סיכום מאמר: מלינובסקי \ תפקיד המגיה והדת

סיכום מאמר: מלינובסקי \ תפקיד המגיה והדת

מתוך: אנתרופולוגיה של הדת

סיכומי מאמרים באנתרופולוגיה

"The role of magic and religion"/מלינובסקי

הקדמה: מלינובסקי היה האנתרופולוג הראשון שדיבר על דת, ערך מחקר באיים הטרובריאנדים וגילה כי הכשפים של הפרימיטיביים חשובים בחברה ומשרתים צרכים חברתיים הכרחיים.

מלינובסקי פותח באמירה, ששום חברה אינה יכולה להתקיים בלי כוח המחשבה. מוחו של הפראי/פרימיטיבי אינו שונה ממוחו של האדם המודרני והפעלתו תלויה בהצטברות של נתונים המעובדים דרך הבנות חברתיות ואילוצי תרבות.

המאמר: במחקרו גילה מלינובסקי, כי בחברה זו, לכשפים יש תפקיד חשוב בארגון החברה, בסיס התנהגותם של הילידים הוא פונקציונאלי ומערכות הידע שהוא רוכש מביאות למגוון התנהגויות המשרתות את האדם, אך בעיקר את החברה אליה הוא שייך.  היליד רוכש ידע בעצם קיומו בעולם ומביא, כמו כל אדם אחר את יכולותיו לכדי מיצוי בשלל רבדים, לדוגמא: היכולת לסגל ראייה השוואתית ויחסית, יכולת ספירה ופיתוח תפיסה מרחבית. הידע הנרכש אצל כל אדם נותן לו אפשרות לחזות דברים, לצפות אסונות מראש ובמרוצת הזמן  הוא מסגל לעצמו טקסים ומנהגים העונים על שאלות ותמיהות על אירועים בלתי- מוסברים או צפויים. הפראי מפרש את השיבוש במצב העניינים המוכר כמסר מסוים, לרוב שלילי, שהתרחש מסיבה מסוימת. גם במלחמה, לדוגמא, הפראיים יודעים כי נשק טוב, נקודות אסטרטגיות וחישוב נכון של מספר לוחמים יכול להוביל לניצחון, אך כאשר הקרב מוטה לצד האויב נכנסים הקסם והכישוף לפעולה וידוע כי תפקידם חזק וחשוב יותר מכל כלי נשק אחר. כך גם באהבה, תפקיד הכישוף הוא הכרחי ונתפס ככלי החשוב ביותר במערכת יחסים.

גם בחברה המודרנית הכישוף מופיע בוריאציות רבות של אמונות טפלות כגון השלכת מלח ואורז, משמעות המעבר מתחת לסולם וכדומה… ובעיקר תופעת הכישוף השחור (וודו), הנפוצה בשיכוני העוני בלונדון למשל, כשמטרתה היא "להשמיד את האויב". כשפים מסוג זה נפוצים בעוד מקומות נרחבים באירופה והם נתפסים כקסם לכל דבר. גם בערים מרכזיות  בארה"ב ישנם הרבה נותני שירות בתחום זה, קוראת בקלפים, מגדת עתידות וכו'. קשה מאוד לדעת היכן נגמר ההיגיון הישר ומתחיל הכישוף, אך יש לעמוד על טיב ההבדלים בין מדע פרימיטיבי וכישוף.  יצירת אש, חימום מים וכדומה, לא נתפסים כקסם וכך גם לגבי ציד. הוא נתפס ככישרון נרכש ולא כתכונה על-טבעית. הקסם נתפס כמשהו שמגיע לאחר שהמדע הבסיסי נתקל במבוי סתום, כשאין יותר פתרונות "מדעיים". הריטואל של הכישוף כולל בתוכו מתן חשיבות גבוהה גם לתוצאותיו, הוא "אופף" את היליד בטרם עת ובזמן הטקס. הסיטואציה וחשיבותה משפיעות על התחושה הפיזית והמנטאלית וניתן לראות במהלך הטקס כי היליד מראה סימנים של התעלות רוחנית.

ההשלכות הרבות של המנהג אינן דווקא תלויות תוצאה, נראה כי הכישוף והריטואלים הסובבים אותו תורמים רבות לסדר החברתי – ארגוני.

לפי מלינובסקי ניתן לראות בחברות פראיות רבות שנחקרו (כגון השבטים בגינאה החדשה, הרי אינדונזיה וכו') כי הקסם והכישוף אינם רק לוקחים חלק טקסי בחברה, אלא ממש מבנים את הסדר החברתי והארגוני בתוך השבט ובין הקבוצות.

גם הדת משלבת בה כשפים ומנהגים שמשרתים את אותה המטרה אצל הפראיים. היא אמורה לענות על שאלות גורליות, תהיות עמוקות ולבטים, וכמובן מאזנת ומרגיעה בעיתות פחד ואי וודאות. המוות הוא האירוע המרכזי בו עוסקת הדת. כמעט בכל תרבות ניתן לראות יחסים הדוקים ורוויי סנטימנטים בין בני אנוש שונים. הורים וילדים, אחים ואחיות ואפילו יחסי שכנות שבטיים. האהבה והדאגה ההדדית יצרו תלות שהמוות מפר והארגון החברתי המוכה יוצר אמונה חדשה, גלגול נשמות ואפילו עצם קיומה של הנשמה נגזרת מאי היכולת להתמודד עם עזיבת הנפטר. הדתות הפרימיטיביות שמות דגש רב על קדושת חיי האדם והמשברים המערערים את קיומם.

לסיכום, הדת נגזרת בכל חברה באופן זהה, היא מופיעה כשהידע והמדע מכזיבים ומפסיקים לתת מענה לצרכים שונים כשהמוות מפתיע אותנו ולא נותר לנו אלא לפנות אליה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות