מחשבת ישראל: קידוש השם וחילול השם
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל
קידוש השם וחילול השם – הרמב"ם , עמ' 183
הציווי "יהרג ובל יעבור" במצבים של שפיכת דמים, גילוי עריות או עבודה זרה או במקרים של נוכחות 10 יהודים מטרתו : קיום מצוות קידוש ה'.
"כל בית ישראל מצווים על קידוש השם הגדול הזה…" – כל בית ישראל מצווים לקדש את השם .
קידוש השם – מעשה שגורם ששם ה' יתקדש ויגדל ויתפרסם בעולם.
חילול השם – מעשה שגורם לפחיתות בשמו של השם בעולם.
כל מי שעמד במצב שבו הציווי הוא : "יהרג ובל יעבור" ואכן בחר במוות ולא עבר על האיסור, הרי שקידש את השם.
אם זה בנוכחות עשרה אנשים, הרי שקידש את שם השם ברבים !
אך אם עבר על האיסור בכ"ז ובחר לחיות, הרי שחילל את השם.
עמ' 186 במסגרת – הרמב"ם, "משנה תורה".
המושג "קידוש השם" אינו מופיע רק בהקשר של "מוות על קידוש השם:
אם אתה גדול בתורה, אתה מחוייב במתן דוגמא אישית. ככל שאתה חכם גדול יותר, נדרש ממך יותר מהנדרש מאדם רגיל : צריך שתפעל לפנים משורת הדין, שלא תהיה כעסן, שתנהג בסבר פנים יפות וכו' – הרי זה קידוש השם.
ואם אדם במעמד כזה, דמות ציבורית, ואינך נוהג כך , הרי שזה חילול השם.
