היבטים חברתיים ותרבותיים של המהפכה התעשייתית השנייה

המהפכה התעשייתית השנייה הובילה למספר תוצאות (ראה ערך מורחב על תוצאות המהפכה התעשייתית השנייה) מבחינה חברתית ותרבותית.

ההגירה לארצות הברית היא תוצר של המיקום והתיעוש שהוכנס לחקלאות ולחיים באירופה.

ההגירה לארצות הברית הייתה בגלל כמה סיבות:

  1. תנאי חקלאות קשים באירופה (רעב תפוחי האדמה באירלנד כתוצאה מחיידק שתקף אותם).
  2. הגירה כתוצאה מהכנסת המיכון לחקלאות האירופאית. המיכון הזה מביא מיליונים להגירה ממזרח אירופה למערב אירופה. בנוסף, מיליונים מהגרים מאירופה לצפון אמריקה. מיכוןß מביא לאבטלהß מביא להגירה.

השלכות ההגירה:

  • השפעות על נשים- כובסות איבדו את עבודתן עם המצאת מכונת הכביסה. רבות מהנשים עבדו בבתי החרושת, על אותה עבודה הרוויחו פחות מהגברים. ברגע שיש משבר כלכלי או ברגע שהחיילים חוזרים ממלחמות העולם, הראשונות שפוטרו היו הנשים. נשים הם האחרונות שהתקבלו וראשונות שפוטרו ממקומות עבודה. כשהן מפוטרות הנשים חוזרות הביתה לעבודת משק הבית. החזרה הביתה היא בעצם רגרסיה מבחינת ההתפתחות הפמיניסטית שלהן. יציאת נשים לעבודה יחד עם גברים יוצרת מצב של קונוטציה לא חיובית. נשים כאלו נחשבו ללא מוסריות ומופקרות. הפרידה בין המשפחה בכפר לנשים לא מטיבה עימן, גם עם האישה גרה עם משפחתה ונפרדת כל בוקר בצאתה לעבודה. הפרידות האלו פגעו במוניטין של הנשים. סמכות ההורים נשחקת ובהרבה מקומות המשפחה המסורתית עוברת זעזוע קשה מאוד. מתחילה תופעה שנשים יורדות לזנות, לאחר שהן מפוטרות מעבודתן. הקפיטליזם שלח הרבה מאוד נשים לזנות. כשמקצוע הופך לנשי- החברה הופכת אותו למשני ונחות. דוגמא: הוראה בעבר הייתה מקצוע של גברים, מקצוע מאוד מכובד, כשזה הפך למקצוע נשי, המשכורות והיוקרה של המקצוע נפלו.
  • עליית שכונות העוני- משכנות העוני "הסלאמס"- הן תוצאה של ההגירה מן הכפר אל העיר. הם היוו מצע נוח להתפתחות הקומוניזם, סוציאליזם, מעמד העובדים, פרולטריאט.
  • התיישבות ע"פ מוצא- תופעה נוספת שמתחילה היא הגירה בתוך הכיר אל שכונות על פי ארץ המוצא- ליטל איטלי, צ'יינה טאון, אנשים מקימם בערים מיני ארץ מוצא. היום ברלין היא העיר הטורקית השלישית בגודלה בעולם. רבים באים אל הקהילות האתניות שלהם. גם היהודים מהגרים אל הרובעים היהודים.
  • עיור/אורבניזציה- יוצרת תופעה מאוד מעניינת, צומח מעמד הביניים כתוצאה מהמהפכה התעשייתית, השנייה בעיקר. אנשים מהגרים לעיר ושם מתפתח מעמד נותני השירותים- מזכירות, גובי מס, אחיות, פקידי בנק, מורים. נותני השירותים הופכים להיות 20% מהאוכלוסייה בעיר.
  • התפתחות מערכת החינוך- מתפתחת מערכת החינוך, יותר חינוך ליותר אנשים. ישנה תחרות מי יחנך- הכנסייה או המדינה? בסופו של דבר המדינה לוקחת את החינוך על עצמה. מוחל חוק חינוך חובה חינם לקראת סוף המאה ה-19 במקומות שונים באירופה. נוצר מעמד של קציני ביקור סדיר שפיקחו שילדים ילכו לבית הספר ולא ישמשו ככוח עבודה. חלק מההורים לא רצו הבנות ילמדו וגם לא הבנים שיכולים לעבוד ולהרוויח כסף לבית. היו מעמדות שחששו מתפוצת החינוך כיוון שזה פוגע באמונה הדתית, זה פוגע במעמד ההורים הנבערים, ההתנגדות הייתה במיוחד בקרב האיכרים שהיגרו מן הכפר לעיר.
  • ירידת הדת- העיור הביא לירידת הדת. הדת חזקה יותר בכפר ופחות בעיר. תופעות של חילון הרבה יותר ניכרות בעיר מאשר בכפר, השפעת הכנסייה פוחתת. חלק מזה בא כתוצאה מהחינוך החילוני. יש גם תחליף לדת- פולחן האומה/ הלאומיות. הלאומיות היא דת: יש לה חגים, ימי זיכרון, סמלים, אידיאולוגיה בדיוק כמו לדת. פחות אנשים הולכים לכנסייה. החילון נותן את אותותיו. המדינה מתחרה עם הדת על החינוך ומנצחת וזה ניכר במגמת החינוך. במרסי רק 16% הולכים לכנסיה ביום ראשון. זוגות רבים מתחתנים מחוץ לכנסיה, לא מטבילים את ילדיהם. כאשר נכנס חילון נכנס גם חילול משפחה. יש יותר הפלות, יותר נגישות לאמצעי מניעה. במקומות שונים האירופה יכולת לראות איים של דת במיוחד בקרב נשים. הפולחן של מרים הקדושה מוסיף פמיניזציה לדת. ישנו גל של התנזרות של נשים. דתות רואות בקיום יחסי מין דבר רע במיעוטו. המעלה הכי גדולה בנצרות היא התנזרות.
  • נוצרת תרבות הצריכה- הסופר אמיל זולה אומר שהסופרמרקט החליף את הכנסיה. פריז נותנת את הטון בכל תרבות הצריכה. זו הופכת להיות צורת בילוי חדשה שלא הכירו עד אז- לעשות שופינג.
  • ספורט- נוצר גם ספורט עממי כתרבות של צריכה. הסמל של תרבות הצריכה הוא האופניים- טור דה פראנס (1903).  הספורט הוא מאוד דארוויניסטי- החלש מפסיד והחזק מנצח. מוקמת תנועת הצופים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות