פרשנות בראשית פרק י"ז – שינוי שמות אברהם ושרה וברית המילה

בבראשית פרק י"ז עולה לראשונה נושא ברית המילה כמבטאת את הקשר בין אברהם וה'. הקשר בין ברית מילה ופסח: קיימות שתי מצוות יחידות שאם לא עושים אותם מתחייבים בכרת – ברית מילה ופסח. בנוסף, יש איסור לעשות קורבן פסח על מי שאינו נימול.

כמו כן, בבראשית פרק י”ז שמם של אברם ושרי משתנה. בחשיבה המקראית, שמו של אדם מייצג הרבה יותר מאשר בתודעה המודרנית שלנו. כיום שמו של אדם הוא רק סימן זיהוי, לעומת זאת במחשבה המקראית כאשר מתחלף שם מדובר במאורע משמעותי, כמו בשינוי שמו של יעקב לישראל.

בסיפור זה מצוין במפורש הגיל של אברהם בעת מילתו – 99, הגיל אף מייצר מסגרת לסיפור. יש בזה משהו מפתיע מאחר ולא בכל סיפור אנו יודעים מהו גילו של אברהם. בסיפור זה אברם הופך להיות אברהם, זהו הסיפור האמצעי של כל מחזור סיפורי אברהם. מתבקשת השאלה – למה לא בגיל מאה? ההתחייבות של אברהם בברית היא להתהלך לפני ה' ולהיות שלם, הסרת העורלה היא הסימן לברית! שאלה נוספת שעולה – האם זה לא מפתיע שמקום אות המילה הוא בהגדרה מקום מוצנע? בניגוד לכך, למשל, תפילין מוגדרות כאות מילה והם בולטות על גבי המצח. בקריאה פשוטה של אותות חלק מהאות הוא ההצהרה, ודווקא כאשר מדובר בברית המכוננת ביותר של אומת ישראל, האות מוסתרת. ה' דורש מאברם להיות נאמן לו – "התהלך לפני והיה תמים" – זוהי הדרישה של ברית המילה. הסימן לזכור את תוכן הברית – אות הברית – הסרת העורלה. גם נשים כלולות בתוך הברית, על אף שאת הסימן מותירים על גוף הזכרים. שוב – מדוע אם כן האות מוסתרת?

בתחילת פרק י"ז אלוהים מציג עצמו כ"אל שדי" – או מלשון שדה, כלומר האל שאחראי על פריון השדות, או מלשון הנקה והריון, כלומר פריון האדם. הגישה שמדברת על פריון היא חזקה, משום שבכל המקומות בספר בראשית בהם מוזכר "אל שדי" הוא תמיד בהקשר לפריון. כלומר, בברית המילה ה' בעיקר מתחייב להרבות את אברם. נפילת אברם על פניו היא סוג של הסכמה, כניעה. בנאום שנושא ה' בפני אברם שוב מדבר על פריון אך בעיקר עוסק בשינוי שמו של אברם. מהי משמעות שינוי השם על ידי ה'? הורים קוראים לילדיהם בשם, אדם נותן שמות לחיות, פרעה משנה את שמו של יוסף. שינוי השם הוא החלה של הסמכות. בשינוי שמו של אברם ה' הופך להיות מעין אב או אדון. בנוסף לכך, הוספת ה-ה' משמעותה ß אב המון גוים. גישה אחרת (על פי רש"י גם) האות ה' מסמלת את שמו הפרטי של אלוהים. אופציה שלישית – אין באמת משמעות מיוחדת דווקא לאברהם מלבד העובדה שהוספה תנועה, נוספה רוח שגורמת לשם להיות יותר חגיגי. חיזוק של אופציה זו בא על ידי השינוי של שרי לשרה.

בפסוק ט' בפרק י"ז יש חיוב של אברהם לעשות אות לברית בכל הדורות שלאחריו. כל שנמצא בביתו גם צריך להיות נימול (אפילו עבדים גויים).

חוקר בשם Hall שבחן את ספר בראשית הציע שברית מילה היא איום מתמיד על מפר הברית, כלומר כמו שבברית בין הבתרים כרתו בע"ח לשניים כאיום, ברית המילה היא חרב שנמצאת מעל ראשו של הנימול המסמלת מה יקרה אם יפר את הברית. בפרשנות אחרת – מאחר ותוכן הברית קשור לפריון, כך גם אות הברית תהיה קשורה אליו. כמו שיש מזוזה בפתח הבית, כך גם האדם מוליד מאות הברית. ההולדה נעשית כחלק מהברית עם אלוהים! לאור זה, ייתכן שבשל כך בהשקפה המקראית האות תיעשה בגוף הגבר מאחר והגבר הוא שמוליד והאישה היא פאסיבית, היא רק כלי. יותר חשוב מכך – לו ברית המילה לא הייתה בגיל 99, לפני ששרי בהריון, אז לידתו של יצחק הייתה יכולה להיות בקדושה אך לא הורתו (היותו אב). ההוכחה לכך היא פסוק 21 בו ה' מבטיח לאברהם שבזמן הזה שנה לאחר מכן שרה תלד בן. מכאן שבכל ברית מילה עומדים מול אלוהים שלושה דורות – כורת הברית הוא ההורים, אות הברית נעשית בגופו של בנם באיבר ההולדה שלו ואז כבר רואים את הילדים שעתיד להוליד. לכן, ברית המילה היא ברית משפחתית, בזמן כריתת ברית המילה יש בנייה כבר של השושלת.

בפעם הרביעית בה כתוב "ויאמר אלוהים אל אברהם" אלוהים משנה גם את שמה של שרי. יש כאן זיקה כמעט מלאה בין שרה לאברהם – מבחינת שינוי השם, הבטחה שתלד ילד, הברכה שהיא מקבלת. משמעות הזיקה הזו היא שגם אם אות המילה לא נעשית בגופה של אישה, גם היא כלולה בתוכן הברית. אברהם נופל על פניו וצוחק משום שהוא כמעט לא מאמין ששרה תוכל ללדת.

נקודות מרכזיות של בראשית י"ז עד כה:

א.     אברם בן 99

ב.    "וירא ה' אל אברם"

ג.     "ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאוד מאוד" – נאום ראשון

ד.     "ויפול אברם על פניו"

ה.    שינוי השם של אברם; "ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו" – נאום שני

ו.       ציווי על הסרת העורלה – נאום שלישי

ז.      שינוי השם של שרי; "והייתה לגויים מלכי עמים ממנה יהיו" – נאום רביעי

ח.    "ויפול אברהם על פניו ויצחק"

ט.    הברית תקום עם יצחק אבל גם ישמעאל ייצא מבורך עם ברכת פריון

י.       "ויעל אלוהים מעל אברהם"

אברהם מל עצמו בן 99; ישמעאל בן 13.

מבנה זה מכונה קונצנטרי, הוא אחיו התאום של המבנה הכיאסטי. במה תורם המבנה לסיפור? הציווי לדורות על הסרת העורלה הוא המרכזי וצפוי שהוא יקרה – עיניים הנשואות לעתיד. מה שנמצא בלב הסיפור משני צידי הציר המרכזי הוא הזוג – אברהם ושרה. בדר"כ כאשר ה' מברך את אברהם, אין לו צורך לברך גם את שרה, אך כאן שרה עולה לבמה כגיבור. זאת בגלל קיומו של ישמעאל – מבחינה עלילתית יש תמיהה לגבי פריון אברהם, אם יהיה דרך ישמעאל. העובדה ששרה מוזכרת מדגישה את זה ששרה היא זו שתלד. מעבר לכך, בגלל שאות המילה נעשית דווקא אצל גברים, חשוב לה' לדבר על שרה כגיבור בפני עצמה כדי לוודא שהברית גם חלה על הנשים.

אברהם צוחק בתגובה להולדת בנו, מדוע צו האלוהים הוא שיקרא לבנו יצחק? קריאה אפשרית אחת היא שאברהם כל פעם ייזכר בכך שפקפק באפשרות שיהיה לו בן. קריאה אפשרית אחרת – מושג הצחוק קשור במהותו במושג של הפתעה. כשאברהם צוחק משום שאלוהים אומר לו משהו לא צפוי, בלתי אפשרי, מפתיע. העובדה שקוראים לבן יצחק היא כדי להזכיר את הפלא של הולדת הבן. במובנים העמוקים, יצחק בז למציאות – התרחשות משהו לא צפוי, כנגד הטבע.

המעבר בין פרשה זו "לך לך" לפרשת "וירא" הוא טבעי בשם השינוי בשם של אברהם. המטרה בהמשך היא לראות אם השתנה משהו מהותי בדמות של אברהם במחזורי הסיפור שלו יחד עם שינוי השם.

הסיכום לעיל הוא חלק מתוך מאגר המשאבים ביהדות וכן מאגר הסיכומים בתנ"ך באתר.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות