סיכום מאמר: "התפתחותו של מחקר חבורת קרן הרחוב" / ויליאם וייט

סיכום מאמר: "התפתחותו של מחקר חבורת קרן הרחוב" / ויליאם וייט

מתוך: סיכומי מאמרים באנתרופולוגיה

סיכום מקוצר

המחקר של ויליאם וייט אודות חבורת קרן הרחוב בוצע ב1937 "בקור נוביל", ובחן את אוכלוסיית המהגרים מאיטליה. וייט ניסה להיכנס לקבוצה במס' דרכים אך ללא הצלח, עד שלבסוף נכנס דרך עובדת סוציאלית לקבוצה והכיר את "דוק", מנהיג קבוצת מהגרים. וייט משתף את דוק במחקר, ולאחר הסכמתו הוא הופך להיות אינפורמנט מפתח (מעביר מידע-ראשי). דרך דוק וייט מוצא דירה אצל משפחה איטלקית, ומבחין כי הקשר בה הדוק יותר (דוג' אי הגעתו לישון ודאגת כולם). בכדי להתקרב הוא לומד את השפה האיטלקית (דגש השפה).בעזרת המשפחה בה הוא שוכר דירה, הוא מצליח ליצור קשרים נוספים ללא עזרתו של דוק. וייט מתעד את סדר היום שלו, בכדי שיוכל לבצע השוואות לאחר מכן. וייט מתאר את יציאתו הראשונה למועדון ההימורים ללא ידיעת ההבדלים התרבותיים (הכובע, מנהגים תרבותיים).

עם הזמן חש כחלק מ"חבורת קרן נורטון", וחלק מהחברה המקומית. בזמן שהותו לבד (ללא דוק), תירץ את העניין בחקר ההיסטוריה. עם הזמן הקשר עם דוק מתרופף וזאת לאור בליטתו המהותית במחקר.

סיכום מורחב

החוקר חיה תרבותית. יש לו תפקיד אותו עליו למלא וצרכים אישיים אותם עליו לספק. כאשר פועל באוניברסיטה ויוצא לשטח רק למס' שעות, יכול להתנתק מחייו הפרטיים. אך, כאשר חי בשטח חייו הפרטיים מתערבבים בתרבות אותה חוקר.

תהליך ניתוח הנתונים: הרעיונות שמפתחים רק חלקם תוצר של הגיון בעובדות. בהתחלה יש המון נתונים מבלבלים. ממשיכים לחיות בשטח עד שהתופעה נהיית הגיונית. אנו מבחינים בדפוס שלא הבחנו קודם לכן. אז בודקים אותו ולוודא שאין זה דמיוננו.

בהתחלת עבודתו עשה מחקר ברובע בקורנרביל. הוא הרגיש לא נוח וכך גם נחקריו. ראה זאת ככישלון. ניסה שוב אך עדיין הרגיש זר. בזמן זה פגש במרצה לכלכלה שהרשים אותו בידע שלו על אזור זה ועל יכולתו לדבר עם האנשים שם. הוא צורף למועדון עירוני שם. היה פותח בשיחה עם צעירה, מזמין לה משקה והיה מעודד אותה לספר את קורות חייה. ניסיון שלישי היה בבאר בקצה קורנביל. גם שם ללא הצלחה, אך גילה שאף אחד מהאנשים אותם רצה לחקור לא היה בבאר מעולם. הניסיון הבא היה במועדונים עירוניים. קיווה שעובדים סוציאליים יעזרו ביצירת קשר. בסופו של דבר מצא עובדת סוציאלית שהסכימה להפגיש אותו עם מישהו שיוכל לעזור לו: דוק. דוק הסכים לעזור. אמר שרק יגיד שהוא ידידו והכל יהיה בסדר. לא להיות פזרן עם הכסף ועם הזמן יקבלו אותו כאחד משלהם. בהתחלה המשיך לגור במקומו. לאחר זמן מה הבין שהוא חייב לעבור לגור בקורנביל כדי באמת לחיות את החיים והתמזג בחברה. הייתה בעיה במציאת דירה. בסופו של דבר פגש בעורך שבועון ולאחר שהסביר שמטרתו רק לתאר את החברה ולא למתוח ביקורת, סידר לו העורך חדר אצל אחת מהמשפחות. מהר מאוד הפך לבן בית. בהתחלה היה מנהל מגע עם בני הזוג בעזרת חיוכים ותנועות, אך בו זמנית למד מתקליטים איטלקית. באחד הפעמים ראה אותו אבא מרטיני ולאחר הסבר קצר על המכשיר החליט אבא מרטיני לעזור בלימוד השפה. יותר מאוחר, לאחר שידע קצת איטלקית היה מציג אותו אבא מרטיני כמכר מאיטליה. אומנם חקר את הדור הצעיר, הדובר אנגלית. אך עצם זה שטרח ללמוד את השפה הראה את התעניינותו הכנה בחברה וגם יצרה קירבה.

היום התנהל כך: קם בתשע, אוכל ארוחת בוקר במסעדה, כותב את אירועי יום אתמול, אוכל צוהריים במסעדה, יוצא לקרן הרחוב, חוזר בחצות, שותה כוס יין ועוזר לאבא מרטיני לנגב כלים או מצטרף לשיחה המשפחתית. בימי ראשון היה שונה: היה אוכל עם המשפחה צוהריים, מפיג מתח, ישן ואז חוזר לרחוב.
הפעם הראשונה שהלך עם דוק למעורת הימורים: חשש מאך יתאים עצמו לסביבה. הוריד את כובעו בכניסה וגילה שאין זה מקובל. ניסה להתנהג באורח ידידותי, אך נאמר לו מדוק לאחר שכשהיה בשירותים שאלו את דוק מיהו ואם הוא סוכן FBI. דוק אמר שהוא אחד מידידיו. לאחר תקופה הצליח להיכנס לבד למעורה. כאשר דוק לא היה הולך להימורים היה מסתובב ברחוב נורטון. המחבר הלך איתו. בתחילה רק חיכה שיוכל ללכת למקום אחר, אך במשך הזמן כאשר הכיר את הבחורים במקום והפך להיות אחד מהם ואף הצטרף למועדון. בהמשך התחיל להכיר גם בחורות. לקח אחת לריקודים ואף בילה בביתה. מסתבר שאם אתה הולך לבית בחורה אתה צריך להציע לה נישואין. נערות בקורנוביל אינן חופשיות כמו הנערים. הן אינן יכולות לשוטט ברחובות.

אביב 1937 קורס מזורז בתצפית משתתפת. היה צריך להסביר עצמו ומחקרו כאשר אינו בחברת דוק. ניסה להסביר שהוא בודק את ההיסטוריה של קורנוביל מנק' מבט חדשה מהווה לעבר. לא שכנע אף אחד. בסופו של דבר אנשים פיתחו הסבר אודות המחבר: מחבר ספר אודות קורנוביל. אם הרעיון טוב או לא היה תלוי באך ראו את המחבר. אם באור שלילי אז גם עבודתו ואם באור חיובי אז גם. גילה שעליו לספר מידע אודותיו באופן מלא רק למנהיגים.
בהתחלה דוק היה רק מליץ יושר. אך במשך הזמן החלו יחסי ידידות להתפתח ודוק החל לעזור במחקר באופן פעיל. הבעיה שדוק הושפע מהמחקר: "מאז שאתה כאן הואט הקצב שלי. עכשיו, כאשר אני עושה דבר מה, עלי לחשוב מה ביל וייט היה רוצה לדעת על כך וכיצד אוכל להסביר זאת. לפני כן, נהגתי לעשות דברים בהתאם לאינסטינקט."

חוץ מדוק חיפש בכול קבוצה את המנהיגים וציפה לעזרתם: הם נמצאו בעמדה שאפשרה להם תצפית טובה יותר.
אומנם למד כי בראיונות אין להתווכח עם המרואיין. אך, בחבורת קרן הרחוב הראיון היה לא פורמלי וויכוח ידידותי היה לעיתים הכרחי על מנת להשתתף בשיחה. האם עמידה בקרן הרחוב היא מחקר? האם צריך לשאול שאלות? למד על בשרו שאלות לא מתאימות בזמן לא נכון: במערת הימורים שאל מפעיל הימורים גדול אם נתן שוחד לשוטרים. פיו נפער, הביט בזעם ושינה כיוון שיחה. למד כי כאשר רק מקשיב הוא מקבל תשובות לכל השאלות שלו ואף יותר. אם שואל שאלות אנשים ישתקו. עליו לשאול שאלות רק בזמנים מסוימים ורק כאשר הנושא אינו רגיש.
בעיה חדשה: מעורב מדי. ניסה להיכנס לשיחה בעזרת מונחי המקום. דוק אמר שהוא שונה והוא צריך להישאר שונה. כמו כן, צורת הדיבור השתנתה. החל להרגיש זאת כשהיה בהרוורד. ניסה שאנשים יהיו מרוצים בחברתו, אך שלא יושפעו ממנו. ניסה להימנע מלקבל תפקיד הנהגותי.
ניסה להיות לחבר ולעזור, אך ניסה להימנע מלהשפיע. גילה שעזרה לחבר עשויה להרחיק אותו (בעיקר אם מדובר בהלוואת כסף).
בעיה נוספת: חקר יותר מקבוצה אחת מה קורה כשיש קונפליקט בין שתי הקבוצות? (תחרות כדורת).
לא הרגיש צורך להגן על חבורת קרן הרחוב מעלבונות. עדיין הם ראו בו כשונה והעריכו אותו.
החלו לקבל אותו במשחק בייסבול כאשר השתתף באחת העמדות ובסוף המשחק ניצחו. לאחר המשחק קיבל טבעת מאד השחקנים עבודת יד.

איך למיין את החומר שאסף? לפי תאריכים? לפי נושאים? לפי קבוצות שונות?

בסופו של דבר מצא שהכי טוב לפי קבוצות (ישנם מקרים בהם אנשים מקבוצות שונות מדברים באופן שונה לחלוטין על אותו נושא).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות