הסיכום בהמשך מהווה חלק מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה: סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל
בשנות ה-60 של המאה הקודמת מרבית החוקרים בתחום מדע המדינה התבססו על תיאוריות סוציולוגיות שבחנו את אופי החברה ואת התרבות הפוליטית. בין היתר חקרו הם התאגדויות בקבוצות, ארגונים חברתיים ושמו דגש על החברה עצמה.
תיאוריות פלורליסטיות החלו לייצג את המאבקים והתחרויות בחברה ובשלב מאוחר יותר, בשנות ה-80 של המאה הקודמת, החל זרם אחר של מחקרים שהעמיד במרכז את המדינה כשחקן פוליטי. למעשה אחת החוקרות המרכזיות שחקרו נושא זה היתה תדה סקוצ'קויל שטענה שלפני כן לא שמו מספיק דגש על המדינה עצמה והחשיבה זאת כעוול.
בשנות ה-90 חדרה לעולם המחקר תיאוריה נוספת הגורסת שיש לערוך מחקרים אינטגרטיבים המחברים את החברה והמדינה תוך פירוק כל אחד ממושגים אלה לגורמים. גישה זו של מחקרים מורכבים משקפים טוב יותר להערכת מחזיקיה, את המציאות הפוליטית שכן נלקחים בחשבון כל הגורמים החברתיים והמדיניים כאחד.
תהליך המודרניזציה:
התיאוריות במדע התפתחו גם ברמה העולמית ולא נותרו רק בגדר חקר המדינות והתפתחות זו נבעה מהרחבת האזור הנבחן והרחבת הגבולות מחקר ליבשות אחרות.
מתום מלחמת העולם השנייה החלו לחקור מקומות אחרים, יבשות אחרות וחוקרים החליטו שעליהם לנסח תיאוריות שונות לגבי התנהגות פוליטית במקומות אלו. כך החלה גישת המודרניזציה להיווצר.
לגישת המודרניזציה שתי קטגוריות מרכזיות:
- מסורתי / פרימיטיבי
- מודרני
תהליך המודרניזציה היה קשה יותר לביצוע ביחס למודלים הקודמים. בתהליך זה הציע המערב להעביר את מדינות העולם השלישי תהליך מודרניזציה אך הרבה פעמים לא עלה יפה ואף העלה שחיתות פוליטית, ייצור משטרים נוקשים. למעשה אירופה עברה תהליכים במשך מאות שנים וניסתה לכפות את התהליכים הללו על מדינות העולם השלישי בתקופה קצרה מידי.
לגישת המודרניזציה התפתחו ביקורות מימין ומשמאל:
- שינוי (ימין)- רבים מחוקרי המודרניזציה עברו בשלב מסוים לתנועת השינוי.
הנחות היסוד של תנועת השינוי היו:
א. חברות מסורתיות הן אינן סטטיות.
ב. המודרניזציה מוסיפה על המסורת ולא מחליפה אותה
ג. יש להשתמש פחות במונחים של טוב ורע שכן אין זה נכון שמסורתי הוא רע ומודרני הוא בהכרח טוב. אם נלביש את המודרניזציה על חברה פרימיטיבית בצורה חד משמעית הלבשה זו תהרוס את המסורת ולא תתקבל בברכה ולכן יש לערוך את תהליך המודרניזציה בהדרגה.
- גישת התלות (שמאל)- הוגי גישת התלות טוענים שהמערב הגיע לעולם השלישי בכדי לנצל אותו. הרעיון המרכזי בגישה זו הוא עיקרון הכלכלה הדואלית ומחזיקי הגישה טוענים שלמעשה התפתחו שני שטחים כלכליים שונים- שטח כלכלי מודרני שנועד לשרת את המערב ושטח כלכלי מסורתי שנועד לשרת את המקומיים המסורתיים. לא נעשה שום מאמץ לאינטגרציה בין המערב למסורת והרבה פעמים ניכר כי המודרניזציה חדרה לעולם השלישי לא באמצעות משטרים פוליטיים אלא באמצעות החדרת תאגידי ענק שעשקו וניצלו את הכלכלה המקומית. אנשי גישת התלות משתייכים כיום לניאו מרקסיסטים.
ההבדל המרכזי בין גישת התלות לגישת השינוי הוא שגישת התלות מניחה שאי יציבות פוליטית בעולם השלישי אינה נגרמת בשל חוסר היכולת של אנשי העולם השלישי להסתגל לתהליכים מסוימים אלא בגלל הברוטליות של השינוי ובגלל הניצול של המערב את העולם השלישי. בין היתר גישת התלות שמה דגש מהותי ביותר על הגורם הכלכלי ואילו גישת השינוי מתייחסת בעיקר לתהליכים הפוליטיים.
בין שתי הגישות קיימת יריבות קשה. חוקרי גישת התלות מאשימים את חוקרי גישת השינוי בכך שהם מספקים מסך עשן אידיאולוגי למדינות המערב לשוב ולנצל את העולם השלישי.
