מבוא לתושב"ע: מקורות התורה שבעל פה

מבוא לתושב"ע: מקורות התורה שבעל פה

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה

מקורות מהגמרא לגבי תושב"ע : מסכת שבת ל"א. נשאל שמאי כמה תורות יש לעם ישראל שמאי עונה שתים .

ירושלמי פאה פרק ב' הלכה ד'  נדון שם איזה תורה חביבה על ה' נאמר שם מהפסוק

"כי על פי הדברים האלה כרתי איתך ברית ואת ישראל " נלמד מכך שעל פה חביבים .

שאלה : האם הייתה תורה שבעל פה לפני מתן תורה ?

תשובה  : אכן כן והראיה לכך היא בראשית כ"ו ז' "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי"

רש"י שם : וישמור משמרתי : גזרות להרחקה .

              מצוותי : דברים שלא נכתבו וראויים להיכתב .

              חוקותיי : דברים שאין להם טעם אלא גזירת המלך .

              תורותיי :  הלכה למשה מסיני .

מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם : דעת הרמב"ן  שיש הבדל בין תורה שלפני מעמד הר סיני שהכול היה בקשר אינטואיטיבי , הקשר שלנו עם ה' הוא קשר מהותי ואנחנו שותפים בנפש התורה שנאמר "וחיי עולם נטע בתוכנו " התורה נמצאת בתוכנו .

ובתורה שלאחר מעמד הר סיני ניתנה מסגרת וכל חידוש ניתן מתוך המסגרת .

דעת הרמב"ם הכול החל ממעמד הר סיני , במשנה מסכת חולין  הרמב"ם אומר שמצוות שניתנו קודם הר סיני אנחנו לא התחייבנו בהם בגלל שהפרטים היו אחרת לפני מעמד הר סיני

שלוש עשרה ראיות שהתורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב :

תושב"ע בתקופת התורה :

1. "לעובדה ולשומרה " תורה שניתנה לאדם הראשון .

2. איסור אכילת איבר מן החי שנאמר לנח בסיפור המבול

3. הקרבת קורבנות ע"י הבל , נח , אברהם וכדומה .

4. בהמה טהורה שנח מביא לתיבה .

5.הכנסת אורחים של אברהם אבינו .

6. שבועה של אליעזר עבד אברהם .

7. בכורה שמכר עשו ליעקב .

8. הדרישה מאדם להיות מוסרי כמו שנאמר " ושמרי דרך ה' לעשות צדקה ומשפט " לפני הפיכת סדום .

9.פרשת ארבעת המלכים עם אברהם " ויתן לו מעשר מכל " .

10.וכן מצאנו הנהגות שנהגו בימי האבות כגון ייבום למרות שלא הייתה מצווה [פרשת וישב בר' לח  עניין יהודה ובניו עם תמר כלתו ,וכן כתב הרמב"ן " והיו החכמים הקדמונים קודם התורה יודעים כי יש תועלת גדולה בייבום האח ……ולא היינו יודעים אם היה מנהג קדום לפני יהודה" ] אם כן ניתן להניח שהתורה שבכתב ניתנה על בסיס דבר שהיה קודם .

11.וכן משתמע שהתורה רומזת על דינים שהם מתושב"ע כבדרך אגב , לדוגמאות : מפרשת כי תצא בספר דברים  " שאם יש לאיש שתי נשים לא יוכל לבכר פני האהובה על פני השנואה " ואח"כ כבדרך אגב כותבת התורה "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים "

12.ומפרשת  משפטים בספר שמות  לגבי אמה עבריה נאמר :  " כמשפט הבנות יעשה לה "ועוד " כסף ייתן כמוהר הבתולות "

וכן כל סדר גיטין וקידושין נאמר כבדרך אגב ומשתמע מזה שהיה סדר קידושין קודם מתן תורה [ הרמב"ם חולק וסובר שלפני מתן תורה לא היה קניין ] והנה לגבי ייבום כותב זאת הרמב"ן במפורש יש לומר שהדברים נכונים גם לגבי שאר המצוות שנאמרו בדרך אגב ובכך רמזה התורה שנהגו אף קודם מתן תורה .

13.וכן אפשר להוכיח מפרשיות מקושש ,מקלל, בנות צלפחד, פסח שני , היה ידוע שיש בזה מצווה אלא שלא היה ידוע פרטי הדינים . זה עיקר עניינה של תושב"ע אע"פ שמצאנו בתושב"כ שהיא גם מפרטת לפעמים .

תושב"ע בתקופת הנביאים : בתורה כתוב איסורי שבת בחרישה ,קצירה , והבערה .

ומירמיה ומנחמיה למדנו איסור מקח וממכר למרות שלא נאמר במפורש בתורה  והסיבה לכך שלקראת סוף תקופת בית ראשון " עבר העולם תהליך של עיור " ומאז עברה החברה מחקלאות למסחר ולכן ניתן לפרש שעזרא ונחמיה נתנו דעתם על כך ופסקו לאיסור משום "עובדין דחול " וכן מצאנו באלישע  ממקרה השונמית  שנהגו לבקר אצל הנביא בר"ח ובשבתות שכן אמר לה בעלה "לא חודש ולא שבת " .

ומעזרא ז .י " כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט ".

ובנחמיה י .לא , מסופר שכורתים אמנה בין עם ישראל ומנהיגיו והאמנה כוללת כל מיני איסורים ומנהגים .

וכן בנחמיה ח .ח "ויקראו בספר בתורת האלוקים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא"  [מה הבינו =תורה שבעל פה ]

מכל הנ"ל ניתן להבין כי עזרא עומד בין שתי תקופות בין תקופת תושב"כ לתושב"ע ובתקנותיו הוא מכין את הבסיס לתושב"ע על ידי תושב"כ והפרקים בנחמיה מספרים על כך שעם ישראל כורת ברית מחודשת עם ה' מעמד המקביל למעמד הר סיני אלא שבהר סיני קבלנו תושב"כ וכביכול באסיפת עזרא הפכו את התושב"ע לאמנה כתובה וכעין קבלת תושב"ע .

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות