סיכום מאמר זה הוא חלק מסיכום מבוא לפוליטיקה וממשל ומאסופת הסיכומים במדעי המדינה באתר

מאבק חברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה / סימור ליפסט

חשיבות המאמר – הבנת התנאים של דמוקרטיה יציבה (שינויים בטווח הלגיטימי – שביתות, הפגנות).
התנאים הבסיסיים של לקיום של דמוקרטיה יציבה:

ליפסט מונה 5 תנאים לקיום של דמוקרטיה יציבה:

א.     לגיטימיות

ב.      אפקטיביות

ג.      מבנה שסעים

ד.      מאבק ממותן

ה.     סוגי מפלגות

לגיטימיות ואפקטיביות:

א.     אפקטיביות: הביצוע למעשה, המידה שבה מבצעת המערכת את תפקידי הממשל כפי שמוגדרים ע"י רוב האוכלוסייה, וקבוצות עוצמה בתוכה (בטחון, פיתוח כלכלי…)

ב.  לגיטימיות: מידת האמון שנותנת האוכלוסייה בשלטון באופן ניהלו את המדינה, הענות לצרכי האוכלוסייה לאורך זמן.  לגיטימיות = התאמה בין ערכי המשטר לערכי הקבוצות החברתיות.

מערכת יציבה, היא מערכת בה מתקיימים כל הזמן שינויים בטווח הלגיטימי- בתוך המערכת ולא של מבנה המערכת (תוך המערכת= מהפך מפלגתי בשלטון, שינוי של המערכת= הפיכה)

משבר לגיטימיות: הוא משבר של שינוי, מעבר למבנה חברתי חדש (לדוגמה מעבר ממבנה מונרכי אריסטוקראטי למבנה דמוקרטי) היוצר התנגדות:

התנאים לאובדן לגיטימיות:

א.     כשהמצב החדש מאיים על קבוצות ומוסדות שמרניים חשובים שחשות שהסטאטוס הגבוה שלהם יפגע.
דוגמה חיובית: בריטניה- שינוי משטר ממלוכה לדמוקרטיה באופן איטי תוך "חיבוק" ושימור בית המלוכה ובית הלורדים.
דוגמה שלילית: צרפת-  שינוי משטר בהפיכה ממלוכה לרפובליקה, וחיסול האליטות המסורתיות- האצולה והכמורה.

ב.      כשקבוצות חדשות בחברה חשות שדרכן למערכת הפוליטית נחסמה. או כשקיים פער בין הציפיות של קבוצות חברתיות מרכזיות משלטון חדש להתרחשות בפועל (בשל סיבות הקשורות ל"אפקטיביות").
דוגמה חיובית: בריטניה– המהפכה התעשייתית, יוצרת את מעמד הפועלים שמשולב בחיים הפוליטיים.
דוגמה שלילית: מדינות העולם השלישי– קבוצות חדשות שהשתתפו במאבק לעצמאות לא שולבו בחיים הפוליטיים.

ג.      היעדר ¹תרבות-פוליטית ²חילונית ³משותפת:

1) תרבות פוליטית: אוסף גישות, ערכים וסמלים המסבירים ומצדיקים קיום של מערכת פוליטית (בדמוקרטיה: עליונות חוק המדינה, זכויות אזרח וכדומה) דוגמה: ארה"ב- הפרדת הדת מהמדינה.

2) חילוני: הפרדה בין דת למדינה תמנע את הקונפליקט של מי החוק העליון- האל או המדינה.

3) משותפת: כל החברה תחת קורת גג ערכית בסיסית אחת.

ידיעת מידת הלגיטימיות של מוסדות הפוליטיקה של המדינה מאפשר לנתח את מידת יציבות המשטרים בעתות משבר אפקטיביות.

1. קיימים 4 מצבי לגיטימיות ואפקטיביות:
   A – קיימת לגיטימציה לשלטון ואפקטיביות שלטונית- המצב היציב ביותר.
   B-  קיימת לגיטימציה אבל ללא אפקטיביות- במצב זה תישחק הלגיטימציה לאורך הזמן.
   C-  אין לגיטימציה אבל יש אפקטיביות- במצב זה תתגבש הלגיטימיות לאורך זמן.
   D- אין לגיטימיות ואין אפקטיביות- קריסת המשטר.

   אפקטיביות

לגיטימיות ומאבק:

1. מאבקים מתונים– בכל המשטרים הדמוקרטים קיים חשש מתמיד שמאבקים בין קבוצות (שהם הבסיס לדמוקרטיה), יגיעו לנקודה בה הם יאיימו לפורר את החברה. לכן ע"מ לשמר את הדמוקרטיה נדרש למתן את מאבקים אלו.
   מאבקים מתונים הם המרכיב הבסיסי ללגיטימציה של המשטר. סובלנות- מיתון ולגיטימציה מושגים בין היתר ע"י שימור סמלים  וסטאטוסים, לדוגמה: בריטניה: שימור מעמד הכנסייה אך הוצאתה מעמדת השליטה במדינה.
2. 2.     אופים ותוכנם של הפילוגים החברתיים העיקריים, נקבעים ע"י גורמים היסטוריים  שהשפיעו על פתרונן או "גרירתן" של בעיות מז'וריות שפילגו את החברה. אי פתרון במועד של בעיות אלו יגרום לאווירת מרירות, אכזבה, וחוסר סובלנות פוליטית דבר  שיפגע ביציבות הפוליטית ולהפך.
3. במקום בו קיימת תרבות של פילוגים היסטוריים בלתי פתורים לאורך שנים, מתקיים חוסר יציבות פוליטי בשל היעדר מושג הסובלנות.
4. נויימן (מדען מדינה גרמני) מבדיל בין שי סוגי מפלגות בהקשר ההשפעה על יציבות המערכת:

א.     "מפלגות ייצוג": המחזקות את הדמוקרטיה ורואות את תפקידם העיקרי בצבירת קולות בבחירות. צורך זה מחייב פשרות אידיאולוגיות ומתוך כך סובלנות.

ב.      "מפלגות אינטגרציה": מחלישות את הדמוקרטיה הרואות את תפקידם העיקרי בהתאמת העולם לתפיסתם הפילוסופית ולצורך כך מונעות מחסידיהם חשיפה לדעות מגוונות שיפגעו באמונתם.

1. במקומות בהם קיים בידוד טבעי של יחידים או קבוצות בעלי השקפה פוליטית דומה יטו אלו לתמיכה בחוגים קיצוניים פוליטית. לעומתם יחידים הנתונים ללחצים  מצטלבים או חשופים לפלוראליזם נוטים פחות למסירות לגוף פוליטי אחד.
   .
2. גורמים מחזקים ומחלישים מערכת פוליטית:

א.     מחזקים:

1)       פלוראליזם פוליטי של קבוצות ויחידים מחזק את  הדמוקרטיה.

2)      מיתון מתיחות פוליטית.

3)      פתרון הבעיות הפוליטיות (הגורם ליציבות).

ב.     מחלישים:

1)      אי פתרונם ואך החרפתם של מתיחויות פוליטית.

2)      מקרות פילוג חזקים הקשורים בעצמם וממעיטים סובלנות פוליטית.

2. לחצים מצטברים, סביבה מתואמת: ארגונים טוטאליטריים- פאשיסטים וקומוניסטים-
מצב בו מפלגות אידיאולוגיות יוצרות ותומכות בכך שחייהם של חברי המפלגה יאופיינו בפעילות אידיאולוגית כגורם מקשר בין חברי המפלגה. המפלגה רואה חשיבות בצורך להפריד בין חברי המפלגה לתכנים השקריים של הלא מאמינים ו/או מתנגדי המפלגה. המפלגות המשקפות מצב של בעיות מצטברות שלא באו ידי פתרון, אותם חברים במפלגות יש להם מסירות לגוף פוליטי אחד, ואותן מפלגות תמשכנה לחפש דרכים לבידוד תומכיהן מדחפים הנאבקים זה בזה. ככל שיגדל הבידוד מדחפים פוליטיים כן ילכו גורמי הרקע, "ויצטברו" בכיוון אחד ויגדלו הסיכויים להתגבשותן של השקפות קיצוניות אצל הקבוצה או היחיד.

3. לחצים מצטלבים – השתייכות של יחידים לקבוצות המטות אותם לכיוונים שונים או שיש להם חברים התומכים במפלגות שונות או שהם נתונים דרך קבע להשפעתה של תעמולה ע"י קבוצות שונות – נוטים פחות למסירות בלעדית לגוף פוליטי אחד, זהו מצב שטוב למשטר דמוקרטי – יציב.

שסעים בחברה:

שסע: קו מחלוקת המפריד בין שתי קבוצות או יותר (שסע על רקע פוליטי, חברתית- מעמדי, כלכלי, לשוני אתני ודתי.

מבנה השסעים משפיע על יציבות החברה והמערכת הפוליטית.

שלושת הקריטריונים לניתוח שסעים:

א.     כמות שסעים– ככל שיש יותר כך היציבות נחלשת.

ב.      המרחק האידיאולוגי בין השסעים– ככל שהוא גדול יותר הקונפליקט חריף יותר- החלשת היציבות הפוליטית.

ג.

הערכות סביב השסעים– הפיזור החברתי הפוליטי במרחב השסוע- ככל  שההערכות-החברתית פוליטית קרובה יותר לקטבים כך תחלש היציבות.

אי קיום של גוף פוליטי במרכז שיגשר על השסע מסכן את היציבות

שיטות ממשל:

1. על סמך ההנחה שבסיסים מצטלבים (השפעות שונות) יוצרים דמוקרטיה חיונית יותר עולות המסקנות הבאות:

א.     שיטה דו מפלגתי עדיפה על רב מפלגתית– וזו בשל העובדה שנדרש מחנה משותף רחב מאוד המקטין את המחלוקות ומאידך גיסה ריבוי מפלגות וייצוג לכל קבוצה מגביר את המחלוקות.

ב.      בחירה אזורית עדיפה על בחירה יחסית– נגזר גם הוא מבסיס הרעיון שריבוי מפלגות וייצוג אינטרסים מחליש את הדמוקרטיה.

ג.      ממשל פדראלי יהיה טוב לדמוקרטיה ע"י הוספת אינטרסים אזוריים ל"פילוגים מצטלבים", וזה  בהנחה שהחלוקה המחוזית אינה לפי לאום שפה או ייחוד אחר.