בראשית פרק א-ב: סיפורי הבריאה בספר בראשית – סיכום

בראשית פרק א-ב: סיפורי הבריאה בספר בראשית – סיכום

סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושאי  יהדות  ומערך הסיכומים בתנ"ך בנושא ספר בראשית.

 

בספר בראשית מופיע סיפור הבריאה ובריאת האדם פעמיים.

בבראשית פרק א': נושא הסיפור בפרק א' בריאת העולם והאדם – סיפור הבריאה הראשון.

בראשית פרק ב': נושא הסיפור בפרק ב' בריאת העולם והאדם. למעשה מדובר בשתי פתיחות לספר בראשית. מדוע הכפילות? ולמה יש הבדלים בשתי הפתיחות?

פרק א

פרק ב'

מסודר לפי ימים

סיפור זורם ולא מסודר

זכר ונקבה ברא אותם

תיאור של בריאת האשה.

זכר ונקבה נבראו ביחד

קודם הזכר ואח"כ האשה.

יש דשא

לא צמח דשא כי לא ירד גשם.

ואדם אין לעבוד את האדמה

האדם כבר נברא.

יש

אין

בשם אלוהים = דין

בשם השם המפורש = מידת הרחמים

עפ"י רש"י– כלל

עפ"י רש"י- פרט.

לפי מידת הדין

לפי מידת הרחמים

ספר ויקרא כתוב כולו בשם המפורש, לפי השימוש בשם יודעים באיזה תקופה נכתב הספר.

ביקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין ראה שזה לא יכול להתקיים שיתף מידת הרחמים במידת הדין. פרק א' של ספר בראשית המסודר והכתוב בשם אלוהים מתאר את בריאת העולם לפי מידת הדין. לעומתו בראשית פרק ב' שהוא פחות מסודר וכתוב בשם המפורש מתאר את מידת הרחמים.

בראשית, פרק א' – בשם אלוהים. פרק ב' בשם המפורש. ישנן סתירות. בין שני הפרקים.

יש תפיסה שמחלקת לפי שמות האלוהים השונים: התפיסה האלוהי סטית והתפיסה היהוויסטית. יהוויסטי – תקופת בית שני.

ככל שהתפיסה מתרחבת הסתירות מתיישבות ברוח קדשי הקודשים.

"ביקש הקב"ה שאין העולם מתקיים במידת הדין הקדים מידת הרחמים ושיתפה למידת הדין: מדרש רבא במאה הרביעית לספירה: פרק א' של ספר בראשית מסודר מתאים למבנה של חוק. פרק ב' לא מסודר מתאים למידת הרחמים.

פרק א' מתחיל בפתיחה "בראשית"… ומסיים "כאשר ברא אלוהים לעשות" באמצע " ויאמר אלוהים ויהי אור ויהי אור … יום אחד" יש מבנה של הצלבה רעיונית: שמים ארץ, ארץ שמים.

מצאו אמצעי ספרותי המלמד על מהות. (סדר, פזמון, מבנה כיאסטי)

תקבולת כיאסטית= הצלבה רעיונית, תקבולת אלכסונית.

כל האמצעים נועדו ללמד כל מהות הפרק. בפרק א' – סדר. הסדר הטוטאלי בא ללמד על בריאת העולם בדין, בחוק. שלושת הימים הראשונים מקבילים לשלושת הימים האחרונים.

מה הקשר בין המילה דין לבין המילה אלוהים? ספר שמות פרק כא' פסוק ב' סוגיית עבד עברי: אחרי 6 שנים יוצא לחופשי חינם. אם לא רוצה לצאת עושים לו עגיל באוזן והוא עבד עד שנת היובל: "והגישו אדוניו אל האלוהים" אלוהים במובן – בית משפט. זוהי ההוכחה שאלוהים הוא שופט = חוק. בפרק כב' פסוק ז' אלוהים במובן שופט.

העברית המקראית שונה מהעברית הרגילה. אלוהים = בדרך כלל האל שברא את העולם, בשני במקרים שמוזכרים למעלה אלוהים במובן בית משפט, אנושי, שופט. משמעות נוספת של המילה אלוהים: כח = "יש לאל ידי לעשות עימכם רע" אלוהים: גם מלאכים. מכאן שכאשר מופיעה המילה אלוהים זוהי בעצם רמיזה לאלוהים במובן חוק, דין. ולכן פרק א' כתוב במידת הדין.

פרק ב' שיתוף רחמים בדין לפי חז"ל שם השם הכוונה לרחמים.

שם השם שורש ה.י.ה – משמעות השורש קיום. יש . מציאות. המקרא לשון התהוות, עשייה, פעילות,התערבות, אכפתיות, נס, רחמים. משמעות דינאמית של התהוות.

יהי אור ויהי אור: רש"י: יתהווה האור. לאט לאט בתהליך נהיה אור. התערבות במובן של איכפתיות, לטוב או לרע.

שם השם: ה.ו.י.ה= הפועל שבו השם מתערב במציאות. ניסים תמיד יופיעו בשם המפורש.

אם יהיה קורבן זה יופיע בשם השם. הרמב"ן (המאה ה 13) התייחס לספר ויקרא שמופיע כאמור בשם המפורש, ספר זה הוא ספר חוקי הקורבנות שמהווה קשר ישיר בין האדם לאלוהים.

(הביטוי: למה לא היית שם בשבילי ממחיש את משמעותו של הפועל היה במובן הוויה מבטא אכפתיות ורחמים)

חז"ל: "ביקש אלוהים לברוא את העולם בדין; אמת טוטאלית. ראה שבני האדם לא מסוגלים לעמוד בזה והוסיף את מידת הרחמים. " עיקרון דומה נמצא בויכוח בין הלל ושמאי על מידת הדין.

שופטים פרק ו' פסוק יב': "היש השם עימנו?" = למה לא עוזר?

בראשית, פרק ל"ז מכירת יוסף: בשמונת הפרקים האחרונים לא מופיע שם השם. כשיוסף ירד מצריימה מתחילה גלות מצריים = הסתר = ולכן לא מופיע שם השם עד פרק ג' בספר שמות (פרט לברכת יעקב לבניו- פרק מט')

 

פרק ב': מידת הרחמים מגולמת בשם השם. מהפועל היה. המובן של עזרה וסיוע. מבנה סיפורי וזורם.

פרק א': בשם אלוהים – מידת הדין – פרק מסודר – מבנה שירי ומסודר.

סיפור הבריאה התנ"כי, התיאוריה המדעית וסצנה הוליוודית אחת שמגשרת בניהם

 

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות