תולדות האמנות: ואך גוך

תולדות האמנות: ואך גוך

מתוך: מבוא לתולדות האמנות-סיכומים

ואך גוך נחשב מבחינת תולדות האמנות כשמתייך לזרם של הפוסט-אימפרסיוניזם או סימבוליזם. ואן גוך בא מרקע נוצרי קלווינסטי (מאוד אדוק), מהקבוצות שמאמינות בצניעות והמעטה בהנאות החיים, והוא רצה להיות כומר בתחיל דרכו. כאשר הוא בוחר בדרך הציור הוא עובר לצרפת כי כמו כל צייר אחר הוא יודע ששם מתרחש המודרניזם והציירים הכי אוונגרדים נמצאים שם. בגלל שתחום מחלות הנפש בקושי נחקר אז לא ברור מה הייתה מחלתו אבל ברור שהיה חולה נפש שסבל מהתקפות בסוף חייו ובסופו של דבר התאבד. סיפור חייו היה מאוד טראגי ועצוב.

Van Gogh, The Sower, 1888ואן גוך משתמש במשיכת מכחול אימפרסיוניסטית, יש תחושה חזקה של תנועה, אבל הצבע הוא אחר לגמרי: הצבע של וואן גוך (וגם של גוגן) הוא צבע עם ערכים סמליים. צבע עם ערך סמלי = סימבוליסטי. האימפרסיוניסטים רצו כל הזמן לתפוס על הטבע, אבל אצל ואן גוך הצהוב הזה בשמיים לא מבטא טבע אלא רגש. זו לא סתם דמות של זורע אלא יש ערך מוסף – הצהוב מסמל אצלו תחייה וזה קשר להילה הזוהרת של ישו. ואן גוך אמר שהזורע מייצגים בשבילו את הגעגוע לאינסופי. הוא לוקח את דמות ההלך באופן ברור ממילייה (אמן אחר). ברגע שהוא מתייחס לתקדים של מילייה זוהי אמירה על האדם הפשוט, אמירה לפיה האדם המאמין הוא אדם פשוט. זוהי התרחקות גדולה מהתכנים האימפרסיוניסטים – אמנם אצלם ראינו אישה תולה כביסה או שדות אבל זה היה בקונטקסט של "יציאה לכפר בסופשבוע" ולא התמקד בעמלים. וואן גוך ומיליה לא חיו בעיר ולא תיארו את ההוויה העירונית. ההבדל המרכזי בין ואן לגוך לאימפרסיוניזם הוא הצבע והמשמעות. זה איזשהו שילוב בין הריאליסטים ששמה דגש על עבודה בתור ערך חברתי לבין משמעות נוצרית – בניגוד לאימפרסיוניסטים שהמשמעות מבחינתם הייתה לתאר את הרגע החולף.

ואך גוך, הזורע

 

השפעותעלואןגוך:

• ז'ורז' מיליה – דמות ההלך.

• דלקרואה כצייר רומנטי השתמש במשיכות מכחול חופשיות וכתב הרבה על הצבע בנוף. מהווה מקור השראה חשוב על וואן גוך.

• המסורת הריאליסטית של הפועל הפשוט.

Van Goch, Starry Night, 1888הצבע – הדגש הזה של ואן גוך על צבע חזק שבא מתוך רגש ובא לעורר רגש, יוצר ניגוד מאוד בולט בין הכחול לבין הצהוב ניגוד שכבר אינו מחובר לטבע (שום גדת נהר לא נראית ככה כאוסף של נקודות כתומות וצהובות). אחת הטענות על ואן גוך היא שאחת התרופות שהשתמשו בהם במאה ה 19- על מנת למתן את ההתקפים של מאניה דיפרסיה חיזקה את הצהוב בעין של ואן גוך. אחד הדברים המיוחדים אצלו שהוא עובד עם הצבע ישירות מהשפורפרת ומשתמש בו בצורה משחתית הרבה יותר מהאימפרסיוניסטים (שאמנם לא עירבבו צבעים אבל כן דיללו). הזוג המחובק מייצג במקרה של ואן גוך את הזוגיות הבלתי מושגת.

Van Goch, The Starry Night, June 1889 – ליל כוכבים – ציור ממש מסוף ימיו של ואן ומבחינת המצב הפסיכולוגי הצורות הופכות ליותר סוערות. שום אימפרסיוניסט, בין אם הוא שפוי בנפשו או לא לא היה מייצר ספירלות כאלה כי זה לא בא מהטבע אלא מבפנים. הוא שם את צריח הכנסייה במרכז היצירה – יש כאן משמעות דתית. המיקום של הצריח במרכז מבטא את האמונה והשאיפה לשמיים. ואן גוך גם יוצר כאן הקבלה לברושים – הטבע מבטא את האל. האמנות הרומנטית השפיעה על ואן גוך גם בהקשר הזה. לצבע יש משמעות סמלית, רוחנית.

 

דיוקן עצמי עם אוזן חבושה, 1889האדום והצהוב ברקע שמבטאים מבחינתו כל מיני מצבים רגשיים חזקים – קנאה או כעס. בדיוקן הזה משטחי הצבע הרבה יותר רגועים, מדגישים את הפנים והעיניים, וזה מאוד שונה מתפיסתו של ציור הנוף מבחינת משיכות המכחול.  

 

עורבים בשדה חיטה   1889הציור האחרון של ואן גוך. הסיבה שהציור הזה הוא כל כך נחשב לאוטוביוגרפי משום שהעורבים בנצרות מסמלים את המוות, הציור מבשר את ההתאבדות, ויש תחושה של בדידות, השביל נקטע.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות