מבוא לתושב"ע: אנשי כנסת הגדולה – התקופה, המוסד ומאפייניה

מבוא לתושב"ע: אנשי כנסת הגדולה – התקופה, המוסד ומאפייניה

מתוך: יהדות ומחשבת ישראלמבוא לתורה שבעל פה

הקדמה : אין לנו הרבה דברים שנאמרו ע"י אנשי כנסת הגדולה חוץ משמעון הצדיק ואנטיגונוס איש סוכו איננו מכירים אף אחד מאותם אנשים הקרואים אנשי כנסת הגדולה ולכן עלינו למצוא את זמנם ומקור שמם ומעשיהם .

תקופתם [זמנם ]:  בפרקי אבות א.א נאמר " ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה ".

נשאלת שאלה : איזה נביאים ?

תשובה : באבות דרבי נתן מבואר שחגי זכריה ומלאכי הם שמסרוה לאנשי כנסת הגדולה .

תחילת תקופת אנשי כנסת הגדולה  הייתה אם כך מיד אחרי חגי זכריה ומלאכי בערך 480 לפנה"ס .

סוף תקופתם  של אנשי כנסת הגדולה  ניתן ללמוד גם כן מפרקי אבות א .ב " שמעון הצדיק  היה משירי כנסת הגדולה ".

משמע מכך כי  סוף תקופתם  נמצאת  בתקופת שמעון הצדיק (שלגביו יש מחלוקת מי הוא)  .

במסכת יומא סט מסופר כי שמעון הצדיק כהן גדול  נפגש עם אלכסנדר מוקדון שכידוע כבש את א"י בשנת 333  לפנה"ס .לפי זה יוצא אפוא שתקופת אנשי כנסת הגדולה ארכה כ – 150 שנה ( 333 – 480  ) .

נאמר כי שמעון הצדיק הוא שמעון החשמונאי בנו של מתתיהו  ,ולפי דעה זו תקופתם ארכה כ 280 שנה ( 200 –  480  ).

אופיה ומהותה : כיצד פעלו אנשי כנסת הגדולה האם כמוסד או אסיפת עם, מלשון כינוס ? כמו שמוזכר בעזרא .

תשובה : מצאנו מספר דעות בין החוקרים.

מקור 2 :א"א אורבך : "חז"ל ,פרקי אמונות ודעות – שאנשי כנסת הגדולה הייתה מוסד חקיקה עליון והביא ראיה ,

מפרקי אבות א .א     " הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה " שרק שופטים ודיינים אומרים דבר כזה .                                                                        שאלו חקיקות לציבור כמו שנהגו הסנהדרין  .

מקור 3 : גדליה אלון : תולדות היהודים בארץ ישראל –שאנשי כנסת הגדולה לא היה גוף של תלמידי חכמים וגדולי תורה

אלא אסיפת עם כזו שהכריעה בשאלות ציבוריות ולפי זה כנה"ג פירושו כינוס ,בדומה למה שמצאנו בנחמיה (הממונה מטעם פרס) פרקים ח' ט' י' שנאספו עם ישראל והחליטו כל מיני החלטות כלליות , תקנות ציבוריות .כגון בעזרא פרק י'.א' תקנה לגרש את הנשים נוכריות .

 " יש להעיר שמכל המקורות שלנו בחז"ל מוכח שאנשי כנסת הגדולה היה מוסד של תלמידי חכמים "

מקור שמם : ירושלמי במגילה ג' . ז' מסביר מדוע נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה ?

הטעם: לפי שהחזירו גדולה ליושנה  לומר האל הגדול מלבד הגיבור (שהחזיר ירמיה ) והנורא ( שהחזיר דניאל )

ולראיה מביא התלמוד ירושלמי את הפסוק " ועתה אלוהינו האל הגדול הגיבור והנורא שומר הברית והחסד …" נחמיה ט' לב'  .

אם כן ניתן להסיק שהלווים בתקופת עזרא שאמרו את הפסוק הזה היו חלק מאנשי כנסת הגדולה .

פועלם של אנשי כנסת הגדולה :

א)     הניחו את היסודות ההלכתיות והאמוניות של חז"ל .

ב)     עריכת המקרא וחיתומו : אבות דרבי נתן א'.א' שאנשי כנסת הגדולה התחילו להחליט את המסגרת של התנ"ך ובמקור לפנינו הם קבעו שמשלי ושיר השירים וקהלת הם חלק מהתנ"ך ובהחלטה זו קבעו אכנה"ג שישנם ספרים חיצונים שלא יכללו כגון בן סירא וספר יהודית  , בבא בתרא ט"ו. א'  נאמר כי אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל תרי עשר דניאל ואסתר , ופירוש המילה כתבו היא ערכו שהרי מפורש מי כתב את ספר יונה ודניאל , המשותף לכל הספרים המיוחסים שהם סוף תקופת הנביאים לזמן אנשי כנסת הגדולה .

ג)      פרשנות : מסכת מגילה י'. ב'. מסורת בידנו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אנו אלא לשון צער

מכאן למדים שאנשי כנסת הגדולה עסקו בפרשנות .

ד)     מדרשי הלכה ואגדה : ירושלמי שקלים פ"ה ה"א  ישנה מחלוקת אם מדרשי הלכה ואגדה התחילו עם ר"ע או עם אנשי כנסת הגדולה ונראה שהם באו ראשונים ללמד אותנו זאת ואילו רבי עקיבא לימד אתנו כלל ופרט .

ה)     ענייני אגדה ומחשבה : סנהדרין קד'. א' מסופר כי אנשי כנסת הגדולה מנו מי יש לו חלק לעולם הבא ומי אין לו ולכאורה מה העניין בזה , אלא שאז היתה מחלוקת בין הצדוקים והפרושים שאין עוה"ב וטעו כדברי אנטיגונוס איש סוכו שהיה מאנשי כנסת הגדולה ומוכח מהסוגיא שכבר בתקופת אנשי כנסת הגדולה הוכרעה המחלוקת עד כדי עיסוק מי זכה לעולם הבא .

ו)      תקנת ברכות ותפילות : ברכות ל"ג  אנשי כנסת הגדולה תיקנו  ברכות תפילות וקידוש על היין והבדלה בעקבות מציאות של ואקום של בניית המקדש ולכן הם נתנו אורח חיים דתי לאותה מציאות כמו כן הוסיפו הגדול לתפילה משמע שקבעו גם את הנוסח והסדר של הדברים ,ובזה מראה שהם תקופה בפני עצמה ולכן הגמרא באה ומראה שאחרי זמנם לא משנים ונוגעים יותר בתפילה .

כמות האנשים בכנסת הגדולה : יש מחלוקת לפי  ירושלמי ברכות ,מגילה י"ז היו 120 איש .

לפי ירושלמי מגילה  היו 85 שהם נספרו בעזרא ונחמיה  ונמצאו שם שמונים וחמשה זקנים .

  המקורות לקריאת המגילה : ירושלמי מגילה פ"א ה" ב   אנשי כנסת הגדולה הכריעו לצרף את מגילת אסתר לתנ"ך מתוך שהיא

  נבואה ובנוסף לפי  מגילה ב'.א' יוצא שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את זמני קריאת המגילה .

ענייני חברה : פסחים נ' .א' אנשי כנסת הגדולה דאגו שלא יתעשרו סופרי סת"ם על ידי צום כדי שמחיר היודאיקה יאמיר והאנשים הפשוטים לא יכלו לקנות את הדברים החשובים לאורח הדתי .

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות