דטרמיניזם טכנולוגי מול הבנייה חברתית – השוואה

 

קריטריונים מעשיים הקובעים "מיקום" בספקטרום

 דטרמניזם טכנולוגי עד הבנייה חברתית

  

נקודות כלליות:

1) מדובר בסקאלה של מספר קריטריונים בעלי רצף מקצה לקצה שעל פיהם ניתן לקבוע איזו תיאוריה מתאימה להסבר ההתפתחות הטכנולוגית-חברתית-תרבותית. לא מדובר בשלוש תיאוריות נקודתיות אשר נבדלות זו מזו באופן ברור ומוחלט.

2) מבין הקריטריונים ברשימה למטה, אי אפשר לקבוע שקריטריון מסוים יותר חשוב מאשר קריטריון אחר בקביעת "מיקומו" בספקטרום של מדיום ספציפי.

3) אי אפשר לומר שתיאוריה מסויימת היא ה"נכונה" לגבי כל מדיום חדש ובכל מצב ומקום. סביר מאד להניח (והמרצה נתן דוגמאות) שלגבי מדיום אחד תיאוריה "א" נכונה ולגבי מדיום "ב" תיאוריה אחרת יותר תקפה. יתרה מזאת, לגבי אותו מדיום ספציפי ייתכן שתיאוריה אחת נכונה בתחילת הדרך של המדיום ותיאוריה אחרת בהמשך דרכה.

4) על אף שהחוקרים מתייחסים לשלוש תיאוריות, אין זה אומר שהשני ("דטרמניזם רך") ממוקם באמצע הספקטרום. למען האמת, מדובר בשתי תיאוריות כלליות בלבד, כשהראשונה ("דטרמניזם טכנולוגי") מחולקת לשתי תיאוריות-משנה: "נוקשה" + "רך".

5) למעשה, התוספת (הסיכום) של המרצה לתיאוריות אלו ממוקמת יותר במרכז הספקטרום: "תיאוריית המחזוריות".

להלן התיאוריות המתייחסות להשפעת מדיום תקשורתי על החברה או ההפך וקריטריונים מעשיים, על פיהם ניתן יהיה לקבוע איזו תיאוריה מסבירה טוב יותר כיוון ועוצמת ההשפעה (או טכנולוגיה חדשה ספציפית).

 

התיאוריות:

1) דטרמניזם (הכרחיות) נוקשה: זה דומה לתיאוריית "המזרק" של השפעות התקשורת, כלומר המדיום משפיע על האדם/החברה בלי הרבה יכולת (אם בכלל) של הנמענ/ים לשנות את מהות ואת כיוון ההשפעה. הסיבה לכך, לפי תיאוריה זו, הינה שקיימות תכונות מיוחדות "מולדות" בתוך המדיום אשר דוחפים אותו ואת כל המשתמשים בו לכיוון מאד מסוים.

2) דטרמניזם (הכרחיות) רך: לרוב, מאותן סיבות שראינו בסעיף הקודם, כלי התקשורת משפיע הרבה יותר על החברה מאשר להיפך. אולם לפעמים, בתנאים מסויימים, החברה יכולה לכוון את המשך התפתחות המדיום למטרות חברתיות — וזאת במיוחד כשמבנה הטכנולוגי של אותו מדיום יותר פתוח לשינויים, כלומר יש לו "מטען גנטי-טכנולוגי" גמיש יחסית.

3) הבנייה חברתית (social constructivism — or social construction) [אין צורך ללמוד בעל פה את המונח/ים באנגלית; רק להכיר אותם אם רואים אותם בספרות]: החברה משפיעה על כיוון התפתחות הטכנולוגיה, הן מעצם הצרכים החברתיים הקובעים מה יומצא/יפותח ומה לא; באיזו טכנולוגיה ייעשה שימוש ובאיזו לא; וגם במהלך חיי המדיום עד כמה הוא מנֻווט ע"י צרכים אישיים וחברתיים של המשתמשים והמפעילים. חשוב לציין שהמונח "חברה" מתייחס הן לרובד ה"נמוך" במדינה, כלומר הציבור הרחב, והן לרובד ה"עליון" במדינה, דהיינו השליטים, אליטות, מובילי דעת קהל וכו'. לכן, הבנייה חברתית היא תהליך שיכול להיות מכוון מלמעלה (מהשלטון) ומלמטה

(מצרכי הקהל). נקודה זו רלוונטית במיוחד לסעיף 6 של הקריטריונים בהמשך. בכל מקרה, ניתן לקבוע שכאשר אותה המצאה טכנולוגית מתפתחת ומיושמת באופנים שונים בתרבויות שונות הרי זה עדות טובה לתיאוריית ההבנייה חברתית.

4) [תוספת המרצה] השפעה מחזורית: המצב דומה לשאלת הביצה והתרנגולת: ההתפתחות וההשפעות של הטכנולוגיה הן תוצאות של יחסי גומלין (אינטראקציה) בין טכנולוגיה לסביבה חברתית-תרבותית.

לפעמים המדיום מגיח לעולם ללא כל "צורך" חברתי שעורר את המצאתו אולם אחר כך החברה מעצבת ומכוונת את התפתחותו; ולעתים צרכים חברתיים הם אשר מדרבנים אנשים להמציא/לפתח מדיום חדש אך אחרי לידתו המדיום משפיע על החברה בדרכים לא צפויות וגם לא תמיד רצויות. בכל מקרה, אחרי שמתחיל התהליך, הוא עובר השפעות הדדיות בין המדיום לבין החברה, כשמדיום משפיע על חברה ואז חברה מגיבה בשנותה את המדיום וכתוצאה המדיום ה"חדש" (למעשה ה"משתנה") משפיע שוב על החברה וחוזר חלילה…

 

 

הקריטריונים:

1) מיידיות או השהייה: עד כמה ההשפעה (בכל כיוון) הינה מהירה או איטית. השפעה מהירה היא סימן לדטרמיניזם טכנולוגי.

2) מידת הפוטנציאל הטכני-טכנולוגי של המדיום לאפשר לגורמים מחוץ למעגל "בעלי המדיום" (כלומר, הציבור הרחב) לשפר/למנוע שינוי בצורת או בפונקציות תקשורתיות של אותו מדיום.

אפשרות להתאים את הטכנולוגיה לצרכי המשתמש היא סימן לדטרמיניזם רך או להבנייה חברתית.

3) עוצמת השפעה חברתית פוטנציאלית חזקה של המדיום היא סימן לדטרמיניזם: על התנהגות בלבד (השפעה קלה), על כישורים (השפעה בינונית), או על תפיסת עולם/דפוסי חשיבה (השפעה חזקה). בנוסף, האם ההשפעה על כל החברה או רק על מגזרים / קבוצות מסוימות בחברה?

4) באיזו מידה קיימים מספר מועט או רב של אמצעי תקשורת אחרים? ככל שיש יותר, כך השפעת מדיום חדש נתון תהיה בד"כ פחות חזקה וניתן להשתמש בערוצי מדיה חלופיים.

5) רמת ההשכלה והידע של החברה: ככל שגבוהה יותר, האזרחים חסינים יותר מהשפעה עמוקה של המדיום וגם מסוגלים יותר להשפיע על המשך פיתוח המדיום.

6) פילוסופיה שלטונית / סוג המערכת הפוליטית והכלכלית: ככל שיותר סמכותית ו/או מתערבת בכלכלה, כך הנטייה יותר להבנייה חברתית; ככל שיותר פתוחה ו/או פחות מעורבת, כמו בקפיטליזם במשטרים דמוקרטיים, כך פחות הבנייה חברתית. כמובן, ייתכן מצבים של משטר "דמוקרטי" אשר בפועל מתפקד בצורה שטלתנית (כמו במדינות אשר למרות בחירות חופשיות אמיתיות, הציבור מחזיר את אותה מפלגה לשלטון) וגם ההפך — משטר "אוטוקרטי" לכאורה, אשר חלשה לעומת הציבור ש"מפעיל שרירים". לכן, יש לבדוק גם את המצב הפורמאלי וגם את המעשי.

הערה מסכמת: קריטריונים שונים  יכולים להימצא באותה חברה (או באותו מדיום) ובכך "לנטרל" אחד את השני. למשל, מדינה קפיטליסטית = פחות מעורבות בהתפתחות המדיום (כלומר, פחות הבנייה חברתית); חברה משכילה (שהיום בד"כ נמצאת במדינות הקפיטליסטיות) = יותר הבנייה חברתית. לכן שוב, בכל מקרה בוחן יש להתייחס למכלול הקריטריונים ולא להתמקד רק באחד או שניים בקביעת מידת התקפות של תיאוריה זו או אחרת לגבי אותו מדיום.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: