סיכום בהיסטוריה: ההפתעה וכשלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים

סיכום בהיסטוריה: ההפתעה וכשלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב

ההפתעה וכשלון המודיעין

תחושת ביטחון מופרזת בישראל והערכה כי צבאות ערב טרם מוכנים למלחמה גרמו לכך שישראל לא תהיה ערוכה למלחמה ערב מלחמת יום הכיפורים. ישראל הופתעה מפרוץ המלחמה מן הסיבות הבאות:

 ×      מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ והביאה לכך כי ישראל חשה כי היא בעמדת כוח צבאית ברורה מול מדינות ערב. לתחושה זו התלוותה הרגשת הזלזול ביכולת הצבאית של צבאות ערב והערכה כי לא יוכלו לשקם את כוחם במשך זמן רב.

 ×      כיבוש השטחים יצר תחושת ביטחון שהביאה לשיבוש תפיסת הביטחון הישראלית. העומק האסטרטגי שנוצר לאחר כיבוש סיני ורמת הגולן הביא לכך שמדינת ישראל לא הסתפקה באיתורו של איום אפשרי כדי לגייס את המילואים. היא לא הסתפקה יותר באיתור הכנות למלחמה, אלא ביקשה לדעת את כוונותיו של האויב.

 ×       ישראל הסתמכה על מערך המודיעין המשוכלל שלה שיזרים ידיעות. מערך זה היה אמור לספק התרעה מוקדמת לקראת פרוץ מלחמה, בטווח של כמה ימים, כדי שניתן יהיה לגייס את המילואים. הסתבר כי מערך המודיעין היה אומנם משוכלל והזרים ידיעות על הכנות מצרים וסוריה למלחמה, אך הידיעות לא תורגמו כראוי להתראה על פרוץ מלחמה (ראה בהמשך), ולמעשה נכשל המודיעין בכך שלא סיפק בזמן התראה על המלחמה המתקרבת.

 ×      לאור הצלחתו המרשימה של חיל האוויר של ישראל במלחמת ששת הימים, המשיכה ישראל לבנות חיל אוויר חזק ביותר, והאמינה כי חיל האוויר יוכל להכריע את המלחמה העתידית בכוח העליונות האווירית שלו. (במלחמה הסתבר כי טילי קרקע-אוויר שבידי המצרים גרמו לחיל האוויר אבדות כבדות).

 ×      לאורך תעלה סואץ הוקם קו ביצורים חזק שהתבסס על מעוזים שמוקמו על שפת התעלה -"קו בר-לב"), ושררה אמונה כי המעוזים בשילוב יחידות שריון בעורפן, יעמדו בהתקפה מצרית. (הנחה זו לא הייתה נכונה: מיד עם תחילת המלחמה הסתבר כי קו המעוזים נפרץ ותוך מספר ימים הוא נכבש ע"י המצרים למעט מעוז אחד).

 ×      המצרים הסוו את הכנותיהם למלחמה ונקטו באמצעי הטעייה כדי להסתיר את כוונותיהם לגבי מתקפה ביום הכיפורים.

כישלון המודיעין

הנחת המודיעין (ה"קונספציה") שקרסה עם מלחמת יום הכיפורים הייתה: הצבאות הערביים לא יצאו למלחמה וישלימו עם המצב הקיים.

צה"ל יכה את הצבאות הערביים בקלות. הצבא הסדיר וחיל האוויר מסוגלים לבלום את המתקפה עד שיגויסו המילואים.

מצרים אינה מסוגלת לצאת למלחמה כוללת לכיבוש סיני ללא יכולת תקיפה אווירית בעומק והיא לא תרכוש את היכולת הזו לפני 1976 ולכן הסבירות למלחמה עד אז נמוכה.

סוריה לא תתקוף ללא מצרים, ולהפך.

על יסוד הנחות אלו סברו גורמי המודיעין כי מלחמה לא תהיה צפויה לפני שנת 1975.

כחודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים החלו לזרום ידיעות מודיעין על ההכנות המצריות והסוריות להתקפה. חלקן נבע מראיית ההכנות בשטח, ריכוזי כוחות וקידומם לגבול ופרישת הכוחות במערך התקפי, וחלקן הגיע ממקורות מודיעין אמינים אשר מסרו כי בכוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפה. אולם ראשי המודיעין דבקו בעמדתם כי "הסבירות למלחמה נמוכה ביותר". רק בבוקר יום הכיפורים ה- 6 באוקטובר הגיעה ידיעת מודיעין אמינה כי באותו היום תפתח ההתקפה. הממשלה החליטה לגייס את מערך המילואים. אולם, הגיוס בוצע בחיפזון ולפני שכוחות המילואים נפרשו מול האויב – החלה המלחמה.

פרשת כשלון המודיעין ואי מוכנותו של צה"ל לפתיחת המלחמה כונו בציבור לאחר המלחמה בשם "המחדל".

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות