נחמת אלוהים בבראשית פרק ו'

בסיפור המבול ספר בראשית פרק ו', פסוקים ה-ח יש מילים מנחות: ינחם, ניחמתי. יש סתירה וינחם ויתעצב – וינחם פירושו התחרט. יש בעיה עם האמירה התחרט. אם התחרט סימן שלא ידע את התוצאה מראש, זאת לא תכונה שמתאימה לאלוהים.

אבן עזרא מאה 12 לספירה – עני מרוד גאון אומר: וינחם השם – ידוע כי לא אדם הוא להינחם משתמש בסגנון השיבוצי (שמואל אומר לשאול.. כי לא אדם הוא להינח ונצח ישראל אל ישקר) אין הכוונה שהוא התחרט זה פשוט דיבור בסגנון בני האדם – דיברה התורה בלשון בני האדם.

רד"ק –  וינחם השם  – אין בו שינוי חפץ והכל דרך משל – תפיסה של ימה"ב. חפץ = רצון. באלוהות אין שינוי רצון. לא יכול להיות שהוא הצטער או התחרט. ובכך מצטרף לקודמו.

רש"י – בדר"כ מפרש פשט וקצר. וינחם = נחמה היתה לפניו שהקב"ה אמר איזה מזל שבראתי את האדם רק בארץ ולא גם בשמים כי אז היה ממריד גם את המלאכים. ויתעצב האדם אל ליבו של מקום. אלוהים החליט להעציב את האדם. או וינחם – נהפכה מחשבתו של המקום ממידת רחמים למידת דין. ההחלטה להחריב את העולם היא במידת הדין. זה שינוי מידה ולכן זה לא חרטה.

מה זה ויתעצב אל ליבו – נתאבל על אבדן מעשה ידיו. (זו כתבתי לתשובת המינים- המינים – יהודים מומרים) כמו שכשתינוק נולד שמחים למרות שיודעים שהוא עתיד למות. כשם שבשעת הבריאה שמח בשעת החורבן עצוב. העצב אם כן אינו בגלל חרטה.

הרמב"ן בהתייחסו לנושא ה"ינחם" בבראשית ו' טען כי  דיברה התורה כלשון בני אדם, ויתעצב אל ליבו הדרך של הסופר המקראי לגלות מה חושב אלוהים. הפסוקים האלה כתוהים בשם המפורש. (משל על סוחר ואדריכל – סודי אבל מי שמכיר את הסיפור יבין למה נכתב בשם המפורש משל למלך שפנה פלטין=ארמון ע"י אדריכל ראה אותה ולא ערבה לו… ) האדריכל – אלוהים. המלך זה השם המפורש. יוצא מכן שכאילו אלוהים – מידת הדין בנה את העולם, מידת הרחמים לא מרוצה מהתוצאה בגלל שהאנשים חוטאים – זה הכוונה וינחם.

המאמר לעיל הוא חלק ממאגר התוכן בנושאי היהדות באתר, סיכומי הקורס  עיונים בספר בראשית. כמו כן הוא חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך.

 

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות