משמעותו ומקורותיו של חג השבועות
מתוך: מאגר היהדות: מקורות ומאמרים בנושא לוח השנה העברי
חג השבועות הוא חג חקלאי בלוח השנה העברי שמקורותיו במקרא ותקנותיו נמצאים אצל חז"ל.
שמות חג השבועות
- חג הקציר:
שמות פרק כג
(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה
חג השבועות מסמל חג משמח שבו קוצרים את השדות.
בפסוק הזה לא מצויין תאריך בו חוגגים את החג (בניגוד לחגים אחרים).
החג מאופין מבחינה חקלאית (כמו חגים אחרים).
המקור הראשון לחג – עוסק במאפיין החקלאי של החג.
- חג השבועות:
שמות פרק לד
(כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים
אזכור נוסף של הקציר. כאן גם נוסף השם שבועות.
פעם נוספת נזכר הנושא של ביכורים (הקציר הראשון?)
ויקרא פרק כג
(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
מיום הקרבת קורבן העומר (לפי הפירוש מדובר בשבת הראשונה שלאחר חג הפסח).
(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה':
(יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה':
ישנה דרישה להבאת מנחה של לחם. קורבן של לחם (חמץ). מדובר על ביכורים לשם, הכוונה שזה הקורבן הראשון, הלחם הראשון, שמובא מהתבואה לבית המקדש.
זה ביכורים ראשונים לשם.
(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם:
כאן מופיע ציון שמדובר בחג.
מרכזו של חג השבועות הוא התבואה החדשה. מביאים קורבן מהתבואה החדשה למשכן / בית המקדש. קיים תהליך, בפסח קצרנו את התבואה הראשונה, ועכשיו אנו לוקחים את הלחם הראשון מהתבואה החדשה ומביאים אותו לבית המקדש. מביאים תוצר של התבואה.
חג השבועות נקרא על שם השבועות הקודמים לו.
ספרנו את השבועות הקודמים (ספירת העומר), הגיע סוף השבועות, הובא הקורבן לבית המקדש, וחג זה נקרא חג השבועות.
דברים פרק טז
(ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת:
אין ציון זמן מדוייק לחג.
(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ:
באותה מידה שאתה רוצה לתת, תתן.
אין תיאור מדויק של הקורבן שיש להביא. ניתן להבין שמדובר במשהו מן התבואה, לפי מה שהאדם יכול לתת.
עד עתה מדובר על ביכורים של חיטים (לחם, תבואה…)
- 3. עצרת:
מי שנתנו את הכינו עצרת לשבועות, הן חז"ל.
משנה מסכת מגילה פרק ג משנה ה
[ו] בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים בעצרת שבעה שבועות בראש השנה בחדש השביעי באחד לחדש ביום הכפורים אחרי מות ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג:
עצרת – הפירוש, לעצור את הספירה. הספירה נעצרת באותו היום.
עד רגע זה סופרים, מכאן ואילך כבר לא.
עצרת מלשון כינוס, הוא גם פירוש אשר קיים.
- זמן מתן תורה:
מקור: תפילת מוסף של שבועות
ותתן לנו ה' אלוהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו, מקרא קודש זכר ליציאת מצרים.
כאן מכונה חג השבועות, זמן מתן תורה (לשם חג מתן תורה אין אזכור במקורות).
