סיווג סוגי המשטרים על פי לינץ וסטפן
משטר סולטניסטי– דיקטטורה קלאסית. בכל רגע נתון יכול השלטון להתערב בהחלטות שאינן קבועות ומעוגנות בשלטון החוק ואף אדם אינו חופשי ממרותו של העריץ. אנשים לכאורה מנהלים את חייהם אך בכל רגע נתון עלול השליט להתערב ולהחליט החלטות לטובת המנהיגות. למשטר זה אין אידיאולוגיה ספציפית, המנהיג במרכז המדינה וההתמקדות היא בו, ובפעולות לטובתו. משטר זה הוא אוטוריטרי עריצי אשר מאופיין במעורבות גבוהה של השליט בכל תחומי הממשל. השליט עשוי להיות גם מעורב בכלכלה ובחיים החברתיים. במידה ולא קיימת מעורבות כזו, יתכן קיומו של פלורליזם מסוים בהם, אבל בכל מקרה הכוח הפוליטי מצוי בידו.
משטר דמוקרטי– ריבוי דעות המעודד על פי חוק. קיימת הגנה חוקתית על תחרות, ריבוי עצמאות בתחומים שונים. האידיאולוגיה הדמוקרטית אינה ברורה אך היא מחזיקה בכבוד לזכויות מסוימות, כבוד לשלטון החוק. הדמוקרטיה מעודדת את האזרחים להשתתפות פוליטית וציבורית ויוצרת פטריוטיזם.
משטר טוטאליטרי– משטר שחל גם על הפן התרבותי בחברות השונות וגם על הפן האידיאולוגי. יש משטרים שידגישו את הלאום ויש שידגישו את המעמד. אין תחרות פוליטית או ציבורית ולמפלגה הרשמית יש את המונופול על הכוח הלכה למעשה. קיימת אידיאולוגיה מנחה ורצון של השלטון להפיצה בקרב האזרחים ולכן המשטר מעודד השתתפות אזרחית במגוון תחומים אך אין חיים פרטיים אלא מוכתבים על ידי המשטר. המשטר הוא כוללני ויחידי ולכן אין עליו הגבלות והוא יכול לשנות את החוק כרצונו.
משטר אוטוריטרי– דגם של משטר מעורב שבו קיימת תחרות מסוימת אך הפלורליזם מוגבל. יש אפשרות לכאורה להקמת מפלגות אך הם יהוו סמי אופוזיציה מכיוון שתהיה זו אופוזיציה למראית עין שאין לה ממש סיכוי להשפיע ולהגיע לשלטון. השלטון פועל למען העם אך אינו מקדם גיוס של העם למעורבות בצורה משמעותית וקיימת עצמאות מסוימת לאליטות, אנשי צבא ופוליטיקאים.
*** קיימים מחקרים רבים המסווגים את המשטרים בצורה זו או אחרת וכל חוקר בוחר לעצמו את הקטגוריות שנראות לו החשובות ביותר וכך ניתן להתאים מדינות לאידיאל טיפוס מסוים.
הבחנה בין דמוקרטיה פרלמנטרית לבין דמוקרטיה נשיאותית: משטר פרלמנטרי נשען על פרלמנט שמורכב מקואליציה ממשלתית ואופוזיציה ואילו משטר נשיאותי נשען במידה רבה על ממשל חזק שבראשו נשיא ואנשי צוות ממונים. במשטר נשיאותי התיקים הבכירים הם בידי הממונים, אנשי הצוות של הנשיא. הדעות חלוקות לגבי איזה משטר דמוקרטי עדיף אך כאשר מדינה עוברת משלטון אוטוריטרי לדמוקרטי החוקרים ימליצו על מעבר לדמוקרטיה נשיאותית שכן בדמוקרטיה הפרלמנטרית יש ריבוי מפלגות, הויכוחים הם רבים ואיחלו בנשיאותית קבוצות מועטות, אין יותר מידי ויכוחים והיא יותר מזכירה במאפייניה משטר טוטאליטרי.
דמוקרטיות והיחס שלהן לדת- סיווג נוסף הוא חיבור הדת למדינה- האם קיימת הפרדה חלקית בין דת למדינה או שמע מלאה?
דמוקרטיות הפועלות על פי עיקרון הרוב מול דמוקרטיות התאגדותיות- בדמוקרטיה התאגדותית השלטון מתחלק לקנטונים מסוימים ולכל קנטון יש אוטונומיה. אין עיקרון רוב אלא פרופורציות, מכסות ייצוג המאפשרות לכמה לאומים לחיות ביחד.
הסיכום לעיל מהוא חלק מתוך סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל ומאגר הסיכומים במדעי המדינה: