מבוא לתקופת המקרא – חיי יום יום במקרא

להלן תמצאו אסופה מורחבת של מאמרים, מקורות וסיכומים העוסקים בנושא של חיי היומיום בתקופת המקרא. המקורות מבוססים על הקורס "חיי היום יום בתקופת המקרא" של ד"ר דוד אלגביש מאוניברסיטת בר אילן. הסיכומים הינם חלק מאסופת החומרים בנושאי יהדות באתר טקסטולוגיה. ראה גם: התקופות השונות ביצירה היהודית

מבוא לתקופת המקרא

מקום

הארץ אינה סגורה יש הרבה השפעות מעמים ומתרבויות קרובות.

העולם הקדום – אזור הנהרות , התרכז בעיקר באזור הסהר הפורה. הסהר הפורה נקרא כך כיון שהוא פורה , יש בו מים. באיזורים המדבריים לא התיישבו אז עקב חוסר במים.

הערה : הסהר הפורה נקרא גם הקשת הפורייה.

2 נהרות חשובים : הפרת והחידקל, האזור שביניהם נקרא בלועזית : "מסופוטמיה"  משמעות השם היא – בין הנהרות.

אותו האזור היה האזור של המעצמות הגדולות, בעולם הקדום האזור הצפוני היה אשור והדרומי – בבל.

העמים הללו מתקשרים להסטוריה שלנו כך –

  • אשור – הגלתה את עשרת השבטים והם נעלמו.
  • בבל- גלות בבל , ובבל גם החריבה את בהמ"ק הראשון.

המדינה הקדומה ביותר בעולם היא שומר זו הייתה הפעם הראשונה שאנשים התחברו ביחד למדינה . עיר הבירה של שומר נקראת אור- אור כשדים.

מצרים – עוד אזור חשוב הוא מצרים, שם זורם הנילוס, מצרים מתרכזת באזור הנילוס – 3 ק"מ לכל צד . מצרים היא "מתנת הנילוס" כלומר היא קיימת בזכותו.

ישראל- באזור ישראל יש הרבה מדינות – ישראל , יהודה , פלשתים, ארם, מואב, אדום.

ש: למה באיזור ישראל יש הרבה עמים ואילו באזורים אחרים מתאחדים ?

ת: הפרת , החידקל והנילוס הם מקורות מים יחידים באזור היות והפרת הוא מקור שיט למסחר , אז אי אפשר שיהיה נשלט בידי כמה גופים , כלומר בלתי אפשרי שכמה גופים ייקחו עליו כסף ולכן בעצם יש צורך בשלטון מרכזי לצורך המסחר. ולכן בעצם יצא שהנהרות הכתיבו את האיחוד.

באזור שלנו זה לא קיים ולכן היה פיצול להרבה מדינות קטנות.

זמן

כל התאריכים במקרא הם לפני הספירה.

נקודות זמן עיקריות בתקופת המקרא :

  • 1600 – האבות
  • 1250 – כניסה לארץ
  • 1000 – דוד
  • 587 – חורבן הבית

ש: כיצד קובעים תאריכים מדויק לאותו הזמן ?

ת: בכל העולם הקדום ספרו ספירת שנים "יחסית למלך" ולא "ספירה אבסולוטית" כלומר ישנן המון ספירות שונות וקשה מאוד להדביק אחת לשניה ולקבוע זמן אבסולטי.

איך האשורים ספרו ? הם נתנו שמות לשנה וכאשר יש מלך חדש אז השנה נקראת על שמו. לשנה הבאה קראו בשם אחד הפקידים החשובים וכך כל שנה זה ירד בדרגה בערך. עד שהמלך התחלף. ואז זה מתחיל מחדש. הם גם היו כותבים בכל שנה מה האירוע המרכזי של אותה שנה.

מצאו שהשנה שנקבעה ע"ש "בור סגלה" כתבו שם שהאירוע המרכזי היה שבחודש סיוון לקתה החמה והיות וליקוי חמה יש לו תדירות קבועה. הלכו לאסטרונומים וחישבו שאותה שנה הייתה 1763 והמאורע אירע ב-15/6/1763 זו הייתה הנקודה האבסולטית , וכך בעצם זו הנקודה הארכימדית לתאריכים. וכאשר יש נקודה חופפת/מתנגשת עם אשור /בבל/מצרים אז ניתן לתת תאריכים מדוקים כמו 587 לחורבן הבית אבל כאשר אין הצלבה אז נוקבים בתאריך "בערך" כמו תקופת דוד המלך בערך – 1000 (לפנה"ס)

בעיית אזכור נושאים חומריים במקרא

התנ"ך לא נכתב כדי לשמר תרבות קדומה וחיי היום יום לא מאוזכרים בו התנ"ך בכלל לא מתעניין בתרבות חומרית קדומה אם כבר התנ"ך מזכיר איזו אפיזודה קדומה כמו "ויזד יעקב נזיד" (יעקב בכין תבשיל) אז זה נועד לתאר איזשהוא מאורע יוצא דופן אחר. כלומר מאורע יום יומי שמתואר לא עומד בפני עצמו אלא נועד לתאר משהו אחר.

עוד דוגמא : ומשה היה רועה את צאן … ופתאום כתוב – וירא אליו ה' מתוך הסנה. כלומר שוב פעם המאורעות היום יומיים מתוארים 'בשביל' משהו אחר.

בעיית התיעוד

קיימים פרטים מאוד דלים על חיי היום יום וקיימת בעיה ללמוד על כך. הבעיה מתעצמת היות  וגם תעודות כתובות לא נמצאות הרבה בממצאים ארכאולוגים.   בנוסף לכך – כל חומר אורגני – מתכלה בסופו של דבר, כלומר אין לנו בגדים מתקופת המקרא אין מגילות , אין כלי בית ולכן ארצנו עניה מאוד גם בנושא תעודות קדומות כתובות.

 

עזרה ארכאולוגית

  • כתב יתדות – ש: על מה כתבו במספוטמיה ?  ת: הנהרות מביאים איתם גם סחף שנקרא 'טין' , לוקחים אותו ועושים ממנו לוח ואז כתבו עליו בכתב יתדות.

למה דווקא בכתב יתדות ?

 ת: כי הכי קל להטביע יתדות על לוח טין לאחר ששורפים לוח  כזה בתנור הוא מתקשה וזה נשאר להמון שנים. מתוך כך ניתן להבין מדוע במסופוטמיה יש המון עדויות ואצלנו לא.

  • ציורים –

גם ציורים נותנים הרבה מידע

  המצרים ציירו המון  היות והם מאמינים בהשארות הנפש ולכן בתוך הפירמידות ציירו להם את כל המרכיבים בחייהם כדי שירגישו 'בבית' ומהציורים הללו ניתן ללמוד המון.

  • מלחמות אשור –  האשורים עשו הרבה מלחמות וכל מלחמה תיעדו במפורט בציורים ובתעודות.

לסיכום – הארכאולוגיה היא כלי חשוב מאוד בשבילנו להבנת תקופת המקרא דרך שימוש בתעודות, ציורים וכד'.

סיכומים ומשאבים אודות תקופת המקרא

מעמד האישה במקרא – היחס של האישה והתפקידים שהיא ממלאת במקרא

נישואין במקרא – דיני נישואין בתוך המשפחה במקרא.

נושא הנישואין במגילות קומראן, אצל הקראים ובמקרא – נושא הנישואין במגילות קומראן ומקורות חיצוניים נוספים לתנ"ך.

מדרשי איסורי נישואין במקרא– פרשנות מאוחרת לגבי איסורי הנישואין המופיעים במקרא

דיני חתונה במקרא – ההלכות המקראיות על נישואים

פרשנות סיפור אבהרם ושרה במצרים – מדוע אמר אברהם לשרה להגיד שהיא אחותו ולא אשתו

סיפור נישואי רבקה ויצחק בבראשית כ"ד – ניתוח ופירוש פרשת נישואי יצחק ורבקה

פירוש וניתוח בראשית פרק ל"ח  – סיפור יהודה ותמר ומשמעויתיו

הייבום במקרא – מערכת הדינים במקרא הנוגעת לנישואי אשת האח המת

אבות, אמהות, בנים וילודה במקרא – משמעות ההולדה במקרא

עקרות, אימוץ וירושה במקרא – יחסו של המקרא לנושאי העקרות, האימוץ ודיני הירושה

חובות בנים כלפי הוריהם במקרא – מקורות מקראיים המציינים את היחס הדרוש מבנים להוריהם

חטאים נגד ילדים במקרא – על העוולות כנגד ילדים מצד הוריהם במקרא

עקרותה של שרי בבראשית ט"ז  – סיפור העקרות של שרי והולדת יצחק

היחס לפולחן זר בתקופת המקרא – כיצד התייחסו עמי המזה"ת והתרבות הישראלית לפולחן זר

התגבשות העברית – סיכום מאמר של חיים רוזן

עוד דברים מעניינים: