פרשנות בראשית פרק י"ב – הרקע לחייו של אברהם

פרשנות בראשית פרק י"ב – הרקע לחייו של אברהם

הסיכום להלן הוא חלק מאסופת הסיכומים בנושא ספר בראשית מתוך מאגר המשאבים ביהדות וכן מאגר הסיכומים בתנ"ך באתר.

אברהם, המופיע לראשונה בבראשית פרק י”ב, דומה לנוח במובן שהוא בא לבשר על עולם חדש. מדרש חז"ל – יסכה היא שרי. ברגע שיסכה התחתנה עם אברהם, השתנה שמה. זהו מדרש שנעתר לאיזשהו פער – יסכה נשארה יתומה מבלי אף אחד שיאמץ אותה, לא ייתכן שאברהם יישא אישה זרה ולא יישא את אחייניתו. אזכור הנתון ששרי עקרה הולך ללוות את כל סיפור אברהם – נראה כמעט שזהו נתון אקספוזיציוני.

תרח לוקח את משפחתו משום מה, ומתחיל לנדוד מאור-כשדים לכיוון ארץ כנען. הם מגיעים לחרן, שהיא כביכול סטייה מהדרך. הסיבה לכך כנראה היא שהדרך הישירה עוברת במדבר. לכאורה לפי סדר הנתונים בהתחלה היוזמה ללכת לארץ כנען באה מתרח. בהמשך היוזמה עוברת בעצם לידי אלוהים. לטעון שהכל מתחיל מתרח זהו דבר בעייתי – למה במקרה תרח החליט ללכת למקום שאליו אלוהים רוצה שאברהם יגיע. יש ממש פיצול בין הפרשות שגורם להבדלה בין ההליכה של תרח אל ארץ כנען לבין הקריאה של אלוהים לאברהם ללכת לשם. מה היחס בין שתי ההליכות? קיימת טענה שאכן יש שתי גרסאות שונות של אותו סיפור: מסורת אחת אומרת שאברהם הגיע לכנען כי תרח לקח אותו לשם, ולפי מסורת אחרת מסע אברהם לארץ כנען נשען על ציווי אלוהים. ברמה הפרשנית הספרותית צריך להניח שלעורך האחרון לא היה אכפת שקיימות סתירות.

לפי הנתונים הגלויים בסיפור בראשית י"ב, תרח בן 70 כאשר אברהם נחור והרן נולדו, והוא נפטר בגיל 205. אברהם בן 75 בצאתו מחרן – כלומר תרח בין 145 בצאתם מחרן. הנתון השני (גילו של אברם) מופיע לנו אחרי פטירתו של תרח, כלומר יש כאן איזשהו פער בין הצורה שבה התפתח הסיפור לבין הסדר בו הוא מוצג לי. למה לא הוזכר גילו של אברם לפני שתרח מת? הסיפור באמת הוא לא כמו שמופיע בטקסט. רש"י שואל מדוע התורה באמת לא סיפרה את הסיפור לפי הסדר? ותשובתו – כדי שלא יאמרו שאברהם הניח את אביו הזקן והלך, כלומר על מנת להצניע עובדה לא נעימה. מה זה אומר? – המספר רוצה להצניע את רצון אלוהים? הרמב"ן טוען שכדרך כל הסיפורים במקרא, לכל גיבור יש סיפור משלו, וכאשר הוא מת עוברים לגיבור הבא. לפי אבן עזרא, תרח הולך לארץ כנען בגלל שאברהם קיבל התגלות, והליכת תרח לארץ כנען כתובה קודם בגלל הסיבה של סיפורים על גיבורים שונים. לפי דבריו של אבן עזרא אלוהים התגלה לאברהם עוד באור כשדים. ההוכחות לכך הן:

  1.  ה' אומר לאברם "לך לך מארצך וממולדתך…" – אור כשדים יותר מתאימה לתיאור זה
  2. בבראשית פרק ט”ו כתוב על דברי אלוהים שאומר "הוצאתיך מאור כשדים".

אם כך, מדוע המספר כותב סיפור מבלבל כל כך? למה בכלל להעלות את תרח על הבמה ורק אז את אברם? למה לא להתמקד ישר באברם. הסיפור על תרח הוא לשם ההתמקדות באברם.

המספר בבראשית פרק י"ב נוקט באותם נוסחים כדי לתאר את שתי ההליכות. דווקא לאור הדמיון ניתן להצביע על שני הבדלים מהותיים; בסיפור של תרח נתקעו בדרך בחרן, והבדל שני הוא בסיבה להליכה לכנען. מדוע המספר עושה השוואה בין שני הסיפורים? תרח מהווה כאן דמות משנית כדי להבליט דווקא את אברהם – תרח מנסה להגיע לכנען אך נתקע בחרן שנחשבה למטרופולין גדול. מי שהולך לכנען כי אלוהים ציווה אותו, מתגבר על "פיתוי" חרן ומצליח אכן להגיע עד ליעד.

בכנען יש חידוש – ה' נראה לאברהם, התגלות בשונה מכל מקום אחר שם ניתן אולי רק לשמוע את אלוהים. אברם מגיע לארץ ממזרח לשכם שם הוא בונה מזבח. משם הוא מדרים אל בית-אל, גם שם בונה מזבח. המסע של אברם בארץ כנען עובר בעצם בשלוש תחנות: שכם, בית אל וחברון. אפשר לראות את המסלול הזה כחוט השדרה של הארץ.

אברהם יורד מצרימה בשל הרעב בארץ. הוא חושש שיהרגו אותו משום שהמוסר המצרי פועל כך שכדי לקחת אישה, יש להרוג את בעלה. לכן הוא מבקש משרי שתגיד שהיא אחותו. תמורתה הוא מקבל הון רב. לרמב"ן יש ביקורת כפולה על אברהם – עצם עזיבת הארץ היא כבר חטא – אלוהים התגלה אליו ואמר לו שילך אל כנען שכן היא מובטחת לו. הביקורת הנוספת היא על הפקרת אשתו. גם אם הוא חושש לחייו, אין הצדקה להפקרת האישה. רש"י טוען כי משמעות הביטוי "למען ייטב לי בעבורך" קשור לביטוי בהמשך "ולאברם היטיב בעבורה" – מתנות. כלומר, אם היא תעמיד פנים שהיא אחותו הוא גם יוכל לחיות והוא גם יקבל ממון. הרמב"ן טוען שהעונש של אברהם על המעשה הוא שיעבוד מצרים והראיה לכך היא זיקה ספרותית מלאה בין סיפור אברהם לבין סיפור השעבוד במצרים. השאלה היא האם באמת זאת כוונת המספר?

בראשית י"ב, פסוק יג' – המספר "מפרגן" לאברהם משום שהוא חוזר על הסיבה לירידה מן הארץ פעמיים. לפי קאסוטו, כדי שמשמעות המשפט "למען ייטב לי בעבורך" תהיה מתנות, האמירה לגבי הצלת חייו אמורה לבוא קודם – החיים יותר קריטיים מהממון. לכן, הקריאה של רש"י כביכול לא נכונה ומדובר פה בעצם בתקבולת רגילה – "ייטב לי" מקביל ל"חייתה נפשי". אז למה בכל זאת בסוף כתוב "ולאברם היטיב בעבורה"? – מדובר פה באירוניה, שאברהם קיבל מתנות בעוד שמה שעניין אותו זה שלא יהרגו אותו. עדיין יש לפתור את הבעייתיות של הפקרת אשתו – לפי האברבנאל התכנון היה שאברהם יתמקח כל פעם עם כל מי שרצה לקחת את שרה אך יצליח בדרך זו או אחרת למנוע את המכירה שלה. התכנון כלל רק מצרים נתינים רגילים, אך הבעיה הופיעה כאשר שרי פרעה ראו אותה ולקחו אותה אל הארמון. החזרה על שמו של פרעה מראה כמה זה כביכול הפריע לו בתכנון.

הסיפור נפתח ונחתם באותה מילה – "כבד". הוא נפתח במצוקה גדולה ונסגר בשפע גדול. האם יש בסיפור ביקורת על הדמות? עצם העובדה שבזכות המעשה שעשה לשרי אברהם התעשר ייתכן ומרמז על כך שאין ביקורת מצידו של המספר – אם המעשה של אברם היה לא מוסרי לפי הרעיון של גמול הוא לא היה אמור להיות מתוגמל.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות