקה מהו הנורמאלי ממילא מי שחורג ממנו הוא אב נורמאלית הבחינה כאמור היא על רקע הנורמאלי.  כמובן השאלה הגדולה היא איך להגדיר את הנורמאליות. על מנת לבחון את ההגדרה יש להשתמש בבוחן מציאות אשר הפונקציות שלהם היא תפיסה ושיפוט. כאשר ישנו דבר המוגדר מאוד הוא אובייקטיבי והוא נע בין מוגדר ללא מוגדר הציר השני הוא אובייקטיבי וסובייקטיבי (שבה יינתן חופש למתבונן בפירוש הדברים) כלומר הציר הוא אובייקטיבי מוגדר סובייקטיבי לא מוגדר. (ההשלכה הפירוש שאדם נותן למציאות הינה מנגנון הגנה בו צריך לדעת איך להשתמש) על כן כאשר האדם עונה לא נכון בבוחן המציאות שפירוש החורג מדבר מוגדר ניתן לאבחן אותו כאב-נורמלי.

* חברה בנויה על נורמות וסנקציות, יש אנשים שיוצאים נגד הנורמות התרבותיות, פסיכולוגיות, חברתיות והם אב נורמאליים בחברה. אבל חשוב לדעת שבכל חברה הנורמות האלו משתנות ולכן צריך להכיר היטב את החברה ממנה מגיע האדם כדי לקבוע האם הוא מחוץ לנורמות האלו או לא. זה חשוב כי למשל בחברה הדתית הקיצונית יש נורמות הפוכות לגמרי מאשר בחברה החילונית התל אביבית ויהיה מסוכן לאבחן אותם על פי אותן אמות מידה. דוגמא נוספת היא היחס להומואים בחברה המערבית ובחברה המזרחית.
* לפני שמאבחנים חשוב לדעת לשקול את הנסיבות הסובייקטיביות של בן אדם שעומד מולנו. ( אישה שלא נכנסת לקניון בשל חוויה קשה שעברה שם)
יש מצבים כל כך לא נורמאלים שככל שאדם נורמאלי כך הוא יתנהג לא נורמאלי יותר. (ויקטור פרנקל)
יש כאלו שהבעיה הנפשית שלהם היא לא מבסיס הגדילה שלהם, הבית, הילדות אלא חוויה קשה של מלחמה וכדומה שאפשר להצביע על הסיבתיות שהובילה להתפרצות האב נורמאליות, שאפשר להצביע על לפני ואחרי ולא מוצאים פתולוגיה לפני החוויה…
חריגות היא במפורש גורם חשוב בהגדרת אב נורמאליות אבל היא תנאי לא מספיק ואפילו לא תנאי הכרחי- יש הפרעות נפשיות שהם לא הופכים בן אדם לחריג (חרדות, דכאונות וכ'ו).

Distress .2  – כאשר התנהגות פוגעת בתחושת הוול ביאינג ( well being) שלי- זהו קריטריון שמכוון אל היחיד שחווה את החוויה ולא בנורמה ובחברה שסביב. מישהו שמתנהג באופן שפוגע בעצמו בכל המכלול, לא רק באופן פיזי. הדגש הוא על גדילה, התפתחות ומימוש עצמי של היחיד.
אז איך אפשר לקבוע מה פוגע לי בוול ביינג? זה סובייקטיבי מאוד ואי אפשר להחליט על מישהו, צריך לברר איתו מה מטרותיו והאם הוא פוגע בהן בדך ההתנהגות שלו. זה חייב לבוא ממקום של הבנה יחד עם האדם שמולך מה מוביל אותו בחיים ורק אז לנסות לראות אם הוא פוגע בעצמו בדרך.
זהו קריטריון שדורש מהמאבחן לרדת לנעליים של האדם מקרוב!

 

 

אדם הגורם לעצמו מצוקה יאובחן באב נורמליות.

 

 

 


יש הבחנה בין :


מצוקה בעיה נפשית– מצב הנקשר לאירועים יום יומיים המתקיים אצל כל אחד כמעט ברגעים מסויימים (מצבי לחץ יום יומיים)
הפרעה נפשית- כאשר המצוקה היא בעוצמה חזקה שהיא מונעת תפקוד יומיומי . (חרדה שלא מאפשרת לצאת מהבית מרוב פחד)
מחלה נפשית- פגיעה קשה בפונקציות מרכזיות של האגו ,שהיכולת להיות מחוברים למציאות נפגעת באופן מרכזי. עיוות בתפיסה, בחשיבה וכ'ו.

המצוקה היא כאב\סבל ואם אדם גורם את זה לעצמו זה אב נורמלי.

יש רק הפרעה אחת שלא רואים בה מצוקה והאדם לא מדווח על כך והיא- מניה, האדם מאושר ,שבע רצון, לא מראה מצוקה עד הדיפרסיה.

בכל שאר ההפרעות אדם יעיד על עצמו שהוא חש מצוקה כל שהיא.

אבל– לא כל מי שעושה דברים שגורמים לו סבל נחשב אב נורמלי. יש חיילים שמתאמנים בקושי רב, נשים יולדות בכאב ועוד כיוון שיש להם סיבה לכך.

מזוכיסטים – מגיעים לסיפוק מיני רק אם הם גורמים לעצמם סבל או שמישהו גורם להם וזו הפרעה.
סבל (מצוקה) הוא תנאי חשוב אך אינו מספיק להעיד על אב נורמאליות ובנוסף זה תנאי לא הכרחי כי יש הפרעות שאין בהן דיווח על מצוקה עצמית.

 

 Dysfunction .3 הפרעה תפקודית – אדם מתנהג באופן חסר, באופן לא יעיל או לא נכון. גם במקרה הזה ההפרעה התפקודית היא תנאי לא מספיק ולא הכרחי. ז"א שיש מי שיש לו הפרעה תפקודית ואינו אב נורמאלי ויש מי שהוא אב נורמאלי ואין לו הפרעה תפקודית. במקרה של הפרעה תפקודית שבן אדם מחצין צריך לברר איתו מהו תפקוד נורמאלי בשבילו, לפי תרבותו וכ'ו.
* בד"כ מי שסובל מאב נורמאליות נזהה אצלו לפחות לפעמים תופעות של הפרעה תפקודית.

Danger .4 התנהגות מסוכנתכלפי עצמך
גם במקרה הזה צריך לבדוק את ההקשר של האדם הפרטי והנורמות החברתיות בסביבתו לפני שמגדירים פגיעה בעצמך כאב נורמליות (לדוגמא- כניסה למארב בצבא…)

— כל ארבעת הD הם חשובים להגדרת אב נורמליות אך אף אחד מהם אינו הכרחי ואינו מספיק—

בפסיכופתולוגיה ישנן מספר גישות להסבר מקורותיה של התנהגות אבנורמלית

עוד באותו עניין:

12 ציטוטים משוגעים ושפויים על שפיות ושגעון

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: