עקרות, אימוץ וירושה במקרא

הסיכום להלן הוא חלק מתחום המקרא במאגר משאבי היהדות באתר טקסטולוגיה. 

עקרות  – עקרות היא נושא שחוזר פעמים רבות במקרא ובסיפורי האבות. העקרות היא החמצה גדולה מאוד במקרא, נישואין שלא מגיעים למימוש, וזה תמיד  מוצג כבעיה של האישה.

החשיבות של הילדים באה גם מכך שעוסקים בחברה חקלאית , שצריכה ידיים עובדות.

  • אימוץ –  (בראשית ט"ז, ב) שרה אומרת לאברהם " בא נא אל שפחתי, אולי אבנה ממנה", מה פירוש 'אבנה' ? יהיה ילד לשפחה שלי, הילד יחשב שלי, יקרא על שמי , וכך יבנה הבית. כאן לא ברור זהו אימוץ אבל קיימת אפשרות כזו.
  • במגילת אסתר "ויהי אומן" – אומנת זו לא אם ביולוגית, וכאן מרדכי מגדל את אסתר "ובמות אביה ואמה לקחה לו מרדכי לבת", זה כנראה אימוץ , מקרה יחיד בתנ"ך שמאמצים בת.
  • בת פרעה לקחה את משה "ויהי לה לבן"
  • במגילת רות "ותקח נעמי את הילד ותשימהו בחיקה ותהי לו לאומנת" ,זהו אימוץ. וממשיכה המגילה "ותקראנה לו השכנות לאמר יולד בן לנעמי" (המקרה היחיד בתנ"ך בו השכנות קוראות שם לילד) . האימוץ פה הוא כיון שנעמי מאמצת את בנה של רות.
  • (בראשית נ"ח, 5) יעקב אומר ליוסף "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצריים…..לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" ,  מנשה ואפרים נכדים ויעקב מאמץ את הנכדים שלו לבנים. אבל למה זה ? הרי יש להם הורים ? -בשביל ירושה – נחלה. הנכדים קפצו דרגה, נהיו בנים, ומקבלים נחלה בדיוק כמו יתר האחים.

מדוע יעקב בעצם מקפיץ אותם דרגה ?

ירושה -ישנם חוקים בתורה שנתנו תוך כדי בעיות שהתעוררו.  בנות צלפחד – בד"כ בנות בתנ"ך לא יורשות היות והחברה המקראית היא חקלאית , הרכוש הוא אדמות, הבנים ממשיכים את האבא באדמות שלו והם היורשים. הבעיה עם בנות , שהם מתחתנות עם אנשים משבטים אחרים, ולא ניתן להעביר את הנחלה משבט לשבט. ולכן בנות לא יורשות בתנ"ך .

בנות צלפחד הביאו בעיה שלא הייתה לפני כן – לאביהן לא היו בנים, והם רוצות את הנחלה שלו, עונה ה' למשה בעניין "כן בנות צלפחד דוברות" – זה נכון, הן צודקות, "נתון תתן להם נחלה ….איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלו לבתו, ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו, ואם אין לו אחים ותתנם את נחלתו לאחי אביו" כלומר כאן נקבעו בעצם חוקי הירושה, בהם נותנים את הירושה לאדם הכי קרוב. בעצם יוצא שבגלל בנות צלפחד קבלנו ירושה.

מכאן נוצרה בעיה של שבט מנשה , אם בנות צלפחד יתחתנו עם שבט אחר , הנחלה תעבור לשבט אחר… ואז משה הוסיף סעיף לעניין – שכל בת שיורשת נחלה , מתחתנת רק עם בן השבט.

למרות חוקי הירושה, אדם בחייו יכול לעשות כל מה שהוא רוצה עם כספו, לתת אותו למוסד, לאנשים אחרים וכו' אבל לאחר מותו פועלים חוקי הירושה, ואדם לא יכול כתוב בצוואתו דברים הנוגדים את חוקי הירושה.

כיום , אנו חיים בחברה אחרת בה הנכסים אינם אדמות, ואין שבטים, ולכן התחילו לשנות את החוקים וכיום מקובל לתת ירושה גם לבנות.

בכור מקבל כפול בירושה –  כיון שרוצים שיישאר זכר לאב, היות והנחלה מתחלקת יותר ויותר,ובאמת בימי דוד התחילו מלחמות אימפריה , לכבוש שטחים עוד ועוד.

     מה פירוש הביטוי "בת ראשונה סימן לבנים" ? -המשפט המקורי הוא "בת ראשונה סימן יפה לבנים" והפירוש הוא כיש בכור, הוא מקבל פי 2 , כשיש בכורה יתר הבנים מקבלים חלקים גדולים יותר והם שמחים על כך.

     "כי תהינה לאיש שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה, וילדו לו בנים… לא יוכל לבכר את בן האהובה" -כלומר אם האישה השנואה ילדה ראשונה בן, אינך יכול להעדיף את בן האהובה. והבכור הוא בכור לאביו.

     יש מקרים בתנ"ך שאדם בא אל פלגש אביו, ורוצה בכך לעגן את מעמדו כיורש, ועל זה אומר יעקב "פחז כמים אל תותר" כיון שהזדרזת לקבוע עובדות כשאני עוד בחיים – לא יהיה לך יתרון כבכור, אלא הבכורה עוברת ליוסף.

 

 בנות בתקופת המקרא אינן יורשת כדי לא לגרור אדמות מאזור לאזור. עם זאת במקרה בו אין בנים במשפחה, הבנות כן יורשות, אך מוטלת עליהן מגבלה, הן חייבות להינשא לבני השבט שלהן, כדי לא להעביר נחלה משבט לשבט.

מקרים מיוחדים בהם בנות קבלו נחלה מהוריהן, למרות שהיו בנים :

  • איוב – היו לו 7 בנים ו-3 בנות, שנקראו – ימימה, קציעה וקרן הפוך.  ימימה מלשון יום, זורח, קציעה מלשון צמח בושם, קרן הפוך זהו מילוי בצורת קרן לשים צבע בעיניים,  ניתן לראות זאת גם מן הביטוי "ללא כחל ושרק" , שאלו 2 סוגי איפור, כחל – שחור לעיניים, שרק – אודם לפנים (מלשון יין אדום, שורקה, נחל שורק)  , הביטוי בא לתאר אישה טבעית ללא איפור.
  • ונאמר בפרק אחרון באיוב  "ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהן"  איוב קיבל מחדש עושר גדול כל כך, שיכל לתת בשפע ללא שאף יהיה מקופח.
  • עכסה, הייתה נאה ביותר , אביה – כלב היה מנהיג ישראל אחרי מות יהושע, והוא הכריז שמי שיכבוש את העיר דביר יקבל מתנה את אשתו עכסה (הזכרנו את זה גם בניחוש, , כאשר בעצם כלב ניחש פה) , עתניאל בן קנז עשה זאת וקיבל את העיר. עכסה קיבלה גם אדמות וגולות (=מקורות מים) מאביה.   כנראה משום שאביה אדם גדול ועשיר.

 אמרנו שבכור מקבל פי 2  כדי שתישאר נחלה גדולה יחסית זכר לאב, יחד עם זאת בספר בראשית קיימת נטייה להעדיף את הצעיר. מנשה ואפרים – אפריים הוא הצעיר, יעקב ועשו (בראשית פרק כ"ה)- יעקב הוא הצעיר , יצחק וישמעאל , יצחק הוא הצעיר.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות