מחשבת ישראל: תפילת אל מלא רחמים

מחשבת ישראל: תפילת אל מלא רחמים

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

תפילת אל מלא רחמים היא תפילה עתיקה שבכל דור שינו או הוסיפו את שמות הקדושים . למשל בדור שלנו :

"אל מלא רחמים שוכן במרומים,

 המצא מנוחה נכונה על פני השכינה…

 לנשמות הקדושים שלחמו בכל מערכות ישראל,

במחתרת ובצבא ההגנה לישראל…"

בסוף התפילה מופיעה השורה :

ומסרו נפשם על קדושת השם, העם והארץ" – המושג "קידוש השם" מתייחס כאן לנפילתם של חיילים על הגנת העם והארץ ולא רק בהקשר הדתי.

קרא את דברי הרמב"ם.

1. הבא שתי דוגמאות לפי הפירוט שלפניך , והסבר אותן:

-למצב שבו הרמב"ם קובע שעל אדם להקריב את חייו.

-למצב שבו רמב"ם קובע שאסור לאדם להקריב את חייו.

דוגמה למצב בו הרמב"ם קובע כי יש לפעול על פי הכלל "יהרג ולא יעבור" : מושל הכפר של יהודי, גוי ,  כופה על היהודי  להדליק אש בשבת, מול כל הקהילה היהודית. אם יסרב, מושל הכפר יוציאו להורג.  בדוגמה זו מושל הכפר מצווה על היהודי לעבור על מצווה בפומבי, כדי לפגוע במעמדה של היהדות ולפגוע בהמשך קיומה של היהדות. על היהודי לסרב, גם במחיר חייו.

דוגמה למצב בו הרמב"ם קבע שאסור להקריב חיים: אציל האחוזה מצווה על יהודי לבצע עבודה מסוימת באחוזתו בשבת. אם יסרב הדבר יחשב כמרידה והוא יוצא להורג. היהודי צריך לבצע את העבודה בשבת למרות שמדובר בחילול שבת.

2. הצג נימוקים ביחס לכל אחת משלוש המצוות עליהן פסק הרמב"ם שהן "יהרג ובל יעבור" .

איסור על שפיכות דמים: אין חיים ששווים יותר או פחות מחיים אחרים. בגלל ערך השוויון של חיי אדם, אין להרוג אדם כדי להציל חיים. בנוסף- חיי אדם הם עולם ומלואו ההורג אדם כאילו הרג עולם מלא. הערך העומד בבסיס המצווה : חיי אדם, שוויון חיי אדם.

איסור על גילוי עריות : גילוי עריות היא עבירה הפוגעת בגופו ובנפשו של הקורבן, היא משאירה בו צלקת נפשית חמורה , זוהי "הריגה" של הכבוד, החופש, והבריאות הנפשית של הקורבן. גילוי עריות משחית את החברה והופך אותה לכזו שאין בה מפלט  מפני תוקפנות.  הערך העומד בבסיס המצווה : כבוד האדם, כבוד המשפחה, שליטה בדחפים.

איסור על עבודת כוכבים : האמונה בה' היא הזהות של היהודי, היא משמשת כבסיס לחייו. האמונה בה' ולא באלילים היא אמונה שכל הדברים הגשמיים נבראו בידי אל מופשט ואין בהם קדושה בזכות עצמם. הערך העומד בבסיס מצווה זו:  חופש האמונה והפולחן, זהות יהודית, השתייכות ליהדות, אמונה ברוח ולא בחומר.

ג. "אמר רבי ישמעאל: מניין שאמרו לו לאדם:

עבוד עבודת כוכבים ואל יהרג?

תלמוד לומר : וחי בהם"(ויקרא יח' ה')

ולא שימות בהם. "

  1. 1.     במה שונה הדרך שבה מסביר רבי ישמעאל את הפסוק שהוא מביא מן הדרך שבה הוא התקבל הלכה למעשה?

 

 

הרמב"ם בעקבות חז"ל לומד מן הפסוק "וחי בהם" כי המצוות נתנו לעם ישראל כדי שיקיימו אותן בחייהן, ולא כדי שימותו בעבור המצוות. אולם שלוש מצוות אין לעבור עליהן, אפילו במחיר החיים . המצוות האוסרות על שפיכות דמים, גילוי עריות, ועבודת כוכבים.  רבי ישמעאל אף הוא לומד מהפסוק "וחי בהם" הוראה לקיים מצוות כדי לחיות, ולא למות בעבור מצוות, אך הוא טוען כי גם אם נכפה על אדם לעבור על מצות איסור עבודת כוכבים, עליו לעבור על המצווה ולא להיהרג בעבורה.

  1. 2.     כיצד מרחיב הרמב"ם את המושג "קידוש השם" ?

 

 

על פי הרמב"ם כל יהודי  שבמעשיו עם הזולת נוהג ביושר, באדיבות בסובלנות ובצניעות הרי הוא "מקדש את השם" מפרסם ומפאר את שם ה' בעולם.  ככל שמעלתו הדתית של האדם גבוהה יותר (רב מפורסם וכו') כך גם עוצמת קידוש השם שבמעשיו גדלה. מן הצד השני, יהודי שנוהג עם הזולת בתוקפנות, בהתנשאות, בחוסר יושר הרי הוא "מחלל את השם" וממעיט משמו של ה' בעולם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות