מבוא לתורה שבעל פה: מדרש הלכה ופשוטו של מקרא

מבוא לתורה שבעל פה: מדרש הלכה ופשוטו של מקרא

מתוך: יהדות ומחשבת ישראלמבוא לתורה שבעל פה

פעמים רבות אנחנו מוצאים הבדל בין פשוטו של מקרא למדרש הלכה .

אנחנו צריכים להבין ממה נובע הבדל זה ? ואיך עלינו להתייחס להבדל הזה ?

גישה ראשונה האם יש הבדל בין מדרש הלכה לפשוטו של מקרא :

  1.  הקדמת המלבי"ם לפירושו לספר ויקרא (מקור 1) .

  2. "מאמר התורה " הקדמת "הכתב והקבלה" לפירושו לתורה (מקור 2)

המלבי"ם "והכתב והקבלה" אומרים שבכלל אין הבדל  בין פשוטו של מקרא ולמדרשי הלכה , הדרש הוא בעצם עומק הפשט ,

הוא הפשט האמיתי והמוכרח . הדעה הזאת היא חלק משיטתם כנגד השיטה הרפורמית שאמרה שיש התקדמות ושינוי בתורה

ובפסיקת ההלכה שהתורה היא נצחית וחלק מהקדמה הזאת  נמצאת במדרשי הלכה , המלבי"ם "והכתב והקבלה" יצאו חוצץ כנגדם

ואמרו שהדרש הוא הפשט ואין שום שינוי מהתורה המקורית וחכמים קיבלו את הכלים ללמוד ולהבין את עומק הפשט .

מקורות שונים החולקים על המלבי"ם "והכתב והקבלה" : שפותרים לפי השיטה הרפורמית שיש קידמה בתורה ושינוי אך עדיין חכמים קובעים ולא רצון העם ויש הבדל בין פשוטו של מקרא למדרשי הלכה .

1. רמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה א' (מקור 3) .

2. ירושלמי סנהדרין פרק ד' הלכה ב' (מקור 4).

3. רמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ד' (מקור 5) .

4. רשב"ם על התורה תחילת פרשת משפטים ועל התורה שמות כ"א ו' (מקורות 7,6).

לפי (מקור 3 )נראה שעצם הלימוד מן הכתובים על ידי מידה מי"ג מידות תתכן מחלוקת ויוצא מכאן שהדרש הוא לא הפשט הפשוט

שיתכנו מדרשים שונים  על ידי בתי דין שונים שיוצאו הלכה מתוכם .

לפי (מקור 4) נראה מהירושלמי שאין מושג של הלכה שנכונה לכל הדורות אלא יש הרבה פנים לתורה וכולם נכונים,כל דור לפי הפסיקה שלו שיוצאת  מתוך מדרשי הלכה .

 לפי (מקור 5) נראה שבית דין יכולים לשנות את ההלכה לא רק על בסיס דרכי לימוד ומדרשים שונים אלא גם לצורך  הוראת השעה

 עקב סיבות חיצוניות שנדרשות לדור זה , נראה מכאן שצריך להיות הבדל בין פשט לדרש .

לפי (מקור 7,6) נראה שהרשב"ם מפרש באופן עקרוני את הפסוק "עבדו לעולם" על פי הפשט והפירוש הוא לכל חיו ,

למרות שחז"ל לומדים עד היובל , מכך יוצא שהפשט יש בו הבדל מהדרש.

מודל ראשון לבעיית מדרש הלכה ופשוטו של מקרא : "עבד עולם" , הרב מ' ברויאר "הקדמה לפרקי מועדות" (מקור 8) .

פרשת משפטים כ"א ו'  –                             "והגישו אדניו …… במרצע ועבדו לעולם "

פרשת ראה ט"ו י"ז     –                             "ולקחת את המרצע …… והיה לך עבד לעולם"

פרשת בהר כ"ה מ"ב     –                         " כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך"

בפרשת בהר הסיבה לשחרור העבדים "כי עבדי הם" כלומר מצד העבד הוא לא יכול להיות עבד לעולם כי הוא עבד לה'

אך בפרשת ראה הסיבה היא הומניטארית מצד האדון "וזכרת כי עבד היית וכו' " כלומר מצד האדון באמת העבד הוא עבד לעולם וכך משמעות המילה "לעולם" שם .

גם בפרשת משפטים משמעות המילה לעולם ממש אלא שמבחינה הלכתית על פי הצירוף של פרשת ראה ובהר הדין הוא שיוצא ביובל

למרות שמצד האדון הוא עבד לעולם ומצד המציאות של העבד "כי עבדי הם" הוא חייב לצאת ביובל זו שיטתו של הרב ברויאר .

" המדרש שונה מהפשט שבכול פסוק אך הדרש מתאים לפשט שיוצא מהשיתוף של פשטי הפסוקים "

מודל שני לבעיית מדרש הלכה ופשוטו של מקרא : "חובל"

1. הרמב"ם מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"א (מקור 9).

2. הלכות חובל ומזיק פרק א' הלכה ג' (מקור 10) .

3.הרב אייזיק הירש וייס דור דור ודורשיו חלק א' עמ' 140 (מקור 11) .

4. אגרות הראי"ה חלק א' עמוד ק"ג (מקור 12) .

לפי( מקורות 10,9 ) הרמב"ם והלכות חובל ומזיק מראים שיש הבדל בין פשט הפסוקים לבין תושב"ע בעניין "עין תחת עין"

שהיה ראוי להוציא לו עין  ,שאותו אדם יבין את הנזק שהיה צריך להיגרם לו והתושב"ע אומרת לו מה צריך לעשות למעשה .

לפי (מקור 11 ) הר' וייס אומר שבכל דור יש הבנה שונה על הדינים כמו כן ערכי המוסר משתנים מדור לדור ועל פי זה משתנה גם ההבנה של הדינים בעניין "עין תחת עין" המוסר שרווח בעולם היא שהנזק יהיה מהגוף , אבל באה התורה ואומרת שזה לא מוסרי על פי שערכי המוסר משתנים וצריכים להשתנות.

לפי (מקור 12) הרב קוק אומר שהדינים משתנים על פי הסנהדרין בתנאי שעם ישראל במצב הכי טוב שלו

 מכול הבחינות דתית , מדינית  ,כלכלית , והשינוי חל רק אם הסנהדרין מוצאים לשינוי מקור מהתורה ואם המקור הקודם לא מתאים למציאות ולמוסר באותו הדור על הסנהדרין למצאו מקור מתאים וברור שלא כל אחד יבוא וישנה הלכה .

בס"ד

מודל שלישי לבעיית מדרש הלכה ופשוטו של מקרא :"ספירת העומר"

ספר כוזרי מאמר שלישי מ"א (מקור 13) .

ר' יהודה הלוי אומר שפשט המקרא באמת התכוון לשבת בראשית אבל חכמים קבעו שתחילת הספירה ממחרת יום טוב

וסיבתם שהם רצו לקבוע את שבועות בזמן קבוע כמו כל החגים שנקבעו להם זמנים קבועים ולכן אם היו הולכים

לפי שבת בראשית היה יוצא כל פעם בזמן אחר.

דעה נוספת שיש הבדל בין פשוטו של מקרא למדרש הלכה

1. "אדרת אליהו" , פרשת משפטים (מקור 14).

2. קריה נאמנה ר' שמואל יוסף פין  ערך הגר"א (מקור 15).

לפי (מקור 14) הגר"א סובר שהפשט והדרש הם באמת שתי גישות שונות אלא שנובעות מאותו מקור כמו חותמת וחתימה

שזה שתי גישות שמסתכלות על דבר אחד .

לפי (מקור 15) ר' שמואל יוסף פין תלמידו של הגר"א מסביר את דבריו שהפשט והדרש שונים זה מזה .

וזו גישה הפוכה מהמלבי"ם שראינו בהתחלה .

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות