משמעות תקיעת השופר בראש השנה במקורות

משמעות תקיעת השופר בראש השנה במקורות

מאמר זה הוא חלק מתוך: מאגר היהדות באתר: מקורות ומאמרים בנושא לוח השנה העברי

  1. פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מ – בחודש השביעי
    אמר רבי פנחס בשם רבי יהודה בן לוי בשם רבי אלכסנדרי למה אין ישראל תוקעים מן התפילה ראשונה אלא בתפילת המוספים, כדי שבשעה שהם עומדים בדין יהיו מצויין מליאי מצות הרבה ויזכו בדין
    השופר אצל חז"ל מצטרף למעמד של ראש השנה כיום הדין. הוא חלק. (למרות שיש לו חשיבות גדולה במקרא)
    המקור מדבר על כך שהתקיעה בשופר היא רק בסוף התפילה. רק בתפילת המוסף.
    למה מחכים כל כך הרבה זמן?  למה לא בבוקר כמו שאר המצוות.
    לפי המקור, השופר הוא בעצם הכרזה על הדין, ולכן צריכים לפני שהשופר תוקע להתמלא בהרבה מצוות. אם התקיעה תהיה בבוקר, נגיע לא מוכנים. אם נמתין לערב, לתפילת המוסף, נספיק לאגור מספיק מצוות.
  2. משנה מסכת ראש השנה פרק ג
    ב] כל השופרות כשרין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשוך בקרן היובל:
    במקור מצויין איסור על תקיעה בשופר מפרה.

  1. תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק ג דף נח טור ד /ה"א
    דאמר רבי לוי שנייא היא שאין קטיגור נעשה סניגור
    הפרה מייצגת את חטא העגל, ובראש השנה לא רוצים להזכיר דברים רעים, אז לא נשתמש בקרן של פרה כשופר.

  1. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
    אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? – אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני
    כאן מציינים לא מה אסור, אלא באיזה שופר כן צריך להשתמש.
    תקיעה באיל מעלה את הזכרון של עקידת יצחק.

  1. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א-עמוד ב
    [אמר]+ רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? – רחמנא אמר זכרון תרועהאלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן.

שטן – קטיגור במשפט. משטין על הנאשם. אומר דברי שטנה.

  1. שמות רבה (וילנא) פרשה יח
     א"ר יוסי למה מיכאל וסמאל דומין לסניגור וקטיגור עומדין בדין, זה מדבר וזה מדבר, גמר זה דבריו וזה דבריו ידע אותו הסניגור שנצח התחיל משבח את הדיין שיוציא איפופסין, בקש אותו קטיגור להוסיף דבר אמר לו הסניגור החרש ונשמע מן הדיין, כך מיכאל וסמאל עומדים לפני השכינה והשטן מקטרג ומיכאל מלמד זכותן של ישראל והשטן בא לדבר ומיכאל משתקו למה שנאמר (תהלים פה) אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו
    המושג שטן בתור מושג משפטי.
  2. רש"י מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
    כדי לערבב – שלא ישטין,
    כשישמע ישראל מחבבין את המצוות – מסתתמין דבריו.
    מוסיפים עוד תקיעות, השטן ציפה לסדר מסויים של דין, ואז מתבלבל ונבלם.

  1. פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כג – ראש השנה
    א"ר יאשיה כת' אשרי העם יודעי תרועה וג' (שם /תהלים פ"ט/ טז), ואומות העולם אינם יודעים להריע, כמה קרנות יש להם, וכמה בוקינס יש להם, כמה סלפינגס יש להם, ואת או' /אומר/ אשרי העם יודעי תרועה, אלא אשרי העם שיודעין לפתות את בוראם בתרועה. אימתי, בחדש השביעי (ויקרא כג: כד).
    היכולת של ער ישראל היא לא לנגן בשופר, היא היכולת לזכות בדין עם השופר.
    רק עם ישראל יש לו את הסוד, ויודע כי צריך ביום זה (ראש השנה) לתקוע בשופר, כדי לזכות בדין.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות