סיכום בתנ"ך: מלכים ב' פרק כ"א – חטאי מנשה

סיכום בתנ"ך: מלכים ב' פרק כ"א

מתוך: סיכומים בתנ"ךמלכים ונביאים

מלכים ב' פרק כ"א

במלכים ב', פרק כ"א, בנו של חזקיה מנשה מצטייר כמלך הכי רע שהיה ליהודה.

חטאי מנשה:

בנה הבמות אשר הרס אביו חזקיה.

עבד את הבעל האשרה וצבא השמים.

עשה הרע בעיני ה' כתועבות הגויים.

הקים מזבחות לבעל ואשרה .

בנה מזבחות לאלילים בתחומי בית ה'.

העביר את בנו באש .

עשה אוב וידעונים – ניחש את העתיד.

שם את פסל האשרה בבית ה'.

שפך דם נקי.

המחבר משווה את מנשה לדמויות חשובות בהיסטוריה:

חזקיה (מלכים ב' י"ח-י"ט)– אביו של מנשה , שביטל את הבמות וריכז את הפולחן , היה מלך חיובי.

דוד ושלמה – מנשה שם את פסל האשרה בבית ה' , מקום שמסמל את הברית בין ה' לבית דוד.

משה – מנשה הפר את החוקים שה' מסר דרך משה לעם.

אחאב – מנשה חוזר על חטאי הבעל והאשרה של אחאב , אבל הוא גרוע מאחאב , הוא הכניס את העבודה הזרה לבית ה'.

חורבן ירושלים ויהודה בגלל חטאי מנשה (העונש).

" הינני מביא את הרעה על ירושלים… אשר כל שומעה תצלנה שתי אוזניו"- השמועה על העונש , על גודל האסון תזעזע את השומעים.

המחבר משתמש בדימוי מתחום הבניה : "ונטיתי על ירושלים את קו שומרון ואת משקולת בית אחאב " = קו ומשקולת הם כלי מדידה של בנאים לבדוק אם הקיר ישר , אם לא הקיר ייהרס. כך לגבי ממלכות ישראל (שומרון) ויהודה  , ה' יבדוק את יושרן , ויחליט אם להשמידן.

דימוי לגבי חורבן ממלכת יהודה : "ומחיתי את ירושלים כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה".

כמו שאדם מנקה הצלחת אחרי שסיים לאכול והופך אותה על פיה , כך ה' ימחה = ישמיד את ירושלים ותושביה  ויהפוך אותה על פיה (חורבן).

"ונתתים ביד אויביהם והיו לבז ולמשיסה לכל אויביהם"= רמז לכך שהבבלים בזזו את ירושלים והגלו את התושבים לבבל (586 לפני הספירה).

                                                                                                                                                                                                     גורל מנשה

 

בספר מלכים ב, כ"א 1 : "חמישים וחמש שנה מלך בירושלים".

בפסוק 18 : " וישכב מנשה עם אבותיו".

קושי: איך ייתכן שמנשה למרות חטאיו הרבים , לא נענש ומלך יותר מכל מלכי יהודה ?

פיתרון:

* לפי ספר מלכים הדוגל בגמול קיבוצי / לדורות מנשה חטא והעונש יבוא על כל תושבי יהודה בחורבן ירושלים ובית המקדש וגלות. העונש יבוא בדורות הבאים.

* לפי ספר דברי הימים הדוגל בגמול אישי / מיידי  , ונאמן למלכי בית דוד , מציג אותם באור חיובי פותר את הקושי בכך שמוסיף פרטים לסיפור מנשה ,לטענתו מנשה חזר בתשובה ולכן סלח לו ה' על חטאיו , ומלך כל כך הרבה שנים.

                          *בדברי הימים תוספות שלא נמצאות במלכים.

דברי הימים ב', ל"ג 19-10.

מנשה הוגלה לבבל בגלל חטאיו.

מנשה חש מצוקה והתפלל לה'.

מנשה חזר בתשובה.

מנשה חזר לי-ם בזכות החזרה בתשובה.

מנשה חיזק את ירושלים מבחינה מדינית-צבאית.

מנשה בנה חומה סביב י-ם.

הסיר את עבודת האלילים מירושלים.

בנה מזבח לה'.

יש הטוענים כי הסיפור בדברי הימים על מנשה אינו מהיימן.

*אין סיפור החזרה בתשובה מופיע במלכים.

*אם מנשה חזר  בתשובה מדוע כתוב במלכים ב' כ"א 21-20 "ויעש בנו אמון הרע בעיני ה' כאשר עשה מנשה אביו".

* על יאשיהו נכדו של מנשה נאמר שהרס את המזבחות "אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית ה'".

* ירמיה הנביא ייחס את החורבן של ממלכת יהודה לחטאי מנשה , ואינו מזכיר חזרתו בתשובה.

מלכים ב', כ"א פסוקים 26-19.

אמון מלך שנתיים "ויעש הרע בעיני ה'".

על פי דברי הימים ,ב', ל"ג 25-21 : אמנם אמון חטא כמו אביו אבל "לא נכנע מלפני ה' כהכנע מנשה אביו…".

אמון נרצח בידי עבדיו, "עם הארץ"= האצולה החברתית ביהודה , רצחו את אמון והמליכו את בנו יאשיהו תחתיו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות