מדרש בריאת האדם בבראשית פרק ב'

סיכום זה אודות מדרשים על בריאת האדם בבראשית פרק ב' הינו חלק ממאגר המקורות והסיכומים בנושאי  יהדות באתר טקסטלוגיה וכן ממאגר הסיכומים בתנ"ך וכן עיונים בספר בראשית.

 הקריאה שלנו בבראשית פרק ב' מתחילה מפסוק ד': אמצעים ספרותיים אד, אדם, אדמה. לקראת בריאת האדם עלה טל מן האדמה ואז ה' יוצר את האדם ומפיח בו רוח חיים. האדמה משמשת חומר גלם – עפר. אדמה יכול להיות שהכוונה לתיאור מקום. אדמה הכוונה לכל העולם הניגוד לגן עדן. עפר מן האדמה; צבר עפרו מארבע קצוות תבל – מסביר את ההנחה שהאדמה זה כל העולם. אם כן האדם נברא מחוץ לגן עדן.

גן עדן – מצד מזרח "ושם שם את האדם" (אחר כך יסלק מגן עדן)

בראשית, פרק ב' פס' ט': ויצמח ה' אלוהים …. ועץ הדעת טוב ורע". כל העצים היו באדמה כלומר בכל שאר העולם בתוך הגן יש שני עצים נוספים עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע.

רבי אברהם אבן עזרא (המאה ה 11) "מושך עצמו ואחר עימו" עץ החיים בתוך הגן ומושך את עץ הדעת.

רד"ק (רבי דוד קמחי): עץ החיים מי שאוכל ממנו יכול לחיות לנצח. האדם הראשון נברא עם חיי נצח אבל ברגע שאכל מעץ הדעת נגזרה עליו מיתה. ולכן האדם הראשון לא היה צריך את עץ החיים ולא אכל ממנו. אחרי שאכל מעץ הדעת לא הותר לו לאכול מעץ החיים.

עץ הדעת: דעת- במובן של חיבור (והאדם ידע את חוה אשתו) עץ הדעת מחבר בין טוב ורע. אחרי האכילה התערבבו הטוב והרע. האדם הראשון היה תמים והיה בו כנראה רק טוב, האכילה מעץ הדעת הוסיפה לו את הרע. הבריאה בצלם אלוהים (ראה משמעות במדרש אודות בראשית א) מעידה על שאיפה לשלמות.

מחוץ לגן: כל עץ נחמד וטוב למאכל; נחמד – שאפשר לחמוד אותו. "העין רואה, הלב חומד, הידיים והרגליים רצות לעשות את העבירה". נחמד למראה = רואים וחומדים.

וטוב למאכל – עניין של טעם. ההגדרות של עצים מחוץ לגן יחסיות ושל העצים בתוך הגן מוחלטות. האכילה מעץ הדעת מחזירה את האדם אל האדמה.

בבראשית ב' פסוק י' יש תיאור של גבולות גן עדן לפי הנהר שמתפצל ל 4 . מכאן שהגן בארץ ישראל בגבולותיה הרחבים. (גיחון, פישון, דקל ופרת) הארץ פועלת על פי העם שיושב בה. אם העם לא יהיה טוב הארץ לא תהיה טובה.

בראשית פרק ב' פסוק טו': "ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחיהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" לשמרה? ממה? לעבוד? איזה עבודה? עבודת השם.

אין התאמה בין שם העצם לפועל. גן עדן – לשון זכר. לעובדה ולשמרה לשון נקבה.

לפי המדרש העבודה בגן העדן היא עבודת השם – מטלה רוחנית – מצוות עשה. לשמורה לשמור תורה – מצוות אל תעשה. המדרש מתכוון שכבר הייתה תורה, שיש לאדם הוראה לשמור עליה. פסוק יח' פעם ראשונה שמוזכרת המילה מוות. עץ הדעת הוא בעצם עץ המוות ההפך מעץ החיים.

ויאמר השם לא טוב היות האדם לבדו עד פסוק כא'. השם מביא לאדם את החיות שיקרא להם שמות האדם ראה שכולם באים בזוגות ומכאן התבקש שגם לו תהיה בת זוג. ואז השם ברא את האישה. לפי פירוש בריאת האדם אנדרוגינוס למה היה צריך לברוא אישה? כבר הייתה שלמות בבריאת האדם. האנדרוגינוס בצלם אלוהים. זוהי גם הפעם הראשונה שיש משהו לא טוב. לא טוב היות האדם לבדו. למרות שהאדם לא לבדו. לפי ההמשך של הפסוקים האדם היה צריך למצוא עזר אחרי שנבראו החיות והוא נתן להם שם כתוב: ולאדם לא מצא עזר כנגדו. הוא היה אמור למצוא עזר מבין החיות. עזר כנגדו – לא בהכרח אישה.

בראשית, פרק ב' פסוק יח': "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו"

בראשית, פרק ב' פסוק יט': "ויצר אלוקים מן האדמה כל חיית השדה… ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה היא שמו…"

בראשית, פרק ב' פסוק כ': "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ועוף השמים ולכל חיית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.

העבודה הרוחנית הראשונה של האדם הייתה לקרוא שמות לבעלי החיים. אחד מבעלי החיים היה אמור להיות העזר כנגדו = זה נלמד מהסמיכות של הפסוקים.

האדם קורא שמות לבעלי החיים ובכל זאת לא מוצא את החיה שתהיה עזר כנגדו – והפסוק חוזר להתחלה. האדם היה צריך לקרוא שם לבעלי החיים ולהקים חברה שתקרא בשם השם. המטלה הרוחנית של האדם הייתה להגיד תודה. הוא לא היה יכול לעשות זאת עם אף חיה.בגן עדן שבו הכול היה טוב לעובדה ולשומרה הכוונה היא להלל את שם השם ולהודות לקב"ה על הכול. הוא היה צריך לשיר עם החיות. לדבר – שירה.

כדי שהאדם לא יחשוב שהוא אלוהים ויבין שהוא לא לבד ה' יוצר לו חברה. ואז הוא מבין שעליו לומר תודה. אם יהיה לבד יחשוב שהוא אלוהים ולא יבין שהוא אמור לקרוא בשם השם. החטא הראשון של האדם היה בכך שלא קרא בשם השם – לקרוא בשם השם = לשיר = להודות. לכן אנו ממשיכים היום בתפילותינו להודות ולהלל. האדם הראשון היה צריך להקים חברה על ידי בעלי החיים כדי שיגידו תודה ויהללו את ה' האדם היה כפוי טובה ולא עשה זאת.

לסיכום, סיפור הבריאה המופיעה בבראשית ב' מבטא את המשמעות של העבודה הרוחנית של האדם הראשון שלא יכול להיות שלם ללא "עזר כנגדו" נשי.