ניתוח ופירוש סיפור נישואי רבקה ויצחק בבראשית כ"ד

הסיכום להלן הוא חלק מתחום המקרא במאגר משאבי היהדות באתר טקסטולוגיה. 

בבראשית כ"ד עולות מספר נקודות לגבי נישואין במקרא :

  • הרבה נישואין נערכו ליד הבאר
  • מתנות מצד החתן לצד הכלה
  • הכלה הולכת לגור בבית החתן
  • מ י ו ח ד  : זו הפעם היחידה בתנ"ך בא שואלים את האישה לדעתה
  • המתנה לרגל הנישואין נותנת לה "שילוחין" – את הנערות שלה (משרתותיה)
  • רבקה מכסה את פניה בצעיף בזמן שהיא פוגשת את יצחק
  • מ י  ו ח ד  : העבד מחפש אישה לבן ולא ההורים
  • נישואין בתוך המשפחה
  • ח ש  ו ב  : הכנסת אורחים
  • אברהם דורש מן העבד שבועה – בשביל האמינות
  • עדויות לתכשיטים מאז – צמידים ונזם
  • מידות על משקלות
  • כמה זמן עובר מהחתונה לנישואין – "ימים או עשור" = ימים או עשר חודשים
  • מתנות למשפחה וטיב המתנות
  • האבא לא אומר מילה על הנישואין , את רוב המשא ומתן עושה האח של הכלה.
  • משא ומתן לקראת הנישואין

הדמות העיקרית בבראשית פרק כ"ד היא העבד, הוא נמצא בכל התמונות ולמרות זאת, שמו אינו מוזכר , כי הוא לא גיבור הסיפור. העבד הוא רק אמצעי לשרת את הגיבור והגיבור זה רבקה – נישואי רבקה.

אקספוזיציה=אוסף נתונים חשוב להבנת ההמשך.

1. משפט שמני – "ואברהם זקן בא בימים, בה" ברך את אברהם בכל"

2. משפט פועלי – "ויאמר אברהם אל עבדו…."

כלומר "וה' ברך.." זה עבר רחוק, בד"כ כשמביאים עבר רחוק זה במטרה לתת פרטים אקספוזיציה=פרטים על הרקע. ורק אח"כ מתחיל הסיפור עצמו – "ויאמר אברהם…."

כאן באמת ניתן לראות כיצד האקספוזיציה משפיעה לנו :

    "ואברהם זקן…." — בגלל זה הוא משתמש בעבד ולא הולך בעצמו

    "וה' ברך…." — העושר של אברהם ישמש בהמשך הסיפור לשכנע את משפחת הכלה

אליעזר

הביטוי על אליעזר  :(1)  עבדו, (2) זקן ביתו,  (3) המושל בכל אשר לו  – בכל כינוי החשיבות גדלה יותר מהקודם. (הערה : ברור שכאן זקן זה לא מבוגר, כי אם כן אז אברהם יכול היה לקחת).

השבועה

"שים נא ידך תחת ירכי" (כנ"ל אצל יעקב ויוסף – בראשית מ"ז)  כאשר יעקב ירד למצרים , נאמר שירדו איתו 70 נפש "יוצאי ירך יעקב"  וזה ביטוי יפה כדי לומר שהילדים יוצאים מאיבר המין.     גם אצלנו  "תחת ירכי" (רש"י – ) המצווה היחידה שהייתה לאברהם היא ברית מילה ולכן הוא השביע אותו על המצווה (אברבנאל מתנגד – ) ואומר שזהו מעשה מגונה.

נמצא מכתב בבבל מתקופת אברהם ושם הכותב מבקש מהנמען 'תן לשליח שלך שיגע באיבר המין ובאשכים' כלומר יש כאן מקבילה מפורשת לנוהל/מנהג הזה.

באכדית המילה "אישקו" זה גם אשך וגם ילדים=בנים, כנראה שצורת השבועה הזאת היא סמל לפוריות, ילדים , המשכיות, ואדם שנשבע בזה נזהר מאוד על כך.

הכנענים כפי שלמדנו בויקרא י"ח היו פרוצים מאוד, ואברהם היה בין כל הכנענים, באמצע הפריצות, ולכן אברהם שולח את אליעזר לארם נהריים כדי שימצא שם כלה, לא מהכנענים הפרוצים.  נשאלת השאלה – הרי גם שם עובדים עבודה זרה ? אלא שעבודה זרה זו אמונה, אמונה ניתן לשנות, אבל טבע של אדם שנוצר מחיים בתוך פריצות לאורך שנים יותר קשה לשנות.

ברית מילה משמעותה, שאדם מתחייב לצמצם את ההוללות המינית ואברהם כך בעצם מתנתק מהסביבה הכנענית ההוללת שלו. ולכן אברהם משביע את אליעזר על הירך , שהיא הסמל המוחשי להבדל הגדול בין אברהם לכנענים (פריצות/אי פריצות).

קיימת עוד בעיה באישה כנענית, כי יצחק אמור לרשת את הארץ, מן הכנענים, ואי אפשר שאשתו תהיה כנענית, אז גם בניו יהיו כנענים, ואיך כנענים ירשו כנענים ?!

עוד עניין – יצחק הוא אדם יחיד בתוך חברה כנענית, אם הוא יתחתן עם כנענית הוא יבלע בסביבה, התבוללות. ולכן מביאים לו אישה מרחוק כדי לא להתבולל.

(בראשית כ"ד, פסוק ה) "ויאמר אליו העבד, אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי" העבד מבין את כובד המשימה ובודק את הקשיים, אולי היא לא תסכים ? זה לא רק לעזוב את המשפחה, זה גם להתנתק מהמשפחה לארץ חדשה, למשפחה חדשה, בלי שהיא בכלל ראתה את החתן, וגם – ממתי שולחים עבד להביא אישה, בקיצור מכל הכיוון שלא תסתכל על זה , המצב גרוע.

"אולי" לעומת "פן" – אולי זה חיובי, פן זה שלילי, -מה חיובי פה .? לאליעזר הייתה בת, וחז"ל פירשו שזה נוגד את האינטרס שלו, שיצחק יתחתן עם ביתו, ולכן כנראה 'אולי' במובן 'אלי…'תבוא האישה….'

אם האישה לא תסכים לבא "ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם ?" במקרה שיאמרו במשפחת החתן, טוב אם  האבא לא יכול לבא לפחות שהחתן יבוא!  (זה נקרא להשיב כי אברהם נולד שם, ויצחק בנו כביכול חוזר לאותו מקום ממנו אביו בא).

יש לשים לב שכאשר אברהם הזכיר לפני כן את הארץ, הוא התייחס אליה "אל ארצי ואל מולדתי…" ואח"כ אליעזר מתקן אותו ואומר "הארץ אשר באת משם" ואברהם מקבל את התיקון.

אברהם עונה שלא! , יצחק לא יצא מהארץ כי המצב גם ככה קשה, – הארץ המובטחת מלאה בכנענים, וצריך מישהו מהשושלת שיישאר לשמור על הזכות הזו. ואברהם בעצם עונה שהוא מחפש אישה שה' ישלח, מישהי מיוחדת שתסכים לקבל "ציווי" ולבא "על עיוור" ליצחק.

"ויקח העבד עשרה גמלים טעונים" – לפחות אם המשימה כל כך קשה, נרכך אותה על ידי הרבה כסף ומתנות.

גמל – מתאים למשא כזה מבחינת מים (1/3 ממשקל גופו) ורגלים – (גבוהות, החום לא משפיע על הגוף) מהיר מאוד במדבר וכו'

ש:יש פה בעיה היסטורית – גמל מבוית קיים רק מתקופת השופטים, אז מאיפה היה לו גמל ?

ת: כנראה שהיו גם מעט גמלים, ולכן גם היו יקרים ביותר, (רכב יוקרה) ולכן גם הגמלים עצמם זה סימן לעושר.

העבד הולך 700 ק"מ – המקרא לא מזכיר זאת במילה, התורה לא מתעניינת במסעות.

ארם נהרים – זה האזור בין הפרת לאחד היובלים שלו.

(י"א) "ויברך הגמלים מחוץ לעיר, אל באר המים לעת ערב, לעת צאת השואבות"

"ויברך" – מלשון מילת 'ברכים' כלומר להוריד את הגמלים על הברכיים. זה סוג של פועל שנקרא – "פועל גזור שם .

הבאר זה מקום המפגש, שם המקום המתאים לפגוש נערות.

העיר בד"כ למעלה, הבאר למטה- המים. מהעיר עד לבאר – 5 ק"מ והבנות הולכות יום יום לבאר וחזרה.המסלול הזה של הליכה אל הבאר וחזרה – זה המסלול בו מפטפטים ומחליפים מידע.

בדומה לסיפור פה יש הרבה סיפורים דומים בתנ"ך.

מה עושים בחקר התנ"ך ? -מצרפים את כל הפרקים הדומים ומנסים להכניס אותם למודל , וכל פעם יתאימו את המודל לאירוע ע"י השמטה או הוספה.

למושג הזה של הכנסה למודל/תבנית קוראים :"סצנת דפוס"

לסצנת הבאר יש דפוס קבוע, הוא : אדם הולך למקום זר,פוגש נערות במצוקה, מושיט את עזרתו, הנערה רצה לביתה לספר על העזרה מהזר שהגיע, קוראים  לו לסעודה, וזה נגמר בחתונה.

עוד סיפורים דומים ,דפוס דומה:

הערה מקדימה לטבלה :                       מסמן ניגודיות

משה – שמות ב'יעקב – בראשית כ"דכאן – (אליעזר – רבקה) שמואל ט' [רק חצי מהדפוס]
 בידיים ריקות10 גמלים טעוניםשאול מגיע לחפש אתונות, מתייאש , מחפש את הנביא, ושואל את הבנות ליד הבאר איפה הנביא, הם לא עונות בקצרה , אלא דווקא מאריכות בדיבור.
 

החתן בעצמו

שליח החתן

 
משה עוזר/מציל

את בנות יתרו    קשים מהרועים, זה

ה"לוגו" שלו        פיזים

= "משה המושיע".

 

אין רכוש להציג, להרשים, יעקב

מרשים בכוחו     קשים

לגלול את האבן. האורח משקה את הנערה.

חברתיים

 

הנערה משקה את האורח

 רחל לא פעילה במהלך הנישואין, לבן מארגן את החתונה.

רבקה משתפת פעולה ונותנת את הסכמתה.

 הבאר מסמלת פריון של האשה , האבן מסמלת קשים שיהיו , ובאמת לרחל יש קשיים. 
אין יסוד אישי , יתרו נותן למשה סתם אחת מתוך 7 הבנות ===> משה מוקדש לאומה, במשפחה הוא קצת פחות.

יש יסוד אישי הם מתרגשים לראות את הכלה.

 

בבראשית כ"ד העבד מגיע ליד הבאר בזמן שהוא לא אמור להיות שם, כי זה "עת צאת השואבות" – זמן שמיוחד לשואבות ואז הוא עושה תנאי.

(13,14) "אדוני " , "וחסד"  – אותה מילה פותחת וסוגרת בעברית זה נקרא מסגרת ובאנגלית – "אינקלוזיו"

אליעזר מחפש נערה גם נ ד י ב ה ( הטי נא כדך ואשתה ) וגם ח כ  מ ה  (וגם גמליך אשקה )  חז"ל מעלים פה 2 בעיות :

  1. יש איסור לנחש, לתלות את ההתנהגות בכל מיני סימנים

                        2. "שלושה שאלו שלא כהוגן ושנים מהם נענו כהוגן "

פירוט המדרש :

  • לא כהוגן – אליעזר – כי אתה לא יודע מי תגיע לבאר
  • לא כהוגן – שאול – מי שיכה את גולית יקבל את בת המלך
  • לא נגמר טוב – יפתח – כל מי שיצא בפתח ביתי, יועלה עולה לה'

 למה דווקא יפתח נכשל ? כי זה לא חתונה, זה קורבן, לה' וצריך לבחור דבר כזה בקפידה, ולכן הוא נענש, -כי מה הוא היה עושה אילו היה יוצא כלב ?! לא מכובד….

תשובה לבעיות חז"ל :

   1. ניחוש הוא דבר שרירותי, כלומר שאין קשר בין הסימן למעשה, ואילו כאן זהו מבחן לנערה.

   2. "כל כלה שעיניה יפות אינה צריכה בדיקה" – בגלל שהיא הייתה נדיבה (עין טובה) , אז היא לא הייתה צריכה בדיקה ולכן נענה כהוגן.

ניתן להוסיף גם את כלב בן יפונה שהכריז שהאדם שיכבוש את העיר קרית ספר , יקבל לאישה את ביתו עכסה.

על הנערה נאמר  – שהיא "בת בתואל , אחי נחור" כלומר ממשפחת אברהם. בתנ"ך מצוין גם את שם הסבתא כדי לומר שהיא נולדה מהענף הראשי ולא מהסבתא.

                        אברהם           נחור             הרן

                      יצחק            בתואל           מלכה –  לוט

                                        רבקה

עוד סיבות :

  1. והנערה יפת מראה מאוד

2. בתולה ואיש לא ידעה – זה אומר המספר, כמובן שהעבד לא ראה, זאת ,

ש: אבל זאת בעיה, למה פעמים 1) בתולה (2) ואיש לא ידעה ?

ת: מנסים לפרש את התואר בתולה – מערבית , ששם משמעות התואר "לבתק" לקרוע, ויש עם הפירוש הזה בעיה היות שאם הפירוש של בתולה זה ביתוק אז זה צריך להיות תואר לנשואה ולא לבתולה ?!  ולכן משערים שבתולה זה תואר של נערה שהגיעה לגיל נישואין, וכאן זה מסתדר גם עם השבועה שאברהם השביע את אליעזר. הרי הוא השביע אותו תחת ירכו בגלל הפריצות של בנות כנען, מעין רמז לכך שהוא לא רוצה פריצות, ובאמת רבקה מתאימה – "ואיש לא ידעה"

"ותלה כדה ותעל …וירץ העבד לקראתה"

              באר        רבקה ß        à אליעזר          העיר חרן

איך מתוך כל הבנות הוא רץ דווקא אליה ?

ת: נעשה לה נס, המים עלו מן הבאר לקראתה, ("ותעל") , אליעזר ראה נס והתלהב ורץ לקראתה.

השואה בין הנדר לבין המבחן :

הנדר

המבחן

"הטי נא כדך ואשתה" – היא משעינה את הכד והוא שותה, יש פה מצב אינטימי לא נעים ולכן בפועל הוא אומר"הגמיעני נא מעט מים מכדך" שזה מצב פחות אינטימי.
הוא אמור לשתות כמות גדולההוא מבקש בנימוס "מעט מים"
"שתה אדוני" ורק אחרי

 

 

אז היא

"ותכל להשקותו" – היא משקה אותו FULL , כלומר ביצוע מעל ומעבר לבקשה.

"ואמר גם לגמליך …" , יש לשים לב שמעבר לנדיבות היא גם חכמה היות והיא לא משקה אותו יחד עם הגמלים, אל נותנת לו כבוד ומשקה אותו בנפרד לפני הגמלים.

היא עברה את המבחן מעל ומעבר, כי גמל שותה 220 ליטר וזה הרבה פעמים לרוץ לבאר וכו'

עוד מאפיין לצורת המבחן הוא שהיא עשתה את זה "מהר" , כלומר היא מתאימה לאברהם שממהר לעשות רצון ה'

"כל כלה שעיניה יפות אינה צריכה בדיקה" הייתה לה "עין טובה" במובן של נדיבות, ולכן אינה צריכה בדיקה.

אחרי שהוא שותה, נשארו מים בכד, וזה לא מכובד לתת ישר לגמלים אז היא שופכת לשוקת.

"והאיש משתאה" – העבד נדהם לראות שהכל הצליח, נותן לה צמידים ונזם.

שקל – מידת המשקל העברית הקדומה , בערך 11.3 גרם

2 צמידים, 10 זהב – חז"ל רואים פה רמז למתן תורה, 2 לוחות ברית , 19 דברות.

"בת מי את" – האישה בתנ"ך אף פעם לא בזכות עצמה, תמיד "בת של…" או "אשתו של…" , יש לשים לב שאליעזר כביכול טעה כאן קצת , קודם נתן לה תכשיטים ורק אז נזכר שצריך לשאול "בת מי את ?"

ושואל עוד "האם יש בית אביך מקום לנו ללון?" , "ללון" – משמש בעברית פועל ללינה שלא בבית (מכאן המילה מלון)

בין 2 השאלות (1.בת מי את ? 2. יש מקום ללון ?) מופיעות המילים "הגידי נא לי" לפי הטעמים יש אתנחתא במילה "לי" כלומר המילים האלה שייכות לחלק הראשון של "בת מי את"

רבקה עונה לפי הסדר :

  1. "בת בתואל האנוכי , בן מלכה אשר ילדה לנחור" – גם מזכירה את שם הסבתא – להסביר שהיא לא מהפילגש. רק עכשיו העבד יודע שהיא ממשפחת אברהם וזה נחשב להצלחה גדולה. 2
  2. . "רב המקום עמנו…"

ואז העבד "ויקוד וישטחו לה' "הוא מודה לה' על הצלחתו.

(כ"ו) "ותרץ הנערה" – רק רבקה היא הנערה שרצה לספר לאמא, כל שאר המקרים בתנ"ך תמיד רצים לספר לאבא. מדוע ? – יש אומרים שזה בגלל התכשיטים, תכשיטים מראים לאמא.

ואז לבן 'נדלק' למראה הצמידים והנזם, וצריך לשים לב שלפי הסדר בפסוק הוא קודם כל שמע על התכשיטים — רץ — ותוך כדי הוא ראה את התכשיטים, כלומר הוא היה כל כך פזיז שאפילו לא ראה את התכשיטים וכבר רץ.

"בא ברוך ה' , פניתי לך מקום" מתי הוא הספיק לפנות ? בכל מקרה אליעזר נכנס ואומר שהוא "עבד אברהם אנוכי"

חילוף כיוניים – אותו אדם מחליף כינויים באותו סיפור, וזה מלמד על עמדת הדובר כלפי הדמות. כאן הגיבור הוא העבד, למרות זאת, בכל הפרק לא מופיע שמו, ותמיד כינוי מתחלפים : "עבד " מופיע 6 פעמים,

"אדון" מופיע 7 פעמים ואז בפסוק י"ח העבד נהיה אדון –

 "שתה אדוני" למה ?

ת: כי רבקה רואה מול פניה מישהו בצורה מרשימה, יש לו 10 גמלים והוא לא מתקן אותה, כנראה כדי להצליח בשליחות, הוא לא רוצה להרוס את הרושם שנוצר, ולכן הוא משאיר אותה בסטטוס הזה.

אחרי כן, מפסוק כ"ב הוא נקרא "איש" 7 פעמים ואז שוב פעם "עבד" כלומר העבד חכם, הוא רצה להצליח בשליחות, ולכן הוא נותן לסובבים לחשוב שהוא אדון/איש ורק כשצריך הוא חושף את האמת – "עבד אברהם אנוכי….".

(34-48) סה"כ 15 פסוקים בהם אליעזר העבד מדבר , וזה בעצם חוזר על דברים שכבר נאמרו , למה לחזור ?

ת: כי שיש חזרה במקרא – החזרה היא בשינויים והשינויים מכוונים.

  • דוגמא : יוסף ואשת פוטיפר מופיע 3 פעמים, 1. מספר מה שקרה 2. גירסת אשת פוטיפר 3. גירסת אשת פוטיפר לפוטיפר עם דגשים מיוחדים.

פה בבראשית פרק כ"ד מטרת כל הדיבורים הייתה לשכנע אותם למכור את הנערה, וכל החזרה באה ללמד על חוכמת אליעזר, להראות, במה הוא משנה/מדגיש.

 

 

טבלת שינויים :

הוספות

השמטות

שינויים

בן יחיד  "ותלד שרה בן לאדוני אחרי זקנתה , ויתן לו את כל אשר לו"

דגש: אחרי זקנתה – כדי להרגיע את החשש שיש הבדלי גילאים בין יצחק לרבקה, כי הרי הם לא מאותו הדור, אז הוא אומר 'אל דאגה – הוא נולד מאוחר'.

השמיט את אופן השבועה (="רק את בני לא תושיב שמה")

 

המקור

  • אל ארצי
  • אולי לא תאבה האישה
  • קודם תכשיטים ואח"כ שאל מי היא
  • הטי כדך
  • אשר לקחני מבית אבי
  • נערה
  • אל בית אבי
  • אולי לא תלך האישה
  • קודם שאל מי היא ואח"כ נתן תכשיטים
  • השקיני
  • אשר התהלכתי לפני
  • עלמה
  • ·        

העבד

"היש ביתך מקום ללון ?" –לא מנומס מצידו . "יש גם תבן…" –לא מנומס מצידה.

(49) "ועתה" פירושו "לעניין" מעבר מהעבר להווה.

"הגידו לי…הגידו לי" , העבד מדבר כאילו זה לא קריטי מה הם יחליטו , רק שיחליטו כי הוא צריך לדעת לאיפה להמשיך.

רקע : כמו שהיום כל מפה מסנכרנות לצפון, פעם מפות היו מסונכרנות למזרח, כי השמש – ידעו היכן היא נמצאת. ואז היו עומדים מול השמש ולפי זה יודעים את שאר הכיוונים. ולכן מזרח נקרא – "קדם" – כי השמש מקדימה (עומדים מול השמש).

העבד אומר"נפנה ימינה ושמאל" – מראה על התמצאות בגורמי השמים

"ועין לבן ובתואל" בעברית כמו בערבית כיש כמה גורמים , הפועל נופל על הראשון.    למה לבן מופיע ראשון, הרי בתואל הוא האב ? -לבן מאוד דומיננטי פה והוא מנהל את המשא ומתן. בגלל זה יש טוענים שהייתה משפחה פרטריכלית=הבן שולט המשפחה.

לבן ובתואל עונים – היות שזה משמים אז אין מה לעשות , מסכימים.

"ותשב הנערה איתנו" פתאום אחרי שהלכו לישון , רמו ובקשו דחייה, כנראה זה בעיה כספית כי לפני כן נאמר שהוא נתן לרבקה כלי כסף וכלי זהב, וזה גם ככה חוזר איתו ולאחיה ולאמא נתן רק מגדנות ולכן הם רומזים לו – תביא ת'כסף.

תשב איתנו ימים או עשור ואחר תלך , העבד מופתע, "ויאמר אליהם, אל תאחרו אותנו וה' הצליח דרכי" – הוא שולף את הטכניקה של "זה מלמעלה, משמיים".

הם שולפים טריק אחרון – "נקרא לנערה ונשאל את פיה" "התלכי עם האיש (הזר) הזה ?" כלומר אין בכלל אזכור שזה לצורך חתונה, מדובר על האיש הזה- בזלזול.

"וישלחו את רבקה  א ח ו ת ם " שוב פעם הדגשה לעובדה שהיא אחותו כאילו שאין אבא, "אחותנו את"

"ויברכו אותה – היי לאפי רבבה וירשו את שער אויביו" אם כובשים את השער , שער העיר נופלת, כלומר אומרים חלק מהשלם – "שער" ומתכונים לשלם – "עיר" וזה נקרא "סינקדוכה"

יש הבדלים בין הצורה שמשלחים אותה והצורה שהיא הולכת, כלומר המבט מצד שלה וצד משפחתה :

המשפחה :

  1. ש ו ל ח י ם  אותה עם 2
  2. מ נ י  ק  ת ה , כאילו היא ילדה קטנה.

רבקה :

  1. ו ת ק  ם  רבקה
  2. ו נ ע ר ו ת י ה , עצמאית לחלוטין.

הסט של הבנות – זהו מוהר, ונשאלת השאלה אם הם כל כך עשירים שיש להם משרתות לתת לה מוהר אז למה הם שלחו אותה לבאר ? ת: גם אם המשפחה עשירה הבנות עובדות.

"רבקה" שם של פרה, כי אהבו בעלי חיים, אז נתנו שמות שלהם.

"ויצחק בא מבא באר לחי ראי" – למה "בא" בלשון הווה ? כי זה מתאר 2 דברים סימולטנית : 1. יצחק בא 2. העבד בא.

"חי ראי " ——–להשלים

"ויצא לשוח" – להתפלל , חז"ל אומרים שהוא תיקן את תפילת מנחה.

"וישא עיניו וירא והנה ג מ ל י ם  באים , ותשא עיניה ותרא  א  ת   י צ ח  ק "

"ותפל מעל הגמל " – עניין של כבוד, לרדת לרמה של אותו אדם שלו נותנים את הכבוד.

"ותאמר אל העבד – מי האיש הזה ?" עד היום אליעזר נקרא "איש" פתאום הוא נקרא "עבד"- היות שעד כה הוא היה לבד, עצמאי בסביבת הסיפור, פתאום נוסף לתמונה הגיבור, ה-MASTER דמות , אז הוא חוזר למעמדו כ-SLAVE שלו.

ואז כשרבקה שומעת שזה בעלה לעתיד היא — "ותקח הצעיף וותכס" , זה סימן לאישה נשואה בלבד, (בחוקי חמורבי כתוב שאם שפחה או זונה מתכסות בצעיף עונשן חמור מאוד.)

יש פה גם עניין של בישנות של רבקה – בכל זאת היא עוד איננה נשואה.

"ויביאה יצחק אוהלה שרה אמו" – בפסוק האחרון יצחק שבכל הפרק היה פסיבי , פתאום נהיה דומיננטי, והוא מביא אותה לאוהל שם היא כביכול ממלאת את מקומה של שרה (בין השאר)

הערה :בגלל הקושי הדקדוקי שכתוב – "שרה אימו" בלי קשר לכלום , קוראים את זה "האהלה, אהל שרה אמו" כלומר עלינו להכפיל, בשביל ההבנה את המילה – אהל.

"ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" -זהו אחד המקרים היחידים בתנ"ך בהם מוזכר שבעל אוהב את אשתו. "וינחם…" – מה היא שרה בשביל יצחק ?

  • יזמה את גדילתו ע"י הקרבה גדולה- הכנסת אישה נוספת.
  • כאדר היא רואה שישמעאל מפריע לחינוכו, היא מעיפה אותו
  • מלאכים באים לבשר לה על לידת יצחק
  • מתה כאש ר היא שומעת על העקידה.

כלומר שרה הקריבה את חייה למען יצחק ומשום כך הייתה חשובה מאוד עבורו, במותה נוצר חלל שאותו מלאה רבקה במובן מסוים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות