אימפריאליזם – סיכום מורחב

אימפריאליזם

הגדרה: אימפריאליזם הוא מדיניות או אידיאולוגיה של הרחבת השלטון של מדינה אחת על עמים ומדינות אחרות מבחינה פוליטית, כלכלית וצבאית, לעתים קרובות באמצעות הפעלת כוח. המושג אימפריאליזם קשור לקולוניאליזם אך הוא יכול לחול על צורות שונות של התרחבות מדינית.

היסטוריה של האימפריאליזם

1879- שליחי המלך הבלגים לקונגו של היום, מחתים את חברי השבטים שהם מוותרים על האדמות שלהם ובתמורה הם מקבלים גולות.

1884-5- קונגרס ברלין החליט לשים קץ לתחרות האימפרילית של האירופאים באפריקה. בקונגרס הזה הבלגים מציגים את החוזים עליהם חתמו השחורים. הבלגים מתחילים לראות על "הפולשים". כדיי לחסוך בכדורים היו מעמידי אותם בטור כדיי שכדור אחד יוכל להרוג כמה אנשים. כדיי להוכיח שהם הרגו את הפולשים היו מביאים כפות ידיים כרותות.

אימפריאליזם זה הוא תהליך לפיו מדינה אחת עם כוח וטכנולוגיה שעולים על אלה של המושבה העתידית כופים את שליטתם על המושבה הזו, על משאביה, על אוכלוסייתה, שהם בדר"כ פחות מפותחים מהמדינה שכופה את השלטון עליהם.

ישנם כמה סוגי אימפריאליזם- האירופי, היפני. האימפריאליזם האירופי ניכר באפריקה ואסיה, היפני ניכר באסיה.

ברבע האחרון של המאה ה-19 עד מלה"ע 1 האירופאים משתלטים כמעט על כל כדור הארץ וגם על כלכלת העולם. הרעיון המרכזי תמיד היה לקחת חומרי גלם מהמושבות, להביא אותם לאירופה לעיבוד ואח"כ למכור אותם לשאר העולם.

בתחילה היה שוני בין אימפריאליזם לקולוניאליזם. הקולוניאליזם החל כבר במאה ה-16 ונמשך עד למאה ה-19. פירושו- "רכישת" שטחים, ניצול כלכלי ושליטה על שטחים באמצעות ישובם. באימפריאליזם (מחצית המאה ה-19) לעומת זאת, פחות מתעניינים בהתיישבות, התנחלות ויותר בניצול כלכלי.  האימפריאליזם מסתכל על מקום כיעד לניצול כלכלי ולא יעד להתיישבות. הרעיון של אירופאים שמשיגים מושבות מעבר לים הוא רעיון אירופאי שקיים אלפי שנים. ספרד ופורטוגל עשו זאת המשך מאות שנים בדרום אמריקה. הצרפתים עושים זאת בצפון אמריקה- קוובק. קרו לה צרפת החדשה. אח"כ צרפת מאבדת את קוובק לבריטניה ועד היום קיימים מאבקים אתניים במקום בין הרוב דובר האנגלית למיעוט דובר הצרפתית.

במאות ה-18 וה-19 סוחרים בריטים ביקשו להשיג חומרי גלם באזורים שונים מעבר לבריטניה וגם לגלות שווקים חדשים. כל זה שאף לאפריקה, סין, יפן. מהר מאוד ישנה יריבות צרפתית בריטית בנושא זה. לעיתים הם מבקשים את אותם חומרי גלם באותו מקום. ההולנדים גם נכנסים לסיפור זה. הם מקימים במערב אפריקה מושבות, גם באיים הקריביים, האוקיינוס ההודי והשקט. במאות ה-18וה-19 בריטניה וצרפת מתחילות לחדור למרכז אפריקה. בעקרון הבריטים נעים מדרום אפריקה צפונה, הצרפתים נעים מאלג'יריה- צפון אפריקה דרומה ולבסוף הם יפגשו בפאשודה- סודן. והדבר יגרום להתלקחות בניהם. לאט לאט צרפת ובריטניה מכילות את שלטונן על מושבות אפריקה בצורות שונות, הן "מחלקות" את אפריקה בניהן. עבור בריטניה, אשר רכשה הרבה מושבות שבכל שעה ביום זרחה שמש על אדמה בריטית.מתחילה הגירה מבריטניה למושבות השונות, זוהי לא הגירה בכפייה אלא מרצון טוב של אנשים למשל לאוסטרליה.  יש מי שיגידו שהאימפריאליזם הרס את האימפריה הבריטית.

נשאלת השאלה מה גורם למדינות להתחיל ולהיכנס לרעיון לזנק למקומות אחרים?- באירופה עצמה היו מאבקים לאומיים והדלק שמניע את האימפריאליזם הוא מאבקים לאומיים בתוך אירופה. כאשר נהיה מאוד מסוכן להזיז אבן גבול באירופה הם מלחמים בניהם מחוץ לאירופה. בתקופה זו בין המדינות השונות באירופה יש יריבויות מאוד מסוכנות, כשלא השכילו לנטרל את היריבויות זה הוביל למלחמות עולם. הדחף לפגיעה אחד בשני עובר לאפריקה ואסיה. גם במדינות הקטנות הולכות בכיוון זה- בלגיה.

החשש שמה יריבך האירופאי ישיג מושבה זו או אחרת גורם לך לרוץ ולחפש מושבות. אפריקה רבע משטח העולם, חמישית מאוכלוסייתה משתנה, יש חשיבות רבה לכוח האדם באפריקה. מקורות הנילוס נתגלו בתחילת שנות ה60 של המאה ה-19 וחלק גדול מהמפה של אפריקה היא אדמה לא ידועה. באפריקה יש 700 יחידות פוליטיות בתקופה זו.

צרפת מאבדת את אלזס לוריין לגרמניה, וכאשר היא מובסת באירופה היא מחפשת פיצוי באפריקה. הצרפתים לא מונעים רק מתוך זה אלא גם ברגש הנקם שלא עוזב אותם עד מלחה"ע ה-1. האימפריאליזם הצרפתי באפריקה מפתח את אפריקה החל מניח כבישים, תשתיות לרכבת, מקשר בין המושבות השונות. ב-1869 נסתיימה חפירתה של תעלת סואץ.

הבריטים חיזקו את האימפריה העותמנית כדי שהרוסים לא יפגעו בתעלת סואץ. מצריים צריך שתהיה תחת שלטון בריטי ולכן "מסדרים" שישלוט בה חדיב מצרי ומשחדים אותו לטובת בריטניה ומאיימת על האימפריה העותמנית שלא להתעסק איתו. בשנים אלו, מספר האוניות שחוצות את תעלת סואץ מגיע ל10000 בשנה. מ-1882  בריטניה מכילה מדינת חסות על מצריים אף על פי שמצרים תחת שלטון עותמני. הבריטים אומרים לעותמנים כי על מנת שיתמכו בניהם מול הרוסים עליהם "לתת" את מצריים.

מי שמצטרף למרוץ באיחור, אשר יהיו בקוטב שאין להם שטחים באפריקה, היו שתי מעצמות צעירות גרמניה ואיטליה. 2 המעצמות הגיעו לפרקן באיחור רב. גרמניה הייתה 300 נסיכות אשר התאחדו ע"י ביסמרק בסוף המאה ה18. המסע לאיטליה המאוחד לוקח את כל המאה ה-19. גם הן רוצות מושבות ונאלצות להסתפק בשאריות. גרמניה הראשונה שמקימה מחנות ריכוז לאפריקאים כולל מחנות השמדה. ב1884 גרמניה מכריזה על פרוטקטורט בנמיביה.  היא מצליחה להשיג  איזור "קטן"- מיליון מילים מרובעים. גם איטליה מצטרפת לסיפור זה , היא הייתה המדינה האירופאית היחידה שמובסת ע"י הצבא האפריקנים. אמרו על איטליה שיש לה תיאבון גדול לקולוניות אך שיניים רקובות. היא כובשת אזורים האזור הים האדום. האתיופים מביסים אותה והיא נאלצת לוותר על על חבש.

מתחילה יריבות צרפתית בריטית באפריקה. הם נפגשים בפאשודה ושם לראשונה בהיסטוריה שני קצינים- קיצ'ינר הבריטי ומשרנד הצרפתי  מחליטים לקבל הנחיות מהממשלה לפני פרוץ מלחמה. בסודן היה מרד של הסודנים נגד החדיב המצרי ששלט בסודאן. זהו מרד המעדי , הם מביסים את הצבא המצרי. לעזרת הצבא המצרי נשלח צבא בריטי ובחרטום צבא המעדי מצליח להשמיד את חיל המשלוח הבריטי שבראשו עבד גורדון. בריטניה שולחת משלוח נוסף בראשו של קיצ'ינר שמחסל חשבון עם המעדים ומשתלט על סודן. צרפת בקרב זה מוותרת על סודן בתמורה לקבלה של כל צפון אפריקה. דבר נוסף שגורם לה להתקפל- פרשת דרייפוס שפוגעת באחדות העם הצרפתי.

בתקופה זו החלה מלחמת הבורים. בדרום אפריקה לא רק הילידים יורים בחיילים הבריטים חצים, אלא יש שם בעיות גם עם האנשים ההולנדים. המתיישבים ההולנדים הם אלו שייסדו את המושבה בדרום אפריקה. בריטניה מנסה לבנות אימפריה ומתחילה לנוע מהדרום לצון וכבר בדרום יש לה בעיה- יש אנשים לבדים שנמצאים שם דורות שלא רוצים שבריטניה תשלוט עליה. הם נקראים בורים- אפריקנרים ודוברים שפת האפרטהייד. יש להם מחלוקות עם בריטניה מכיוון שהיא רוצה לבטל את העבדות באפריקה, היא רוצה לתת לשחורים רכוש, לנוע בחופשיות. באדמות של הבורים יש חומרי גלם- יהלומים וכו'. הבורים ב1880 מתמרדים נגד לונדון מתוך כך בריטניה מכירה בעצמאות הבורים בדרום אפריקה. אבל זה לא נשאר בצורה זו. ב1899 הבריטים שוב במלחמה עם הבורים, זוהי מלחמה שלקחה 3 שנים. היא מקימה מחנות ריכוז לאוכלוסיית הבורים, אלפים מתים שם. מתוך כך אירופה בסערה- מי מתנהג כך עם נוצרים לבנים. גרמניה צרפת ומדינות נוספות הופכות להיות אנטי בריטיות, ישנם הפגנות נגד בריטניה. ידם של הבריטים נמצאת על העליונה ואחרי מאמץ היא מנצחת  אותם אך הם מכירים שיש מדינת חסות לבנה, היא הריבון.

מדינה שאנשים מסתכלים ולא מבינים למה באותה תקופה ארה"ב לא משתתפת במרוץ האימפריאליים. האמריקאים אומרים כי מספיקה להם יבשת אמריקה והם לא צריכים לחפש בחוץ. ארה"ב נכנסת בכל זאת למרוץ בסוף המאה ה-19 באוקיינוס השקט, בסין.  מדינה נוספת שלא נכנסה  למרוץ היא יפן, זוהי המדינה היחידה העצמאית באסיה. פרט ליפן כל המעצמות לוקחות חלק ב"אונס" של סין. סין נשארת עצמאית רק על הנייר, היא פתוחה כל אחד.

כבר במאות ה-16 וה-17 חברות בריטיות מנהלות את הודו. הבריטים משמנים את המחסניות של הנשק בשומן חיות. מה שעצבן את ההודים שהם השתמשו גם בבקר. ההודים מגיבים ברצח נשים וילדים בריטים, הבריטים מגיבים בתליות המוניות של הודים. הודו נכנסת לכתר הבריטי ב1858. הבריטים שולטים באמצעות אליטה הודית. הבריטים "מפתחים" את הודו- הם מפתחים חומרי גלם בקולוניות כדי לעשות מהם מוצרים בבריטניה ולשלוח אותם למכירה בקולוניות. היא רישתה את הודו במסילות ברזל, גשרים, נמלים וכו'. התרבות ההודית עלתה על זו של הבריטים מבחינה מוסרית, אך הם היום פחות חזקים מהם. ב1900 היו 300 מיליון איש בהודו. הבריטים מזלזלים בתרבות המקומית ומקימים את האליטה ההודית בשפה האנגלית ולפי התרבות הבריטית. הבריטים מקימים  פנימיות ברטיות. הם לוקחים מהם מיסים וממרים את חייהם. כיוון שמייצרים המון מזון בהודו האוכלוסייה ההודית הופכת לאחת האוכלוסיות הצפופות בעולם באותו סגנון פעלו ההולנדים באינדונזיה והצרפתים בהודו – סין (ויאטנאם), גרמניה פועלת כך במקומות שונים בעולם.

מכל ארצות אסיה, יפן הינה היחידה שנותרה עם עצמאותה היא יפן, כל שאר המדינות היו תחת שליטתם של אחת המעצמות האימפריאליסטיות. יפן מבינה שאם היא תמשיך להיות סגורה, עתידה יהיה דומה. ולכן יפן מתחילה להיפתח למערב. במאה ה-19 יפן  עדיין נמצאת בתרבות  . באמצע המאה ה19 יפן מפתחת למערב וב1941 היא מפתיעה את ארה"ב.

1945 ברית המועצות נמצאת איפשהו במאה ה16/17 ו-20 שנים אחר כך הם משתווים בנושא של אימפריה גרעינית לארה"ב- המעצמה החזקה בעולם. ו-5 שנים קודם הם מקיפים את המעצמה הצבאית הגדולה בעולם- גרמניה. המחיר מבחינת האדם זוועתי- הייתה הרבה תמותה. ברה"מ הגיעה לירח לפני האמריקאים.

הסינים רואים איך צד המערב עושה במדינתו כרצונו, סין פרוצה לחלוטין, המערב עושה בה כבתוך שלו. הסינים רואים איך המערב מפתח את סין- בונים מסילות ברזל, כבישים וכו'. אך בסין זה נתפס בעיני הסינים לדיכוי של המערב את סין. "כשאתה מניח מסילות ברזל על הקרקע אתה מפריע להרמוניה של האדמה עם שאר האלמנטים הטבע"

סין עומדת פרוצה לחלוטין לדרישות המערב. המערב בונה מדינות בתוך סין, סין עצמאית רק למעשה אך לא בפועל. סין חלשה צבאית ולכן היא מושכת אליה מדינות אימפריאליות- סין מתחילה לאבד שטחים אחד אחרי השני- קוריאה, פורמוזה, מנצורה, ע"י המעצמות למיניהם. בעיקר חומסת את סין יפן. יפן גם מספחת אליה את קוריאה. סין מאבדת שטחים לגרמניה, רוסיה ועוד.

מכריחים את סין לעשות ויתורים לטובת מעצמות אחרות. הוויתורים הם בנוסח 99 שנים- וויתורים ל99 שנים לטובת מדינה אחרת- למשל סין ויתרה על הונג קונג ל99 שנים לטובת בריטניה לפני 19 שנים היא הוחזרה חזרה.

מנצורה- המעצמות עושה במנצורה כבשלהם ופתאום ארה"ב נכנסת לחגיגה, עד סוף המאה ב19, תחילת המאה ה20, ההתקדמות של ארה"ב בסין אמריקאית, דתית, מיסיונרית, מקימים בתי יתומים. אבל כארה"ב רואה שמעצמות אחרות מנצלות  את סין לחומרי גלם והנאות אחרות היא טובעת דרישות נוספות וטובעת מטבע לשוני: "מדיניות המדינה הפתוחה"- כ מי שרוצה יכול להיכנס לסין ולקחת מה שהוא רוצה. ינצח בסין עיקרון הסחר החופשי- מי שיהיה הכי מוצלח מבחינה כלכלית הוא שינצח. עמדת המעצמות הייתה לנצל את סין כמה שיותר. באותה תקופה כל המדינות במזרח למעט יפן כבושות. התוצאה- הסינים שונאים את הזרים ומאשימים אותם בבצורות. הנהרות עולים על גדותיהם ואין יבולים.

מאשימים את המערב בכל התחלואים של סין. כשההתנגדות קמה בסין, הם מתאגדים בחבורות סודיות ומתאמנים באגרוף מול הזרים. בגלל זה קוראים להם "בוקסרים". רבים מהבוקסרים האמינו שהם חסינים מפני פגיעה והחלו לתקוף מיסיונרים, תיירים זרים. מרד הבוקסרים- ב1900החיילים הזרים מדכאים את הבוקסרים ומטילים על ממשלת סין קנס בסך 67.5 מיליון לירות סטרלינג. ממשלת סין לא יכולה לשלם ולכן נותנת לזרים לקחת ממנה מה שהן רוצים. ב1904/5 רוסיה ויפן נלחמות על מנצורה – החזק ינצח ויזכה בשטח בסין- המאבק הוא על חומרי גלם. מי שיחזיק בחומרי הגלם יתעשר- יפן מנצחת את רוסיה ומשתלטת על מנצורה( בקרבות אלו טרומפלדור מאבד יש).

ב1901 ארה"ב כובשת את הפיליפינים מספרד והופכת את הפיליפינים לטריטוריה אמריקאית. יש סטריאוטיפים מערביים באשר לעמים הקולוניאליים. סטריאוטיפים על העמים הסינים של מזרח אירופה- רואים בהם בני אדם נחותים, מפגרים מבחינת התקדמות וביולוגית. לא רק שהם מפגרים ביחס לאדם הלבן ולמערב אנחנו נעלים מהם. פירושו שמותר לנצל טריטוריות של עמים נחותים, עמים נחותים צריכים להסתלק ולפנות מקומם לעמים נעלים יותר. האדם הלבן מחליט  לתושבים מה יותר טוב עבורם, הקולוניות הופכות למעבדות- מיישמים שם מודרניזציה מערבית אם זה טוב נאמץ אם זה גורם למחלות, מקצר חיי התושבים וכו' זה לא נורא.המדע והטכנולוגיה והנשק המערבי מנוסה בקולוניות ויש לזה הצדקה אידיאולוגית- גזע נעלה לא אמור להיות מופרע ע"י גזע נחות. הגרמנים היום הראשונים בזה, אך לא האחרונים. הם התחילו לראות שמבנה המוח שלהן שונה, משקל העצמות שלהם שונה. ניסו לחפש באמצעים מדעיים איך האדם הקולוניאלי נחות מהאדם הלבן.

התחרות להשגת הקולוניות נעשית במקביל להתפתחויות טכנולוגיות במערב, המצאת הקיטור, הרכבת, מכונות ירייה, מכונות טוויה וגם זה נתן הצדקה- המוח של האדם הלבן פורה. המודרניזציה שרווחת במערב נותנת הצדקה לנעלות המערב. ומפה המרחק אינו גדול לדרוויניזם חברתי- החזק ינצח. יש הצדקה לשעבוד של הנחותים. האליטה ההודית עלתה עשרות מונים על הבריטים, והפילוסופיה הסינית עלתה על זאת של המערב אך מכיוון שהיו נחותים לא נחשבו ולא היה מה ללמוד מהם. נעשית סלקציה טבעית והיא קובעת מי נעלה ומי נחות מי שורד ומי אמור להיעלם מהמפה. האומות נאבקות כמו שהמינים בטבע נאבקים והחזק שורד וינצח מי שישיג קולוניות, יותר ברזל וכו'. ההסתכלות על העמים האלו היא שהם ילדותיים, זקוקים להכוונה, יש להדריך אותם. מצד שני הם מאוד מסוכנים הם נכלוליים- כל היום מחייכים אך כשתסתובב יתקע סכין. לעיתים יש גם להשמיד אותם משום שהם חסרי תרבות וכדומה.

אידיאולוגיות אלו הצדיקו את הגזענות, האימפריאליזם והברוטאליות כלפי עמים אלו. התוצאה היא שמעט תשומת לב ניתנת לנזקים של המקומיים, והם הופכים למעמד הפועלים של העולם המערבי. הנזק שנגרם למקומיים הוא שה נתקעו בשלב העלוב שלהם בעוד שהמערב התקדמו בעשרות שנים. הקולוניאליזם הגדיל את הפער בין המזרח למערב. לכל מדינה אירופאית הייתה המעבדה שלה. הקולוניות הם לא רק מעבדה אלא גם מקום להיפטר מאנשים שלא נוחים למערב. הקולוניות זה מקום טוב לייצא אותם אליהם למשל גנבים בריטים נשלחו לאוסטרליה. את המתח החברתי, הקיטור שיש במעצמות הקולוניאליות אפשר לייצא לקולוניות. הקולוניות זה שסתום ביטחון חברתי, צריך להיפטר מאוכלוסיות לא מתאימות לא רצויות. כל מיני- אידיאליסטים, אנרכיסטים וכו'. מי שיתייחסו אחעו כרע במעצמות, מתייחס רק למקומיים. הצבא בבריטניה תפקידו היה לשטר את הקולוניות. כמעט50% מהצבא הזה הם אירים וסקוטים- אנשים שלא סובלים את הבריטים ולא מסתדרים איתם בבריטניה. בעצם הבעיות בין האירים והסקוטים מייצאים לקולוניות.

פתיחת תעלת סואץ מאפשרת את הקולוניות. ב1869 נתפתחת התעלה זה איפשר נסיעה של 20 יום בין לונדון לבומבי. כשאתה מייצר כלי נשק חדשים כל הסיפור הופך להתעללות בקולוניות- אין מי שיעמוד מול המערב במסעותיו.

יחד עם זאת היו מקומיים שמרדו, קראו תיגר על הכובש האירופאים אפילו בחצים ובקשתות. הם יצרו מהומות, מרי אזרחי, גרילה ואפילו העמדת פנים של אידיוט וחוסר הבנה. תיאטראות צוחקים על המערב, מחזאים מקומיים צוחקים על האירופאים, בזים להם, סטנדאפיסטים. בגלל שאין לך נשק אתה מתמרד בעזרת המילה.

באפריקה הגבול מאוד נזיל הגבול הוא איפה שהאנשים מגיעים אליו ולא גבולות נקודתיים. האירופאים עשו אחרת הם לקחו את אפריקה וכאילו חילקו אותה בסרגל ללא התחשבות בגורמים שונים כגון שבטים, תנאים טופוגרפיים וכו'. היו 2 שיטות לשלוט על הקולוניות. אחת בלתי פורמאלית- אני שולט עליך אבל אינני מנהל אותך, שלטון ע"י האצלת סמכויות. השיטה הפורמאלית הייתה אימפריאליזם רשמי לחלוטין- המעצמות מחילות את השלטון שלהן על הקולוניות – מדינות חסות, מנדט. ב2 השיטות היה ברור מי השליט. היה כמובן הבדל גם בין מי שלט, הבלגים היו "כלבים"- השלטון שלהם היה מאוד קשה. הצרפתים נטו יותר לאימפריאליזם רשמי והבריטים נהגו בד"כ בצורה שונה.

מה היו מטרות האימפריאליזם?- אלוהים, זהב ותהילה ניתן להגיד נצרות, מסחר ותרבות. תרבות ניתן להגיד ציוויליזציה. בעצם ב3 המילים האלו מתארים את המשימה של האדם הלבן כאשר הוא בא לקולניות. הם טענו כי אלוהים לצידם, תפקידם להפיץ את הנצרות בקולוניות, צריך להפיץ את דבר האלוהים בקרב הילידים. בשנת 1900 יש 18 אלף מיסיונרים פרוטסטנטים בעולם. הם מהווים חוד החנית של האימפריאליזם המערבי. בחלק מהדברים הם סייעו, הם סייעו לחיסול העבדות בקולוניות.  האימפריאל רואה לעצמו תפקיד להפיץ את התרבות, הידע, הטכנולוגיה וגם אלכוהול וטבק. השליחות של התרבות נראתה מאוד ברורה. להטמיע את הציוויליזציה הצרפתית בקולוניות כדי שיהפכו לצרפתים לכל דבר. הצרפתי החדיר יותר והשפיע ביותר רבדים מאשר הבריטי.

המניע העיקרי עם זהות הוא המניע הכלכלי, לחמוס ולגנוב את הכלכלה של הקולוניות. זהו החמצן של המהפכה התעשייתית השנייה. הרעיון היה לקחת את חומרי הגלם מהקולוניות לפתח אותם במדינה ולמכור חזרה לקולוניות.  ההרפתקה הכלכלית בקולוניות מנעה פתרון בעיות כלכליות בבית. יש פערים אדירים בין עשירים ועניים בבריטניה. ניתן היה לפתור זאת על ידי הטלת מס על העשירים אך המעצמות נמנעות מלפתור בעיות אלו בבית כי יש להם את הכלכלה של הקולוניות  מתוך כך נוצר קשר הדוק בין הכלכלות האירופאיות לכלכלה של הקולוניות. חיבור בין חומרי גלם בקולוניות לבין הצורך למצוא שווקים למוצרים שמיוצרים באירופה, החיבור הביא עוד יותר להעמקת האימפריאליזם ומתוך כך תופעות מכוערות בהם המעצמות חייבו את הקולוניות לרכוש את המוצרים של המעצמות- יש מי שאמר שהאימפריאליזם החליף את העבדות.

יש קשר בין אימפריאליזם ולאומיות. שחקנים באירופה חיפשו עוצמה וכיוון שהיה ברור שהעוצמה הייתה מתוך שדידה של אדמות וזה מוביל למלחמות עולם. אם אתה רוצה עוד עוצמה באירופה אתה צריך להתפשט לקולוניות כדי למנוע פיצוץ. ככל שהסכסוכים בתוך אירופה גוברים כך המדינות בעצם הולכות אל מחוץ לאירופה כדי להגביר את העוצמה שלהם אחת כנגד השנייה.

כאשר האירופאיות רבות אחת עם השנייה, בריטניה מתבססת במצרים ומצרים היא בעצם הדרך להודו וזה הכלי החשוב ביותר במדיניות הבריטית.  ישנו קשר הדוק מאוד בין המאבקים באירופה לאימפריאליזם.  כל מה שמאיים על הדרך להודו מוביל למלחמה עם בריטניה. גבור המאבקים הלאומים בתוך מדינות באירופה מוביל להתגברות האימפריאליזם עד כדי כך הסימביוזה בין לאומיות ואימפריאליזם חזקה, שכשרוצים לנצח את גרמניה במלחמת העולם השנייה מגייסים חיילים מהקולוניות. קשר הדוק מאוד בין המאבקים הלאומיים באירופה לבין האימפריאליזם ככל המאבקים הלאומיים גוברים כך האימפריאליזם גובר.

היו גם מי שראו כיצד האימפריאליזם גורם להיחלשות כלכלית בתוך  אירופה. ההפסד הכלכלי שנובע מהאימפריאליזם גדול מהרווחים שהוא יצר. בשנת 1500 7% מהעולם היו בידי מעצמות אירופה. בשנת 1800 היו 35% מהעולם בידי מעצמות אירופה. בשנת , פרוץ מלחמת העולם הראשונה 1914 84% מהעולם הוא אירופאי.

 ראה גם: היסטוריה מודרנית – האימפריאליזם

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות