התמודדות היהודים עם קשיי הקיום בגטאות

קשיי הקיום בגטאות אילצו את היהודים להתמודד מורכבת וקשה עם מצב קיום כמעט בלתי אפשרי. אחת השאלות המרכזיות שנשאלו ניצולי השואה לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה השאלה למה לא מרדתם התנגדתם את התשובה לשאלה הזאת ניתן לחלק לשתי צורות מרידות :

א.האחת הראשונה המרד האקטיבי מרד הגטאות שמתחיל בראשון לראשון 42 בכרוז המרד המפורסם בגטו וילנה .

ב.המרד הפסיבי או כפי שהוא קרוי קידוש החיים של הרב יצחק ניסנבוים שהיה מראשי המזרח ראש המפלגות בגטו וורשה –בשעתו בתוך הגטו נשאל הרב ניסנבוים האם המונח קידוש השם רלוונטי לתקופת השואה –קידוש השם =יהרג ובעל יעבור אומרים לך להגיד אין אלוקים אנחנו נוציא אותך להורג וכו' הוא מסביר למה המושג הזה לא רלוונטי לתקופת השואה הוא אמר משום שבעבר האויב הצורר דרש את הנשמה או שתצטלם או שאני יהרוג אותך ולכן נצוות קידוש השם הייתה רלוונטית כיום 1940 גטו וורשה גם אם היהודי רוצה להמיר את דתו המרת לא תעזור לו ולכן אומר הרב חובה על היהודים לשמור את חייהם מכול משמר בחזקת ונשמרתם לנפשותיכם מאוד הוא בא ואומר שכול אותו צווי לא רלוונטי לתקופת השואה והרבנים נתנו להקל עליהם בתקופה השואה –פיקוח נפש וכו' .

המושג קידוש החיים כפי שתבע אותו הרב יצחק ניסנבוים מבטא צווי לשמור על הקיום הפיזי שלך והרוחני מכול מחיר ולכן הוא קרוי המר הפסיבי ההתמודדות עם הקשיים הסתובבה סביב שש נקודות מרכזיות :

1.עזרת יודנראט –בחלק גדול מהיודנרטים במקומות שונים כשרידותו של הגטו היה הקו המנחה של היודרנט זה שהגטו ישרוד היודנרט מפעיל מאגר שלם של תמיכה :

*סעד-מבחנת פעולות סעד היודנראט העמיק תמיכות כספיות גבה מיסים מעשירים הקים מטבחים ציבוריים שסביבם יהודים קיבלו את מנת המזון הבלעדית שלהם (צלחת מרק ופרוסת לחם רק למי שהיה קשרים הייתה אפשרות להעביר מזון מעבר למה שקיבלו )היודנרט החזיק בתי יתומים פתח מעונות יום סיפק בגדים הגיש עזרה רפואית טיפל במגורשים סידר להם מקומות מגורים וארגן את עבודת הכפייה .

*תרבות-היודנראט הבין שארגון פעילות תרבותית הוא תנאי לקיומו של הגטו וכתוצאה מכך היודנרט מארגן תיאטרונים ארגוני שירה קונצרטים הצגות תלמודי תורה מקהלות ערבי ספרות בתי קולנוע וכו'

*בריאות-מבחנת בריאות גטאות שבהם היו רופאים יהודים התנהלה פעילות בריאותית שכללה מרפאות שיניים ייצור תרופות בתי חולים מרפאות בצורה פרימיטיבית קטנה ומאבק למען היגנייה טובה יותר בגטו .

2.המוסד לעזרה עצמית –היה אחד מהגופים שאפשרו ליהודים להתמודד עם קשיי הקיום בגטאות ושאורגנו בתוך הגטאות בייחוד באזור הגנרל גוברנאמן כחלק מגופי העזרה היהודיים והוא שיתף פעולה יחד עם "ארגון הזגוטה "העולמי הפולני שאת המימון לפעילות המוסד קיבלו היהודים בגטאות בג'ויינט היהודי כמובן בארהב הגרמנים אפשרו לכסף יהודי להכנס לתוך הגטאות מתוך נק' הנחה שכול עוד כסף יהודי אמריקאי נכנס לגטאות ארה"ב לא תצטרף למלחמה (אמונה אנטישמית ) ,המוסד לעזרה עצמית עסק בהקמת בתי תמיכה –בתי תמחוי פעולות סעד מגוונת הכשרה מקצועית ופיתוח מקומות תעסוקה –מתפרה שתופרת בגדים לחיילים גרמנים וכו' .

3.וועדי הבתים-מכיוון שרמת הצפיפות בגטאות הייתה ענקית וכול חצר בית הכילה מבחנת כמות האנשים פי 20 פי 30 מהכמות הנורמאלית הקימו ביודנראטים בייחוד בוורשה מדור שנקרא מדור וועדי הבתים בראש מדור ועדי הבתים בוורשה עמד היסטוריון עמנואל גירנגלבלום וועדי הבתים ארגנו את הנקיון בבתים את הפעילות הרפואית את אספקת המזון את קבוצות הלימוד את פעולות התרבות ואת העזרה למגורשים כשוועדי הבתים נותנים ליהודים את התחושה של שייכות ודאגה .

4.בתי היתומים –מכיון שרמת התמותה בגטאות הייתה מאוד מאוד גבוהה וילדים נשארו ללא ההורים חלק גדול מהגטאות היודנרט מארגן את בתי היתומים שבית היתומים דואג לכול מחסור של הילד היהודי בית היתומים המפורסם ביותר היה בית היתומים בגטו ורשה ברחוב כקוך מלנה 6 בית יהודים שהוחזק על ידי סטפה וילדנסקה והנריק גולדשמיט יאנוש קורצאק

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות