דיני חתונה במקרא

הסיכום להלן עוסק בדיני חותנה במקרא והוא חלק מתחום המקרא במאגר משאבי היהדות באתר.

במקרא נהגו לחתן בשנות העשרה המוקדמות, האב (ההורים) הוא שמחתן. ההבדל בין אז להיום הוא שהיום "זוג צעיר מקים משפחה" בעולם הקדום – זוג צעיר לא מקים משפחה, המשפחה כבר קיימת, בראשה עומד הזקן וכולם מסונפים לו, גרים יחד והכל משותף. ואז לוקחים אישה לבן ומצרפים אותה למשפחה וחמולה. ולכן ההורים עושים את הנישואים.

  • אברהם לדוגמא , לא יכל לטפל בנישואיי יצחק כי הוא זקן אז הוא שולח את העבד שלו אליעזר לטפל בנישואין. (בראשית פרק כ"ד)
  • הגר, השפחה שאברהם גירש מהבית עם בנה , כאן כביכול 'אין אבא' אז הגר לוקחת אישה לבנה ישמעאל.
  • לא תמיד קיים ניתוק מוחלט בין הצעיר לצעירה שמתחתנים, כמו לדוגמא 'מיכל' היא האישה היחידה שמוזכר בתנ"ך שהיא אהבה מישהו – את דוד, עוד לפני הנישואין.
  • הבאר זה מקום המפגש פעם בין צעירים.
  • פירוש השורש 'ח.ת.ן.' בערבית הוא 'למול'.

מכך מניחים שאנשים לפני חתונה בעולם הקדום היו עושים ברית מילה, דוגמאות במקרא לכך :

    • (שמות ד') מלאך בא להרוג את משה על שלא מל את בנו , ציפורה מרגישה בסכנה ומלה אותו ואמרה למשה "חתן דמי אתה לי"- הכל מתקשר יחד 'חתן'+'מילה'.
    • שכם בן חמור אנס את דינה בת יעקב ואח"כ רוצה להתחתן עימה, אמרו לו בני יעקב – בתנאי שכל העיר עוברת ברית מילה, כלומר מילה היא תנאי לחתונה.

ישנם בחתונה 2 שלבים :

  1. אירוסין
  2. נישואין

נישואין –  משרש נ.ש.א. לשאת אישה כלומר לקחת אותה, אז במקרא בד"כ אומרים "לקחת אישה" (לשאת זה נוסח מאוחר יותר)

אירוסין – זה השלב המקדים בו מתבצע קשר משפטי מחייב בין בני הזוג אבל עדין זה לא  נישואין.  כדי להמחיש כמה זה מחייב – נערה  מאורסה שקיימה יחסי אישות – דינה מוות.

שורש א.ר.ש. ( תמיד ב-ש' שמאלית ולא ב-ס')  בא מאכדית מהמילה aresu שפירושה לבקש. כלומר אירוסין זה לבקש את ידה.

"סינקדוכה" – מילה ביוונית המתארת תופעה שבה אומרים מילה ומתכוונים לשלם.

גם כאן מתכוונים 'לקחת את ידה' לא רק ליד אלא לכל הגוף.

מה סדר האירוסין ? כיצד התבצעו ?

  • (הושע ב, כ"א) בהמון פסוקים בתנ"ך משווים את הקשר בין ה' לעם ישראל כמו קשר בין בעל לאישה (למשל שיר השירים), קשר נישואין – "וארשתיך לי לעולם , וארשתיך לי בצדק ובמשפט וברחמים , וארשתיך לי באמונה": מדוע כל המילים 'בצדק' , 'ברחמים' – כנראה אלו הבטחות או התחייבויות שאדם מתחייב לאשתו לעתיד בזמן האירוסין  (הפסוקים נאמרים גם בהנחת תפילין)

ש: למה 'וארשתיך לי ל ע ו ל ם ' ? הרי אירוסין הם לא לעולם, מתי שהוא יש חתונה …? ת: זה טיב היחסים האידיאליים ואותם יחסים ימשכו לעולם.

  • (יחזקאל ט"ז , ח) "ואעבור עליך ואראך והנה עיתך עת דודים ואפרוש כנפי עליך " – הגבר פורש כנפו על האישה , מה שנשאר מזה היום – הטלית  שפורשים בחתונה.

"ואשבע לך , ואבוא בברית אותך" יש פה עדות לכך שפעם אירוסין היו בשבועה, וברית משפטית.

כלומר פה מתברר שיש הסכם משפטי בין בני זוג  , האישה היא לא "סתם" חפץ , אלא לפי זה יש ערך למעמד האישה.

הנביא האחרון בתנ"ך – מלאכי אומר על האישה  – "חברתך , אשת בריתך "

סיכום ביניים : טקס האירוסין היה מחייב.

בין האירוסין לנישואין עברה תקופה כול שהיא. דוגמא : בבית לבן "תשב איתנו הנערה ימים או עשור" ימים=שנה, למשל הביטוי הידוע 'ימים ימימה'='שנה בשנה'.  "עשור"='עשרה חודשים'.

אז היה נהוג שעוברת כשנה בין האירוסין לנישואין , היא גרה בבית הוריה , מאבל היא מאורסת, והיו תקלות כיוון ששנה זה הרבה זמן ולכן בימנו עושים את זה צמוד באותו יום האירוסין והחתונה.

"הרי את מקודשת…." זה האירוסין המקראיים.

אחרי כן באים הנישואין – אצל האשכנזים – חדר יחוד , ואצל הספרדים – עמידה מתחת לחופה.

בכל מקרה הכל מייד י כאשר מה שעושים היום "אירוסין" לפני החתונה – זה לא תקף כמו האירוסים המקראיים, זה מעין הסכם חברתי, תוספת.

הבעל משלם 'מוהר'

ש: מה טיב התשלום הזה ? מתנה ? קניין ?  למי הוא משלם ? לה ? להוריה?   ( שמות כ"ב – "מהר ימהרנו לו" , אדם שמפתה נערה , אם היא מסכימה הוא חייב אח"כ לשאתה לאישה והוא משלם לה מוהר)

 ת: יש בתלמוד מסכת שלמה על העניין – מסכת 'קידושין' , שם נאמר שהאישה נקנית ב-3 דרכים : כסף שטר וביאה.

בשום מקרה בעולם הקדום האישה – לא מדובר בכך שהאישה היא רכוש הבעל

"קנה" – זה לא רכוש, הרי אם אדם קונה פרה הוא יכול לעשות בה מה שירצה, לשחוט אותה וכו' ובאשתו לא.

אז קנה- הכוונה יצירת זיקה משפטית.

התשלום למה ? – במסופוטמיה התשלום הוא על אובדן בתולים, ופיצוי עתידי ליום סגריר (דוגמא – איבוד הבעל).

התשלום למי ? – יש אומרים שזה להורים כי הם "אבדו" כוח עבודה,  מישהי מהמשפחה נגרעה. אבל כיעקב רוצה לברוח מלבן הוא קודם כל התייעץ עם נשותיו והם מסכימות לברוח ואומרות על אביהן כך :"כי נוכריות נחשבנו לו לו, כי מכרנו ויאכל אכול גם את כספנו", כלומר הוא השתמש בכספן – בשבילו.  כלומר לפי הבנתן הכסף היה מיועד להן.

יעקב שילם 14 שנות עבודה , זהו התשלום הגדול ביותר ששילם מישהו בעבור חתונה.

לסיכום : מוהר זהו תשלום שהבעל משלם לפני החתונה, למי ? יש דעות  לכאן ולכאן.

נדוניה. תשלום שהאישה או הוריה משלמים, שורש נ.ד.ן. ד' מתחלפת עם ת'  כלומר נ.ת.ן. ובאכדית זה אכן – נתינה. כלומר זה תשלום שהורי האיש נותנים.

דוגמאות לנדוניה :

  • "ותקום רבקה ונערותיה" – היא קבלה לחונה נדוניה בצורת שפחות-נערות.
  • עכסה בת כלב קבלה שדה ובארות מים.
  • לאה קבלה את זלפה ורחל את בלהה.
  • שלמה התחתן עם בת פרעה, היא קבלה נדוניה את העיר 'גזר' – נכבשה במיוחד בשבילה.

הנדוניה נקראת במקרא "שילוחין" מלשון לשלח את הבת.

חתונה – האם היה מסמך כתוב ?

בתנ"ך אין עדויות למסמך כתוב אבל אחרי כן יש.

עדויות  למשתה :

  • לבן הארמי – עשה משתה, כאן ספציפית לא נתן ללמוד מכאן כי יכול להיות שמשתה נועד לשכר את יעקב.
  • אחשורוש
  • שמשון – התחתן עם פלשתית ועשה משתה 7 ימים, ומכאן המקור ל-7 ימים בחתונה.
  • המשפחה בתנ"ך היא משפחה פטריארכלית, כלומר האבא במרכז, ולכן החתן לוקח את הכלה מבית הוריה ומביא אותה לבית הוריו.

(כאשר האבא מת כל אחד מהבנים הופך לאב משפחה מתחלקים ברכוש)

החוקרים מנסים למצוא עדויות למשפחה מטריארכלית  – שהאמה במרכז כלומר שהבעל נלקח לבית הורי הכלה.

היו חוקרים שניסו למצוא עדויות במקרא למשפחה "מטריארכלית" שבה האישה היא ראש המשפחה.

ניסיונות והפרכות למשפחה מטריארכלית

  • גדעון ופלגשו אשר בשכם – ילדה לו בן ושמו אבימלך.

ניסיון הוכחה : מה פירוש "אשר בשכם" ? – משמע שהאישה נשארת בבית ההורים ולא מעבירים אותה לבית החתן אלא החתן מגיע אליה.

הפרכה :

  1. הפילגש זו לא האישה
  2. לא נאמר שגדעון הלך לגור עם אישה זו אלא שהלך לבקר אותה. (לגדען היו הרבה נשים ובנוסף להם פילגש בשכם) .
  • שמשון – התחתן עם תמנה וכתוב שהאישה נשארת בבית הוריה ושמשון מגיע אליה.

הפרכה : זו אינה משפחה מסודרת , אלא שמשון כועס על אשתו וכו'.

  • "על כן יעזב איש את אביו …ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית פרק ב)

הפרכה : הפסוק ודאי לא מדבר על עזיבה ממש , אלא הכוונה לחיות עם אשתו.

  • אברהם אומר לשרה "אמרי אחותי את" , לבסוף  אבימלך מגלה זאת ושואל את אברהם "למה אמרת אחותי, והרי היא אשתך ? "  אברהם עונה "לא שיקרתי היא אחותי בת אבי ולא בת אימי"
  • ניסיון הוכחה : האם במרכז, כי אם זה מאותו אם אז לא היו מתחתנים, כלומר הקשר לאם חשוב יותר מהקשר לאב.

הפרכה : זה לא שהאם במרכז, אלא שהחברה יצרה תת-קבוצות של אנשים שמשתייכים לאותה אם.

  • יש מקרים שבהם האם נותנת שמות לילוד.

הפרכה : יש איזשהו קשר מיוחד בין האם לילוד שלה, הרבה מהשמות נתנו בגלל חוויות בלידה או חוויות במשפחה.

לסיכום – אין חיזוקים למשפחה מטריארכלית בתנ"ך

הערת אגב : הישוב תמנה (=אשתו של שמשון) נמצא בין בית שמש לעקרון ליד צומת מסמיה.

היו שניסו למצוא דוגמאות למשפחה מסוג "ערבו" erebu – באכדית, שזה קצת פחות ממשפחה מטריארכלית. מלשון ע.ר.ב. ופירוש המילה באכדית "להיכנס"  (ערב – השמש נכנסת לתוך…/ ערב רב – עם שנכנס לתוך עם / ערב להלוואה – מכניס את עצמו לחוב )

הסבר סוג המשפחה – לאדם ישנה בת שעומדת הנשא אז אביה מאמץ מישהו זר ונותן לו את ביתו לאישה.

2 ניסיונות הוכחה :

1. משה – עם יתרו.

2. יעקב – אצל לבן.

הפרכה : ב-2 המקרים מדובר על פליט שמחפש מקלט ומקבל. לא ניתן להוכיח כלל מ-2 מקרים חריגים.

פוליגמיה – (פולי=הרבה , גמוס=נישואין) – נישואים מרובים.

אצל העמים השכנים – חוקי חמורבי (-מלך בבל) מתירים רק אישה אחת , ונשים נוספות בסטטוס נמוך יותר שמוגדרות פילגשים.

במקרא – בד"כ נישאים לאישה  אחת.

 

איך נוצר תהליך של ריבוי נשים:

  • שרה לא הביאה לאברהם בן, אז הביאה לו שפחה…
  • יבום – "אח של" מת אז אלמנתו עוברת לאחיו.
  • נישואים פוליטים – אצל מלכים (שלמה – בת פרעה / דוד בת מלך גשור) אביה ,נכד שלמה, "ויתחזק ויקח לו 14 נשים" כלומר ריבוי נשים היה סימן למעמד.

אבל מהתורה מגבילה את המלך ל-14 נשים.   (לומדים מסיפור דוד ובת שבע , שנתן הנביא אומר לדוד את משל כבשת הרש, "למה לקחת אותה ?" אם תעזוב אותה  תיקח לך "כהנה וכהנה" , והיות והיו לו כבר 6 נשים אז מסיקים כהנה וכהנה – ביחד 18).

  • יצחק מברך את בנו "הווה גביר לאחיך" – על איזה אחים מדובר ? אולי על אחים מנישואין נוספים. לא ! הכוונה לצאצאים עתידיים כמו "כל ישראל אחים…".
  • *יעקב – התכוון לקחת אישה אחת, הוחלפה לו, הגיע ל-2 ואז רחל מקנאת בלאה שיולדת והיא לא, ומביאה לו שפחה, – בלהה , וכשהיא מפסיקה ללדת אז גם היא מביאה לו שפחה וכך יעקב אבינו מגיע ל-4 נשים.

מה שורש המילה "פלגש" ? -יש אומרים 'פלג אישה' , כלומר חלק מאישה. פילגש זו אישה בסטטוס נמוך יותר . כנראה היות והנורמה הייתה אישה אחת , אז התירו פלגשים כדי לעקוף את הנישואין המונוגמים.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות