סמואל הנטיגנטון \ הגל השלישי של הדמוקרטיה – סיכום

"הגל השלישי" פורסם על ידי הנטינגטון ב1991 ומדבר על תנודות הדמוקרטיזציה בעולם. הנטינגטון חקר את השתנות המחקרים לאורך השנים וניסה לאתר מגמה עולמית ביחס לדמוקרטיה בעולם. הוא בדק את גלי הדמוקרטיזציה והגדיר גלים אלו כמעברים ממשטרים לא דמוקרטיים לדמוקרטיים. מעברים אלו זוהו וקוטלגו על פי תקופה מוגדרת שבה מספר המעברים עלה באופן משמעותי לעומת המעברים ההפוכים באותו פרק זמן. כלומר, הנטינגטון ס]פר את מספר ההשתנויות בין המשטרים וכשזיהה תקופה שבה מהלכי הדמוקרטיזציה עלו על מהלכים אחרים הוא הגדיר תקופה זו כגל דמוקרטיזציה.

על מנת להבין את ההשתנויות בדמוקרטיזציה יש להבין מהי הגדרת הדמוקרטיה והנטינגטון קבע את הקריטריונים של דהאל להגדרת דמוקרטיה (תחרות בין מפלגות) כקריטריונים קובעים. הוא קבע את קיומן של בחירות חופשיות כסממן הבולט והמכריע ביותר לדמוקרטיה ולפי הגדרות אלו ערך את מחקרו.

ביקורות על מחקרו של הנטינגטון:

1. דאל- ברגע שיש פרוצדורה, כלומר, ברגע שיש הליך בחירות תקין, הרי שתתלווה אליו גם המהות- יהיה חופש ביטוי, אופוזיציה משמעותית וכו'….
2. זכריה- אין זה מספיק שיתקיימו בחירות חופשיות ותתקיים תחרות בין מפלגות שכן הדמוקרטיה כוללת אלמנטים נוספים ולא רק הליך פרוצדורלי גרידא.

הנטינגטון מציע למדוד את המדינות על פי הגדרה שהיא למעשה מינימלית אך הוא בוחר בקריטריון הבחירות מכיוון שקריטריון זה ניתן לבדיקה כמותית והוא מעדיף אותו על הגדרה אטופית.

על פיו הגל הראשון של הדמוקרטיזציה כולל בתוכו מדינות שכיום לא יחשבו לדמוקרטיות שכן מדינות רבות החלו את דרכן במתן זכות בחירה לגברים בלבד ואף רק לחלקם. בכדי לתאר את התנודות העולמית בגל הראשון הוא כלל גם את המדינות שנתנו זכויות הצבעה לפחות מ50% מהגברים וגל זה היה ארוך במיוחד כשבמהלכו יצרו יותר מ30 מדינות פרוצדורות דמוקרטיות מקובלות.

הגל הראשון הנגדי החל ב1922 עם התפתחות הנאציזם, עליית הקומוניזם והתגברות המהפכות. מדינות כמו איטליה, ארגנטינה הפכו מדמוקרטיות לא טוטאליטריות . תהליכים עולמיים אלו צמצמו את מספר הדמוקרטיות בעולם.

הגל השני התחולל ב1943 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ועד 1962- נוצרו מדינות דמוקרטיות חדשות ומדינות רבות קיבלו עצמאות. מדינות פוסט קולוניאליות רבות משתחררות מהכיבוש המערבי והופכות לדמוקרטיות ובין היתר היו גם מדינות שהדמוקרטיה נכפתה עליהן כמו גרמניה, יפן.

הגל השני הנגדי התחולל ב1958-1975 הרבה מאד הפיכות בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה גרמו למצבים של דמוקרטיות חד מפלגתיות וניכרת ירידה מסוימת בכמות הדמוקרטיות.

הגל השלישי התרחש ב1975 והלאה כאשר מדינות רבות החלו לשחזר את הדמוקרטיה וניתן היה למצוא מדינות רבות שמתקיימות בהן בחירות והן נחשבות לדמוקרטיות לכל דבר ועניין.

ביקורת על הגלים: חוקרים רבים טוענים שהגלים מתוארים באופן שאינו מציאותי מכיוון שחלק מהמדינות שהנטינגטון רואה בהן דמוקרטיות אינן דמוקרטיות אלא רק מצהירות את עצמן ככאלה.

הנטינגטון טוען שיש חשיבות עליונה לכך שיהיו דמוקרטיות בעולם, מכיוון שיש התאמה גבוהה בין מדינות דמוקרטיות לזכויות הפרט. יש סבירות נמוכה שדמוקרטיה תהיה אלימה ולכן כדאי שנעודד את הדמוקרטיות כדי שתהיה פחות אלימות בעולם.

הסיבות להיווצרות הגלים הנגדיים על פי הנטינגטון:

1. כיבוש מדינה דמוקרטית על ידי כוח אחר או מדינה אוטוריטרית שכבשה שטח דמוקרטי והחליפה את השלטון הדמוקרטי שבה.
2. העדר הפנמה של ערכים דמוקרטיים בקרב האליטה ובקרב הציבור- הוביל לשחיתות.
3. בעיות כלכליות חריפות שהובילו למשבר פוליטי.
4. השפעה של קריסת הדמוקרטיה במדינות שכנות.

מדוע יש גלי דמוקרטיזציה?

1. כדור השלג- מסתכלים על מדינות שכנות שיש להן דמוקרטיה ורוצים בה גם.
2. הכנסיה הקתולית שינתה את יחסה לגבי דמוקרטיה והחלה להתנגד למשטרים אוטוריטריים ונתנה בכך פתח למדינות קתוליות רבות להפוך לדמוקרטיות.
3. בעיות לגיטימציה של משטרים אוטוריטריים שמאבדים את הלגיטימציה שלהם בהיווצרות דמוקרטיזציה.
4. צמיחה כלכלית שיצרה מעמד בינוני שהיה בעבר חסר כול וכעת יש לו רווחה כלכלית ולכן החל לדרוש זכויות.

אלמנט משמעותי בכתיבת הנטינגטון הוא התיאור של המכשולים העיקריים לדמוקרטיה- הוא מציע שני משתנים משמעותיים שמהווים מכשול זה:

1. כלכלי- המשתנה הכלכלי הוא משתנה שמשפיע ישירות על היווצרות דמוקרטיות שכן מדינות עניות קרוב לוודאי שלא יהפכו לדמוקרטיות.
2. חברתי /תרבותי- יש חברות שאינן מתאימות לדמוקרטיה. הנטינגטון מציין שתי תרבויות שמתנגשות באופן חד משמעי עם עקרונות הדמוקרטיה. הוא מצביע על הסתירה שבין קופוציוניזם (התורה הסינית), שיטה מוסרית פילוסופית שאינה מעודדת חשיבה עצמאית אלא ציות והליכה אחר המנהיג ולכן באה בסתירה עם הדמוקרטיה. כך גם גורס הנטינגטון לגבי האיסלאם שזו תרבות שאינה מעודדת את חירויות הפרט אלא על בסיס הנחיות שלטון נוקשות- חוק הישות המוסלמית, ולכן חברות אלה אינן מתאימות להיווצרותה ושגשוגה של הדמוקרטיה.

הסיכום לעיל מהוא חלק מתוך סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל ומאגר הסיכומים במדעי המדינה:  כמו כן תוכלו למצוא כאן סיכומי מאמרים במדעי המדינה