מבוא לתורה שבעל פה: עריכת התוספתא

מבוא לתורה שבעל פה: עריכת התוספתא

מתוך: יהדות ומחשבת ישראלמבוא לתורה שבעל פה

שאלות הנשאלות ? מתי התוספתא נערכה , מה מטרתה ומהותה ?

המקור הראשון שמוזכרת התוספתא : סנהדרין פ"ו. (מקור 1) .

שנכתב שם סתם תוספתא [כאשר מופיעה ממרא של תוספתא בלי שם של חכם אז ]  הכוונה לר' נחמיה .

חשיבות של התוספתא : ירושלמי הוריות פרק ג' הלכה ז' (מקור 2) .

בירושלים אומרים פסוק בקהלת "איש אשר ייתן לו האלוהים עושר ונכסים וכבוד"……

דרשו חכמים שכבוד זה תוספתא , כאשר התוספתא בא אחרי משנה , שהמשנה היא הנכסים .

סברה שהתוספתא בהוריות אינה התוספתא לפנינו : ר' שמשון בן יצחק מקינון "ספר כריתות" ח"ד שער א'  (מקור 3) .

הרב שמשון טוען שמה שמוזכר בהוריות הוא לא התוספתא שנמצאת אצלנו ומה שכתוב בהוריות הכוונה תוספת למשניות ולא הקובץ שנמצא אצלנו .

מהי התוספתא ?

התוספתא היא פירוש למשנה ותחילת הגמרא על המשנה ועורכיה הם תנאים הקשורים למשנה ומטרתה לפרש את המשנה .

לדוג' (מקור 4) משנה יומא פרק א' , (מקור 5) תוספתא יומא פרק א' .

בתוספתא שואלים למה מפרישין , משום שבמשנה כתוב "מפרישין כהן גדול " מפה יוצא שהתוספתא באה להסביר את המשנה כמו כן מוזכרת לשכת הפלהדרין במשנה והתוספתא מרחבה על כל הלשכות .

מכאן לומדים שתפקידי התוספתא :

1. לבאר את המשנה .

                                                       השימוש הקלאסי של התוספתא .

2. להרחיב את הידע שיש במשנה .

התוספתא היא כעין הגמרא בשתי הבדלים :

1. דברי התנאים , על סדר המשנה .

2. הרחבת דעות החולקות על הדעה במשנה .

דוגמאות הסותרות את הנ"ל : תוספתא ברכות פ"ג (מקור 6) , משנה ברכות פרק ד'– ה' (מקור7) .

הטעם שהזכרנו שהתוספתא עומדת על הסדר של המשנה הוא חסר , שאנחנו רואים בדוגמאות שלא כך היא .

מחלוקת על היחס בין המשנה לתוספתא והסיבה לשינויים בניהם :

ע"צ מלמד , פרקי מבוא לספרות התלמוד עמ' 150 -151 (מקור 8) .

[ע"צ מלמד – תלמידו של אפשטיין בר פלוגתא של אלבק]

ח' אלבק , " מחקרים בברייתא ובתוספתא עמ' 9 (מקור 9) .

לפי (מקור 8) הסיבה לשינויים היא שבאמת התוספתא היא פירוש למשנה ,אלא הפירוש למשנה הוא פירוש למשנתו של רבי עקיבא שמה שבאה לפני ר' נחמיה ולכן יש את הדמיון בין משנתו של רבי לתוספתא שקיימת היום .

משנת ר' עקיבא            תוספתא .

                                                             משנת רבי .

לפי (מקור 9) לדעת אלבק התוספתא נכתבה כפירוש למשנת רבי ולא קדמה למשנה , הסיבה לשינויים :

1. עורך התוספתא פעל כרבי בעריכת המשנה שהוא אסף קבצי ברייתות מבלי לשנות והכניסם לתוספתא .

2. נראה שכאשר נשמטה מעורך התוספתא ברייתא ואחר כך הוא הוסיף אותה בסוף , מכאן הסיבה לשינוי בסדר התוספתא מול המשנה ולחוסר ההתאמה בניהם .

ראיות שהתוספתא קדמה למשנה :

1. תוספתא שבת פרק י"ג הלכה י"ד (מקור 10) .

2. משנה עירובין פרק ד' משנה ב' (מקור 11) .

3. משנה שבת פרק ט"ז משנה ח' (מקור 12) .

לפי( מקור 10) התוספתא בשבת מביא סיפור שיש בו שתי דינים  1) בתחומין , 2) במעשה גוי בשבת .

ולפי (מקורות 11 ,12 ) מופיעים שתי דינים במשניות שונות במקומות המתאימים להם שזה משנה בשבת ומשנה עירובין.

יוצא מכך שהתוספתא היה מקור קדום יותר שמראה כי התוספתא באה לפני רבי והוא פיצל אותה לפי ענינה מכאן נראה שהתוספתא קדמה למשנה .

ובנוסף התוספתא משתמשת במונח קדום  כגון "סקלא" – כבש בלשון יוונית מוכיח שהתוספתא קודמת למשנה

ואילו ראיות פרופ' פרידמן .

טיעון כנגד פרופ' פרידמן : יתכן שהתוספתא שלפנינו (מקור 10) באה לפני רבי כברייתא ולא כעריכתה שלפנינו .

מי ערך את התוספתא  ? איגרת ר' שרירא גאון (מקור 13) .

הדעה המקובלת היא שרבי חייא ערך את התוספתא שהיה תלמיד חבר לרבי וזה מובא באיגרת ר' שרירא גאון .

החוקרים האחרונים חולקים על הדעה של ר' שרירא גאון ומסכימים שלא ר' חייא ערך את התוספתא .

ראיות לכך שר' חייא לא ערך את התוספתא :

1. בבא בתרא ס"ז: , ס"ח. (מקור 14) .

2.תוספתא בבא בתרא פרק ג' הלכה ג' (מקור 15) .

3. ירושלמי הוריות פרק ג' הלכה ז' (מקור 2) .

לפי ( מקור 14) מראה שר' חייא חולק על התוספתא שבמקור 15 ר' חייא אומר  לא כולם מכורים , ובמקור 14

ר' חייא אומר כולם מכורים וזה מראה על סתירה של ר חייא וישנם עוד מספר מכרים כאילו , ומשתמע מכאן שתני ר' חייא אינה התוספתא שלפנינו .

סיבות נוספות שהתוספתא לפנינו היא לא של ר' חייא :

1. ר' חייא סותר את התוספתא שלנו (מקורות 14, 15 ) .

2. הרבה "תני ר' חייא" לא מובאים בתוספתא אלא "תני ר' אחר" ,כן מופיעים בתוספתא .

3. בירושלמי הוריות מופיע שהתוספתא היא לא משנתו של ר' חייא ולא של ר' אושיעה כמו (מקור 2)

 שר' חונא זה ר' חייא בירושלמי .

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות