סיכום: "ההיגיון שבמדע ובכישוף האפריקניים"/ מקס גלקמן

סיכום: "ההיגיון שבמדע ובכישוף האפריקניים"/ מקס גלקמן

מתוך: אנתרופולוגיה של הדת

סיכומי מאמרים באנתרופולוגיה

מקס גלקמן מתבסס על ספרו של אוונס פריצ'רד, "כישוף נבואה וקסם בקרב האזנדה בסודן" אשר מנתח את המאפיינים העיקריים של מערכת האמונות וההתנהגויות הקשורות בכישוף ובקסם. גלקמן טוען כי הספר מסביר הרבה מעבר לכך-  ניתן למצוא בו את הבסיס של החשיבה האנושית.

הטענה העיקרית– אין הבדל בסיסי בין ההיגיון האפריקני לאירופאי. ביטויים של הבדלים בחשיבה (מערכת אמונות שמבוססת על המדע לעומת על קסם) נובעים מהבדלים תרבותיים ולא מהבדלים גנטיים.

ביסוס– 1. המדענים מסכימים שאין הוכחה להבדל משמעותי בין מוחותיהם של גזעים שונים.

2. האפריקאי נולד לתוך חברה המאמינה בכישוף ולכן מאז ילדותו שזורים בדרך חשיבתו רעיונות מיסטיים ומאגיים, המשפיעים גם על פעולותיו היומיומיות. לעומתו האירופאי מסתמך על חשיבה מדעית, רציונלית.

3. גלקמן מזכיר כי גם אצל האירופאים היה שימוש בקסם עד לפני 150 שנה- כלומר אמונות אלה אינן טבועות באופי אלא בתרבות.

4. תחום העובדות העומד לרשות האפריקני מצומצם יחסית לזה של האירופאי, הוא לא נחשף למדע. אך ניתן לראות את יכולתו לחשוב בבהירות כשהוא עוסק בכישוף ובקסם.

פריצ'רד מדגיש בתיאורו את הצד השכלתני, ההגיוני של הכישוף ושל הקסם בקרב בני האזנדה.

פירוט של מאפייני הכישוף באזנדה

1. הכישוף מספק עבורם סיבתיות, מקריות שהמדע לא מסביר- מדע זה קרה דווקא לי?

האזנדה עונים על שאלה זאת באמצעות משל מתחום הציד- מקובל שהראשון שפוגע בצבי מתחלק בבשרו עם זה שנעץ בו את מכת החנית השנייה ß כך, כשאדם נהרג ע"י פיל, לדוגמה, האזנדה אומרים שהפיל הוא החנית הראשונה והכישוף הוא החנית השנייה ויחד הם הרגו את האדם.

2. מבינים שהכישוף אינו מסביר הכול ומכירים בכישרון, במוסר שיהוו את הסיבה הראשונית (לדוגמה קדר לא מוכשר שהחרס שלו נשרף, או אדם שפשע- לא יכולים להאשים בכך כישוף שהוטל עליו).

3. הכישוף לא פוגע בצורה מקרית, אלא רק במי שהמכשף רוצה להזיק לו- אויבים או מי שמקנא בו.

4. הכישוף הוא גם תיאוריה מוסרית- יש הבחנה בין אדם טוב שיש ביכולתו לכשף אך אינו משתמש בכישוף נגד אחרים, לבין אדם השואף להרע אך אין לו יכולת כישוף, לבין המכשף שיש לו גם רצון וגם יכולת לכשף.

5. הכישוף אינו דטרמיניסטי- ניתן להתגונן מפניו ולשבש את פעולתו הרעה.

כיצד? באמצעות תרופות נגד; באמצעות חוזה עתידות שיאתר את המכשף (לדוגמה ע"י נתינת חומר רעיל לעופות ושאילת שאלה של כן או לא. אם העוף מת, משמע שהאדם עליו נשאל הוא המכשף); ובאמצעות רופאי אליל אשר פעולתם מבוססת על בקיאות ברכילות המקומית וע"י תחושת בטן- נחשב לפחות אמין.

6. גם ההאשמות בכישוף קשורות ליחסים אישיים- אדם יכול מבלי משים להאשים אדם שהוא עצמו שונא.

7. בן אזנדה לא מאשים אדם ממשפחתו בכישוף אך בני הלוזי מאשימים בעיקר בני משפחה ß בחברות שונות ההאשמות שונות ß ביטויים אלה יכולים להבהיר לסוציולוג את המבנים של היחסים החברתיים.

לפיכך ניתן לראות..

הן הכישוף והן ההאשמות משקפים יחסים אישיים וסכסוכים, ולכן למרות שלתיאוריה של בני האזנדה יש בסיס רציונלי, הם עצמם אינם יכולים לראות בסיס זה, ורק החוקר החיצוני הצופה במאות מקרים ושיחות יכול להבהירו. יש היגיון בתיאורית הכשוף, אך תחומיה הם מחוץ למה שמדע יכול להסביר. כמו כן היכן שהמערכת נוגדת את המציאות, אמונותיה מעורפלות ועוסקות בעובדות שאינן ניתנות לחיזוי.

בן האזנדה שבוי ברשת אמונות זו ואינו רואה שהיא שגויה כיוון שזה העולם היחיד שאותו מכיר. המערכת היא מהות מחשבתו וטבועה בו. הוא חושב בהיגיון במסגרת מערכת זו כפי שאנו פועלים בתחומי החשיבה המדעית. התיאוריה הינה יחידה שלמה בה כל חלק תומך בחלקים האחרים- קשה למצוא בה פגמים. דוגמה- ישנה ספקנות כלפי חלק מעובדי האלילים אשר מצד אחד מסבירה כשלונות ומצד שני מחזקת את האמונה באחרים.

עוד אופן בו פריצ'רד מאיר את פעולת המחשבה האנושית הוא בהתייחס לעובדה שבני אזנדה לא מקבלים כישוף כסיבה למחדל מוסרי, בדיוק כפי שבחברתנו אנו דוחים הסברים של אי שפיות או גורמי מחלות לפשע- כשהם נוגדים את הצרכים החברתיים המבוטאים במוסר ובחוק.

הערות ותוספות

1.על מנת שאירופאי יבין את ההתנהגות של בן אזנדה (למשל אם אמר יעשה דבר אחד ועשה אחר), עליו להביא בחשבון את אמונותיו המיסטיות אשר ישנו את התנהגותו כדי להתגונן מכישוף.

2.במסגרת מערכת הכישוף חושדים בבני המזל, בעשירים וביפים שהצלחתם נובעת מכישוף ß אנשים אלה מעוררים קנאה ומועדים להיות מכושפים ß האפריקאים משתדלים לא להפגין עושר או ליצור עודפים. זה אפשרי רק בחברה שאין בה שוק למוצרים עודפים ß אפריקאים מתקשים במערכת הכלכלית המערבית

3. גלקמן מזהיר לא להכליל מעבר לאזנדה כי בחברות אחרות כישוף הוא פשע, הגורר עונש מוות וכן כי יש הבדל בין כישוף, בו מאמינים בני אזנדה ושבטים רבים במרכז אמריקה, לקסם, בו מאמינים בעיקר באפריקה הדרומית. הכישוף הוא מצב גופני שמאפשר לנשמת המכשף להזיק לאנשים. ואילו הקסם מבוסס על השימוש המכוון באמצעים מאגיים נגד החברה.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות