תפיסה כלכלית של הפוליטיקה ומדיניות סביבתית

הסיכום להלן מהווה חלק מתוך אסופת סיכומי הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם את מאגר הסיכומים במדעי המדינה 

אדם סמית' כתב את הספר "עושר העמים" בשנת 1776 והוא נחשב לאחד ההוגים הליברלים הראשונים שהתועלת הציבורית עומדת במרכז הגותו. הוא משויך לזרם הליברלי כלכלי ומבחינתו הסדר החברתי אינו פוליטי אלא סדר המבוסס על קשרי חליפין, כלומר, בעיני הליברליזם הכלכלי החברה מתנהלת כמו שוק, הקשרים בחברה זו אינם קשרים של אזרחים מול השלטון אלא קשרים שבין אדם אחד למשנהו. סמית' אינו מאמין שרדיפה אחר אינטרס עצמי תוביל לתוהו ובוהו אלא להיפך- חברה שבה כל אחד רודף אחר האינטרס העצמי שלו תהיה יציבה ומבוצרת.

מבחינתו של אדם סמית' מילת המפתח היא "היד הנעלמה"– המשחק החופשי בין כל הפרטים והמסחר החופשי ביניהם מביאים בהיכרח למכניזם שמווסת את המחירים, יוצר מסחר הוגן, מבטל אפשרות לשחיתויות וכו'… "היד הנעלמה" היא זו שמסדירה את כל המשחק הפוליטי והכלכלי. בשל כך על לה למדינה להתערב בתחום הכלכלי, מכיוון שהיד הנעלמה מסדירה את התהליכים בצורה הטובה ביותר- השוק מסדיר את עצמו.

המדינה על פי סמית' צריכה להבטיח את קיומה של התחרות החופשית ולא לאפשר קיום מונופולים ועל המדינה להטיל מינימום הגבלות בכל הקשור לכלכלה. ממש על פי היסודות של הקפיטליזם המודרני- המדינה מצומצמת ותפקידה לשמור על סדר וביטחון אך להימנע מהתערבות בייחוד בחיים הכלכליים.

תפיסה כלכלית פוליטית במדיניות סביבתיתקיימת ביקורת סביבתית מאד משמעותית בנוגע לעיקרון היד הנעלמה, היות וכל אחד פועל לפי אינטרס עצמי שלו- אין מי שייצג את הסביבה. חוקרים סביבתיים טוענים שדרושה יד גלויה באופן משמעותי על מנת לקדם נושאים סביבתיים שכן הארגונים הכלכליים ותאגידי הענק פועלים על פי האינטרס העצמי שלהם וזונחים את האינטרס הסביבתי אלמלא יש התערבות מדינית בנושא.

באופן כללי בממשל דמוקרטי יש להתערב כמה שפחות בחיי האזרחים אך אם המדינה לא תתערב ותקבע לעצמה תקנים בנוגע לזיהום, איסורים ומפגעים סביבתיים אחרים- לא יהיה מי שיגן על הסביבה.

נאמני הסביבה דורשים התערבות מדינית בהתוויית מדיניות סביבתית במדינה. לצערנו, מדינות לא מקדמות מספיק את נושא איכות הסביבה בשל העלויות והן בשל נושאים מיידיים "בוערים" יותר כמו למשל – ביטחון.

התפתחות משמעותית בשני תחומים:

1. עולם ראשון ושלישי- א. מכיוון שיש שוני משמעותי בין זיהום של מדינות מפותחות לזה  של מדינות מתפתחות יש צורך להבדיל בתקנים. עולה כאן השאלה- האם עלינו לחכות להגעת כל המדינות לשוויון התפתחותי ורק אז לקבוע תקנים אחידים לכולם? תפיסה זו מקובלת בעולם כך שמדינות העולם השלישי זכאיות למכסת זיהום גדולה יותר על מנת להגיע לנקודת התפתחות דומה.

ב.ערכם של בני אדם נקבע על פי רכושם- תפיסה מודרניסטית, קפיטליסטית שמשמשת את מדינות העולם הראשון בניצול מדינות העולם השלישי על ידי העברת מפעלים מזהים ממדינות עולם ראשון לשלישי על מנת לא לחרוג מהמכסה שהוקצתה למדינה.

2. מדינת רווחה- התומכים בסביבה יתמכו במדינה שנוטה להתערבות רבה יותר בחיי האזרחים, בשוק הכלכלי ובמידה רבה התערבות בדגמים מסוימים שכוללים איסורים, הנחיות וחוקים בנוגע לאיכות הסביבה. מחקרים עולמיים מצאו שבמדינות רווחה מצב איכות הסביבה הוא טוב יותר וההסבר לכך הוא שקיים יתרון למדינות סוציאל דמוקרטיות בהן המדינה קובעת לעצמה מספר חוקים משמעותיים של "אני מאמין". כלומר, מדינת רווחה מרשה לעצמה לקבוע ערכים שהיא פועלת להשיגם ולהגביל את האזרחים במצבים מסוימים לטובת מדיניות הסביבה.

טובין ציבורי– מונח כלכלי שמתייחס לטובין שיש אי יריבות בצריכה של אותו מוצר ושבלתי אפשרי

למנוע גישה לאותו מוצר (למשל אויר, למשל בטחון, למל כבישים).  בפועל אין טובין ציבוריים טהור.

המדינה נדרשת לספק טובין ציבוריים…כי השוק הפרטי לא יספק אותו ואדם פרטי לא יכול למנוע

מאדם אחר להשתמש בטובין כאלו, ולכן אדם פרטי לא יכול לספק טובין ציבוריים.

סוגיית הטרמפיסטים– כשאנו קובעים תקנה כלשהי למניעת פגיעה סביבתית יכול להיווצר מצב שבו בעלי מפעלים לא ישתפו פעולה שכן הם מונעים על ידי מניעי עלות מול תועלת. לכן בתחום איכות הסביבה דרושות גם תקנות אך גם סנקציות למי שלא ממלא תקנות אלו.

ראו גם:

המחירים והסכנות של אי שוויון כלכלי

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: