מבוא לתורה שבעל פה: פרושים וצדוקים

מבוא לתורה שבעל פה: פרושים וצדוקים

מתוך: יהדות ומחשבת ישראלמבוא לתורה שבעל פה

נקודת המחלוקת של הצדוקים מול הפרושים : אבות דר' נתן פרק ה'

" אנטיגונוס איש סוכו אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב …. " תלמידי אנטיגונוס צדוק ובייתוס הגיעו למסקנה

שאין עולם הבא מאחר ואין פרס או שכר , ממילא הם החלו לראות את העיקר בעולם הזה לפיכך היו נהנים מן העולם

בבחינת " אכול ושתוה כי מחר נמות "  לפי יוספיוס פלביוס דעתם היא זה המצווה זה מה שיש  .

תקופת המחלוקת : תחילתו בראשית בית שני וסופו בחורבן הבית עם ביטול מעמד הכהונה הגדולה והעשירון העליון.

מחלוקות בענייני אמונות ודעות : קדמוניות היהודים פרק י"ח.

יוספיוס פלביוס : היה מפקד המורדים היהודים בגליל בעת המרד הגדול ברומאים, שסופו בחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה. לאחר מכן שימש מלווה של מפקד הצבא הרומאי בארץ, לאחר שנכנע לרומאים ונשבה. יוסף בן מתתיהו היה כהן והכיר היטב את ירושלים ואת המקדש. הוא חיבר את "קדמוניות היהודים" ) על תולדות היהודים והמרד שבו השתתף )"מלחמות היהודים" "יוסיפון" זהו תרגום של מלחמות היהודים .

חוץ ממחלוקתם באמונות ישנו גם שוני חברתי .

 צדוקיםפרושים = חכמנו זיכרונם לברכה .
פירוש המילהמלשון צדוק מצאצאי צדוק כהן גדולפרישות מהעולם הזה , פירוש לתושב"ע .
אמונתם הדתיתאין עולם הבא והשכר בעולם הזה , שמרנים , מה כתוב עושים צדוקים לא היה כקראים

לדעתם הפרושים ממצאים הלכות .

יש עולם הבא והשכר נמצא שם

חוץ ממה שכתוב ה' נתן למשה רבנו תורה נוספת והסביר לו את זה דרך התורה שלנו .

מעמדםכוהנים עשירון העליוןעמך
יחסם לעםגסים לעםנאמנים לעם
יחס העם אליהםהעם לא אהב אותםהעם אוהב אותם
יחסם בינם לבין עצמםליבם גס בניהם ואין להם אחדותמכבדים אחד את השני וחשוב להם העניין ראה מקרה ר' עקיבא .

אישיותם של הצדוקים : מלחמות היהודים פרק ב'.

יוסף בן מתתיהו מתאר את הצדוקים כמתנשאים כלפי העם בגלל שהיו עשירים .

ביומא ט': מוזכר עניין שבימי בית שני נפטרו יותר כוהנים גדולים מאשר בימי בית ראשון ,

בית שני עמד על תילו 420 שנה ועבדו שם יותר מ 300  כוהנים כמעט כהן גדול אחד נפטר כל שנה מזה משתמע

שרוב הכוהנים היו צדוקים שלא עשו כדברי חכמים עם עניין הקטורת , ניסוך המים , והיותם רשעים .

בפסחים מ"ז. מוזכר עניין השתלטות הצדוקים על המשרות ,היותם נוהגים כמאפיה ורודים בעם , כמו כן מוזכרות

כל המשפחות הצדוקים שעשו בעיות לעם ולחכמים הם הפרושים , " בבית השרוף נמצא חותם מבית הקתרוס שהיו צדוקים .

מחלוקות בענייני תורה שבעל פה : קדמוניות היהודים פרק י"ג.

יוסף בן מתתיהו כותב שהצדוקים לא טענו שאין תורה שבעל פה אלא שתורה שבעל פה מנותקת מהתורה שבכתב ,

כמו כן תורה שבעל פה היא דברים של קבלה ללא קשר עם התורה שבכתב לדעת יוסף בן מתתיהו עיקר מחלוקתם איתם היא

" הסמכות  של מי לפרש את תורה שבכתב ואיך לפרש את תורה שבכתב "  .

מגילת תענית :.

זמנה : בסוף תקופת בית שני .

תוכנה : מונה תאריכים של ימים שאין מתענים בהם .

צורתה :כתובה בארמית וכולה שלושים שורות ולה שני חלקים , קצר – שכתוב בארמית והוא החלק העליון .

 מרחיב – שכתוב בעברית וחלקו הוא התחתון כאשר הוא נכתב מאוחר יותר ושמו הסיכליון   .

סיכליון: מתקופת התנאים עריכתו אמוראים כמו התוספתא למשנה פירושו ביוונית " קטע קצר " .

הוכחות על דעתו של יוסף בן מתתיהו : מגילת תענית

מסופר על זה שהסנהדרין  ברובה ישבו צדוקים חוץ משמעון בן שטח והיו נשאלות שם שאלות וניתנות שם תשובות , הצדוקים לא ידעו להביא ראייה מהתורה , אמר שמעון בן שטח מי שלא מביא ראייה מהתורה לא ראוי לישב בסנהדרין כך עשה יום-יום עד

כול הסנהדרין חכמיה היו מהפרושים .

הסמכות להכריע בוויכוח : מגילת תענית.

במגילת תענית נראה שלצדוקים הייתה תורה שבעל פה ,כמו כן היה להם ספר שבו היה כתוב כל הנסקלים והנשרפים ובתורה לא כתוב אלא במעט מי נסקל מי נחנק או נהרג בסייף ובמקור זה תוקפים הפרושים את הצדוקים שלא מביאים ראייה מהתורה "אשר יורוך" כמו כן מוזכר את הצלחת הפרושים לגרום לביטולו .

במקור זה ישנם שלושה הלכות כגון "ירקה בפניו" לפניו ולא עליו שזה בעניין חליצה  שבו נחלקו הפרושים והצדוקים , מצאנו חכמים שסברו כדעת הצדוקים כמו ר' ישמעאל ור' אלעזר

שנצמדו לפשוטו של מקרא ואם כן הנקודה היא לא בפירוש אלא למי הסמכות להכריע בוויכוח .

הצדוקים ותורה שבעל פה .

המחלוקת המפורסמת בין הצדוקים והפרושים : מנחות ס"ה:.

המחלוקת המפורסמת ביניהם הייתה לגבי הפירוש " ממחרת השבת " , קורבן תמיד .

לדעת הפרושים – שבת בפסוק  הכוונה ליום טוב .

לדעת הצדוקים  – שבת בראשית .

בעקבות מחלוקת זו נהגו הפרושים לעשות את קצירת העומר בפרסום גדול על מנת להראות שאין פוסקים כדעת הצדוקים.

בגמרא נראה שלצדוקים הייתה תורה שבעל פה הצמוד לפשט המקרא  רק שלא ידעו את הדרך לשימוש בתושב"ע.

ודעה נוספת יש לצדוקים לגבי שבועות לעולם יצא ביום ראשון  בשביל שיתענגו יומיים ולא בגלל פשט המקרא , הגמרא מציגה את טיעונם בצורה טיפשית .

קורבן תמיד : צדוקים אומרים דרוש מהתורה לגבי יחיד שמנדב קורבן תמיד למרות שהוא קורבן ציבור והם מביאים דרש מהפסוק : "הכבש האחד תעשה  בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים " תעשה מלשון יחיד ,

 ענו להם חכמים "קרבני לחמי לאשי תשמרו " שיהיו כולם באים ממקום משמר משמע הציבור קונה אותם .

התייחסות הצדוקים להלכות הפרושים : סוכה מ"ג:.

הבייתוסים והצדוקים מנסים למנוע מהחכמים לעשות חיבוט ערבה בשבת ללמדך שאף הצדוקים הכירו בחיבוט ערבה

למרות שאין לו מקור מהתורה אלא התווכחו על כך האם זה דוחה שבת מזה נראה שהייתה להם תורה שבעל פה רק לא הייתה להם את דרכי המדרש .

התייחסות הפרושים לצדוקים : ידיים פרק ד'.

חכמים הוציאו גזרה בזה שספרי הקודש יש בהם טומאה וזה בשביל למנוע מעם ישראל לשים תרומה משום שזה קודש  אבל דעתם הייתה בעקבות שבאו עכברים והרסו את הספרים ולכן באה הגזרה הזו לבטל התנהגות זו .

כמו כן מבוא הסבר הצדוקים מדוע עצמות בני אדם מטמאים הסבר לכאורה מצחיק ורבי יוחנן בן זכאי צוחק על הצדוקים ומפרש להם פירושים שונים כדעתם , ובכך הפרושים מציגים את הצדוקים בצורה טיפשית  שהויכוח לא היא על הפירוש אלא על מי יכריע  .

התנהגות הצדוקים למעשה : קדמוניות היהודים פרק י"ח.

יוסף בן מתתיהו מעיד שהצדוקים למעשה נהגו כמו הפרושים על מנת שלא להכעיס את העם .

כמו שמסופר בכמה מקורות שבסופם הייתה מיתה לצדוקים שעשו מדעתם .

נדה ל"ג: שחלק מנשותיהם של הצדוקים לא הביאו מראות דם לחכמים וסופם יהיה מיתה .

יומא י"ט: כהן גדול צדוקי רצה לשנות את דעת החכמים לעניין קטורת בקודש הקודשים ביום כיפורים

ולא עבר זמן רב והוא נמצא מת שאביו אמר לו לא לעשות כן משום פחדם מהחכמים .

יחסי פרושים צדוקים : קידושין ס"ו..

במקור זה מופיע ו' ההיפוך שזהו סגנון מקראי המלמד על קדמותו של הסיפור ,מוזכר שם עניין שנאת הצדוקים לפרושים

ועניין הריגתו של אלעזר בן פועירה ( צדוקי) שהפרושים הרגו אותו .

סנהדרין ל"ג: במקור זה מוזכר עניין שלמרות שתלמיד טעה בדבר הלכה אבל היא נוגדת את דעת הצדוקים הוא עדין נקרא בן ישיבה .

הסיבות שלמרות שהייתה להם תורה שבעל פה לא נתנו לצדוקים להשליט דעתם

  1. לא ידעו להביא ראייה מהתורה .
  2. לא הייתה בהם יראת שמים
  3. חסרי אמונה " בעולם הבא " , יש להם אידיאולוגיה לא נכונה ומטרתם להכעיס .

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות